נעם סולברג
נעם סולברגצילום: פלאש 90

חמשת נאשמי פרשת "המרגלים" לא זכו לסעד משמעותי משופט בית המשפט העליון נועם סולברג, אשר דחה השבוע את ערעורם על ההחלטה להוציא "תעודת חיסיון" לחלק מהממצאים בתיקם.

השופט סולברג העיר בפסיקתו, כי הממצאים שעליהם הוטל חיסיון, אשר לא יוכלו לשמש כראיות נגדם, לא יוכלו לשמש לטובתם, ויתכן שאפילו יפעלו נגדם, כך שבעצם הטלת החיסיון אין כל פגיעה בהם.

עם זאת, החלק המעניין בהחלטת השופט סולברג הוא הערת אגב, החושפת כי הפרקליטות הטעתה את השופטת פרידמן-פלדמן בבית המשפט המחוזי, כאשר טענה כי בתיק זה לא בוצעו האזנות סתר.

בלשון משפטית יבשה קבע השופט סולברג, כי "הפרוטוקול וההחלטה של בית המשפט המחוזי (בע"ח 44025-09-12) הומצאו לעיוני. על רקע מה שהובא לפנַי בגדרי העתירה הזו לגילוי הראיות החסויות ,החלטתי כי יש לתקן תקלה שנפלה אצל באת-כוח המדינה בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 6.9.2012. דברים שנאמרו מפיה בעמוד 10 שורה 3 לפרוטוקול ("בתיק אין האזנות סתר"), ובעקבות זאת בעמוד 5 (סעיף ה) להחלטת בית המשפט המחוזי ("ב"כ המאשימה הצהירה כי בתיק לא היו האזנות סתר"), אינם מדוייקים. צריך לתקן ולאמר כי בתיק לא בוצעו האזנות סתר מכח צו שיפוטי".

משמעות הדברים היא, כי בתיק זה בוצעו האזנות סתר לחשודים, אולם ההאזנות לא עברו את אישורו של בית המשפט, ככל הנראה משום שבוצעו על ידי השב"כ אשר לו סמכויות האזנה יחודיות.

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי: "הדיון בבית המשפט המחוזי התייחס כולו לשאלות שנגעו לחומרים גלויים בלבד, ובהתאם לכך נאמרו גם דברי ב"כ המדינה שם. דברים אלו נמסרו לבית המשפט העליון והחלטתו בעניין זה ניתנה על דעת המדינה".

פרשת "המרגלים"

לפני קרוב לשנה, בלילה שבין ה-12 ל-13 בדצמבר 2011, חדרו כ-50 פעילי ימין לבסיס מפקדת החטיבה המרחבית אפרים, הבעירו צמיגים בקרבת הבסיס וגרמו נזק לרכבים באמצעות יידוי אבנים, השלכת בקבוקי צבע ופיזור מסמרים על הכביש. כוחות צה"ל בשיתוף כוחות משטרת ישראל הדפו את הפעילים מן הבסיס.

באירוע נוסף שהתרחש באותו אזור, יודו אבנים לעבר רכבו של מפקד החטיבה המרחבית אפרים, מפקד החטיבה לא נפגע.

על פי הערכות ביקשו הפעילים להסיט את תשומת הלב הצה"לית מפיינוי והרס מאחזים, מהלך שככל הנראה נערכו לו כוחות הביטחון במהלך אותה יממה.

בעקבות האירוע פתחה המשטרה בחקירה מאומצת, בסיומה נעצרו חמישה פעילי ימין בדירה בשכונת קרית משה, בחשד שאספו מידע על פעולות צה"ל במטרה לסכל פינוי מאחזים ולמנוע מהצבא לבצע את הוראות הממשלה.

בתחילה נחשדו החמישה גם בסעיף הריגול, אולם בכתב האישום הסופי נכללו עבירות של איסוף ידיעות בעלות ערך צבאי; קשירת קשר להתפרעות; קשירת קשר לשלוש עבירות עוון; התפרעות; כניסה למקום צבאי; והפרעה לעובד ציבור.