עימות פוליטי נשי - לביא מול שקד


ד"ר עליזה לביא (יש עתיד) ואילת שקד (הבית היהודי) הגיעו לעימות נשים פוליטי במכללת שערי משפט בהנחיית ד"ר חיים שיין, מומחה לפילוסופיה של המשפט במסגרת פורום המסרגה – מועדון הכיפות הסרוגות של המכללה.

ד"ר עליזה לביא אמרה בתחילת דבריה כי "הבטחתי שאשיג את הרב גפני לישיבה בוועדה למינוי דיינים. ח״כ אלקין טען כי גפני הוא זה שתמיד רץ ראשון". הבטחתי להשיג אותו. לביא הסבירה את ההחלטה שלה כדתיה לאומית, להצטרף דווקא למפלגה בראשות יאיר לפיד, "לצערי הרב במרחב החיים שלנו, חזרנו לחיות בתרבות של 12 השבטים, כל אחד דואג לשבט שלו ולמגזר שלו. הציבור הדתי לאומי חזר לגור יחד באופן הגמוני לקבוצות ולאזורים של הציבור הדתי. לחינוך נפרד. הגיע הזמן לחזור חזרה לחיות יחד, אם אנחנו רוצים לעשות שינוי זה המקום. הרי הציבור הדתי לא נמצא בגטאות אלא נמצא בכל מקום: באקדמיה, במשפט בצבא. אם רוצים להשפיע צריך לבוא ולהיות חלק מהווית החברה הישראלית. ולגבי י עתיד - יאיר לפיד למד מהכישלון של המפלגה שאבא שלו הקים".

שקד הסבירה את בחירתה כאישה חילונית במפלגה דתית, "הייתה לי דילמה אם לעזוב את ישראל שלי ולהיכנס לפוליטיקה. החלטתי לנסות להיכנס דווקא במפלגה דתית כי כל הציבור צריך ליהנות מערכי הציונות הדתית וחיזוק הזהות היהודית. להרפתקה הזאת נכנסתי יחד עם הרב רונצקי. נפגשתי עם רבנים כמו הרב אלי סדן, הרב אבינר, הרב דב ליאור וכולם עודדו ותמכו. לא הרגשתי הסתייגות בשום שלב ואני מעולם לא נתקלתי בהדרת נשים. יש מושבניקים וקיבוצניקים שהולכים להצביע לבית היהודי. כל ח"כ מטפל בנושאים שקרובים לליבו, יש נושאים שקרובים לליבי יותר ויש נושאים שקרובים פחות, אני רוצה שהבית היהודי לא יתעסק רק בתקציבים לחינוך הדתי ולאולפנות".

לביא אמרה שלא מצאה בית במפלגות הדתיות, "תמיכה גורפת של רבנים מעולם לא הייתה באישה למעט נשים  שדגלן הוא הזהות האידאולוגית פוליטית וברגע שמזהים זהות אידאולוגית-פוליטית, היא ורק היא זו שמקהה ההתנגדות כלפי נשים את המצוקה הקיומית הנשית. בכנסת הבאה תהיינה ארבע נשים דתיות אבל הן לא יהיו במפלגה הדתית. אני תוהה לאורך הדרך שלי ושל חברותיי לדרך, שלא מצאנו בית במרחב הפוליטי הדתי והיו לנו לא מעט אינטרקציות לא פתורות עם הרבנים. למזלנו נשארה תנועת בני עקיבא שמצליחה להכיל את כולנו וצריך לשמור עליה אבל במקום פוליטי כמו הבית היהודי אני לא מוצאת את הבית שלי. בנושאים שמעסיקים את הציבור הדתי המענה לא יינתן בבית היהודי. אנחנו הפקרנו את הזירה של מרחב החיים הדתי לחרדים וככה אפשר לראות ששערי הכניסה לעם היהודי נמצאים אצל ידיים לא ציוניות. אין מינוי של דיינים ומספר העגונות בעם היהודי מעולם לא היה גבוה כל כך, משום שהיום אנשים חוששים למקום העבודה שלהם הרבה מעבר לחשש שלהם מבורא העולם".

שקד דיברה על הרפורמה במוסד הרבנות שהיא מעוניינת לקדם כחברת כנסת, "אחת המשימות הגדולות ששמנו לעצמנו זה לעשות רפורמה ברבנות.  לציונות הדתית לאורך השנים היא הפקירה את מוסדות הדת במדינה לחרדים. רבנים ציונים דתיים יוכלו להתקדם ברבנות כי היום ש"ס והחרדים שולטים שם וזה יקרב גם את החילונים לדת. חשוב שיהיו רבנים ליברליים יותר ברבנות".

בסוגיה המדינית אמרה לביא, "אני לא חושבת שיש מישהו שלא רוצה שלום. אנחנו צריכים לנהל דיאלוג ולנסות ולבדוק אם יש פרטנר כי כשיש חלל הוא מתמלא במדינות שלא רוצות לסייע לנו. הקיפאון המדיני הביא לכך שמדינת ישראל לא אהובה בלשון המעטה בהרבה מקומות. מה עשינו כאן 4 שנים? אני רוצה מציאות של 2 מדינות ל2 עמים, זה קורה גם ככה. זה לא יקרה תוך שנתיים אבל חייבים לנסות ולמצוא פתרון.

שקד נשאלה לגבי חיבור לקואליציה בראשות נתניהו במקרה ולא ישנה את התפיסה של 2 מדינות לשני עמים, "אנחנו רוצים לתת אזרחות ליהודים ולערבים החיים בשטחי C. אנחנו רוצים את תיק השיכון ואת תיק הפנים. המטרה שלנו לפעול מהקואליציה ולחזק את נתניהו מימין. לא צריכים לפחד מאומות העולם אלא לעשות דברים שאנו מאמינים בהם. כשבגין סיפח את רמת הגולן, ארה"ב הקפיאה הסכם הגנה אסטרטגי ולא קרה שום דבר. לא צריך להיכנס לפאניקה כששגריר מוזמן לנזיפה. המציאות לא כזאת נוראית התקשורת נוטה לנפח את זה והשמאל הקיצוני נוטה לנפח את זה".

לגבי השתמטות החרדים והתל אביבים, אמרה ד"ר לביא כי "מאז הקריאה של אלעזר שטרן, נעשו כמה וכמה דברים והיום אחוזי הגיוס בתל אביב גבוהים, הנושא הזה מטופל בצורה מצוינת גם במרחב התל אביבי. רק 30 אחוז מהבנות הדתיות עושות שנתיים שירות לאומי. בתקופתי רוב הבנות עשו שנתיים. היום ילדות בנות 19 מגיעות כבר לאוניברסיטה. הצבא מגיע למי שהוא רוצה ולמי שהוא צריך אבל מי שלא מתאים, שילך לשירות אזרחי וקהילתי, חסר מה לעזור לחברה הישראלית? מהעולם החרדי נחסך הנטוורקינג שקורה בזמן השירות הצבאי ואנשים חרדים מתקשים להצטרף לעולם העבודה כשהם מגלים בגיל 27-8 שהם כבר אבות ל-3-4 ילדים שזה מאוד קשה ולא פשוט". לביא הציעה לפתוח מסגרות לחרדים,  "כדי שיוכלו להכיר את עולמות האקדמיה, צריך לסייע כי הם לא לומדים את לימודי הליבה.  תמיד בעם ישראל למדו תורה ולימוד תורה הוא דבר חשוב ובתנאי שלומדים תורה ובתנאי שלא יושבים על הברזלים ובתנאי שלומדים למען עם ישראל כולו ולא רק למען קבוצות בעם ישראל. תמיד בעם ישראל למדו תורה ותמיד מישהו תרם".

לגבי מסלול ההסדר אמרה שקד, "זה לא דבר שהוא נורא בעיני כי גם לימוד התורה הוא דבר חשוב. אני חושבת שבעניין החרדים צריך לעודד אותם לעשות שירות לאומי ואזרחי אבל הבעיה הגדולה זה שהם לא עובדים ולא משתלבים בשוק העבודה זה חמור בעיני יותר מאי שירות בצבא".

על הטענה כי התקשורת בישראל שמאלנית אמרה לביא, "יש תקשורת שמובילה סדר יום ואני שואלת איך סדר יום נקבע? יש חסמים. הציבור הדתי הצטרף מאוחר מדי. בבתי הספר הדתיים לא היו מגמות תקשורת והיום מגיעים דתיים לתקשורת אבל תהליכים לוקחים זמן. יש שינוי גדול אי אפשר רק להאשים את המערכת. על גלי צה"ל אמרה לפיד כי מדובר ב"המעבדה האנושית של אנשי התקשורת בישראל".

על התקשורת אמרה שקד, "יש 2 סיבות שהציבור הדתי והימני נעדרים, אחת כי הציבור הימני והדתי חשב וחיפש לתרום למדינה בדרכים אחרות ולא הבינו שלהיות בתקשורת ובפרקליטות לא משפיעים רק בצבא אלא בשלושה מוקדי כוח במשפט, בתקשורת ובאקדמיה חשוב שהציבור הדתי והימני ישתלבו בהם. שר בכיר אמר לי שהממשלה זה לא השרים אלא "המשנים", המשנה ליועמ"ש לממשלה. היום החונטה השלטת נוטה לשמאל. השינוי יבוא אם אנשים מהימין יבואו לתקשורת.

על שלי יחימוביץ אמרה לביא "מנהיגה ראויה שעשתה כברת דרך ארוכה אבל המציאות שהיא מבקשת להביא עלולה להביא אותנו לאבדון כמו ביוון. שקד השיבה לה כי "אישה שהגיעה להנהגת מפלגה גדולה שעושה זאת בנחישות ורגישות אני מאוד מעריכה אותה".

בסופו של העימות התייחסו השתיים לאביב הערבי. לביא ציינה, "שאחד המקומות העלובים שבהם אנשים חשבו שממנו תבוא המהפכה בכיכר תחריר. הבנו שמהפיכה היא לא אביב אלא חורף אחד גדול שנפל עלינו". שקד ענתה כי "מדובר בטרגדיה זה הטמטום המערבי שמוכיח שלא תמיד צריך להקשיב לאומות העולם. ארה"ב חושבת שהיא יודעת מה טוב למזה"ת אבל היא שוגה בגדול".