נלחמים על הרצף

במשך עשרים שנה תמכו ממשלות ישראל בהקמת שכונה של אלפי יחידות דיור ב-E1, ונסוגו בלחץ בינלאומי. האם הפעם נתניהו יבטיח ויקיים?

חגי הוברמן , כ"ג בכסלו תשע"ג

E1, נתניהו יקיים?
E1, נתניהו יקיים?
צילום: פלאש 90

ביום שישי שעבר, על סף כניסת השבת, התבשרו אזרחי ישראל כי בתגובה להחלטת האו"ם על שדרוג מעמד המשלחת הפלשתינית למדינה משקיפה, החליט פורום שרי התשיעייה על בניית 3,000 יחידות דיור בירושלים וביו"ש, ובנוסף לכך לקדם את הליכי התכנון בשטח E-1, תכנון שבסיומו עתידות להיבנות בין ירושלים למעלה אדומים אלפי יחידות דיור.

תגובת העולם היתה חריפה. בריטניה, צרפת, שוודיה, דנמרק וספרד זימנו את שגרירי ישראל המוצבים בהן לשיחת נזיפה. גרמניה אמנם הודיעה כי לא תזמן את שגריר ישראל בברלין, אך הביעה "דאגה עמוקה של הממשלה".

שרת החוץ האירופית, קתרין אשטון, אמרה שהרחבת ההתנחלויות היא "צעד אסטרטגי הפוגע בציפיות למדינה פלשתינית בת-קיימא בעלת רצף טריטוריאלי, עם ירושלים כבירה משותפת לה ולישראל". שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, קרא לממשלת ישראל "להימנע מכל החלטה הנוגעת לכך ולהפגין רצון לחדש את המשא ומתן".

שר החוץ השבדי, קרל בילדט, תקף במילים קשות ואמר ש"ממשלת ישראל הכריזה על מספר צעדים המהווים נקמה צרופה נגד הפלשתינים לאחר ההצבעה באו"ם. הופסקה העברת כספי המיסים, וההתנחלויות הבלתי חוקיות סביב ירושלים מורחבות באופן שעלול להסלים את המצב באופן דרמטי".

וכמובן מזכיר האו"ם, באן קי-מון, שהביע "דאגה ואכזבה" מכוונת ישראל לבנות 3,000 יחידות דיור חדשות בירושלים וביהודה ושומרון וקרא לישראל לבטל את תוכניות הבנייה, ובכלל זה התוכנית לבנות בשטח 1-E שבין מעלה אדומים לירושלים. "אם תצא התוכנית אל הפועל, היא עלולה להנחית מכה כמעט אנושה על הסיכויים שנותרו לממש את פתרון שתי המדינות", אמר באן.

באיחור מסוים הצטרפה ביום שני גם ארצות הברית למדינות אירופה. דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, התייחס לבנייה הישראלית ואמר כי "ארה"ב מפצירה בישראל לחזור בה מההחלטה שמזיקה לניסיון להאיץ את המגעים עם הפלשתינים". עוד קודם לכן, בשבת שעברה, אמרה מזכירת המדינה האמריקנית, הילרי קלינטון, בדברים שנשאה בפורום סבן בוושינגטון כי "הממשל הזה – בדומה לממשלים קודמים – הבהיר לישראל שהפעולות הללו מעכבות את שיחות השלום".

באופן די חריג התגובה הישראלית, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, היתה עמידה על קיום ההחלטה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ציטט מדבריו של יצחק רבין בשנת 1975 שיש להחיש את ההתיישבות בתגובה להחלטת האו"ם שהשוותה בין הציונות לגזענות, ואמר כי "גל הבנייה בשטחים הוא תשובה למתקפה נגד הציונות, ומדינת ישראל מחויבת להגביר ולהחיש את ביצוע תוכנית ההתיישבות בתחומי כל האזורים שהממשלה החליטה על התיישבות בהם. אלה אינן המילים שלי, אלה המילים של ראש הממשלה יצחק רבין זכרונו לברכה".

הכי אסטרטגי ביו"ש 

מכל אתרי הבנייה ביו"ש שבהם תכננה הממשלה לבנות התקומם העולם דווקא נגד תוכנית זו, ולא במקרה. מדובר בבנייה האסטרטגית ביותר ביהודה ושומרון, רבע שעה מהר הבית וחצי שעה מים המלח. שטח E-1 – מבשרת אדומים בשמו העברי - אמור לחבר בבנייה יהודית את מעלה אדומים עם רכס הר הצופים, ובכך ליצור בפועל את ירושלים רבתי: רצף יהודי מירושלים אל מעלה אדומים, מישור אדומים, כפר אדומים ומזרחה אל מצפה יריחו, ורד יריחו ויישובי המועצה המקומית מגילות שבצפון ים המלח.

הפלשתינים יודעים בדיוק למה הם נאבקים בתוכנית. רצף יישובים זה למעשה ינתק גיאוגרפית את רצף היישובים הערביים בין יהודה לבנימין והשומרון. הווי אומר: חיסול האפשרות להקמת מדינה פלשתינית אחת, ברצף אחד, ביהודה ושומרון. אם שטח E-1 יהיה בריבונות פלשתינית, יוכלו הפלשתינים לממש את תוכניתם הישנה לחבר ברצף התיישבות ערבי אחד את עוטף ירושלים הערבי ממזרח, מהכפרים שבמרחב רמאללה - א-רם, חיזמא וענתא (היא ענתות, מולדת ירמיהו הנביא), עד עזריה ואבו-דיס שבפאתי בית לחם. משמעות הדבר: מדינה פלשתינית ברצף מג'נין ועד הר חברון. משמעות נוספת: ניתוק גיאוגרפי בין ירושלים ומעלה אדומים. ירושלים, בירת ישראל, תשוב להיות עיר קצה שסופה להתנוון כלכלית ואורבנית.
בדיוק על כך נערך העימות: איזה רצף יכריע - רצף יהודי מזרח-מערב, מירושלים לים המלח, או רצף פלשתיני צפון-דרום, מיהודה לבנימין והשומרון?  

שטחE-1, או בשמו המלא East-1, משתרע על פני כ-12,000 דונם שעליהם מתוכננת שכונה של 4,000 יחידות דיור המהווה את עתודת ההתפתחות הטבעית של מעלה אדומים. במקום תוכננו גם שני בתי מלון בעלי 3,500 חדרים. מדובר באדמות מדינה ריקות מתושבים.

כל ראשי הממשלות בישראל ב-20 השנים האחרונות הבינו את חשיבותו האסטרטגית של השטח, וכולן החליטו על בנייה במקום, אך אף לא אחת מהן הוציאה את הבנייה לפועל. הסיבה: לחץ אמריקני, ללא הבדל נשיא וממשל, ואיומים של הפלשתינים.

כבר לפני 20 שנה, בימי ממשלת שמיר, חתם שר הביטחון משה ארנס על העברת חלק מהשטח לרשות המועצה המקומית דאז מעלה אדומים. את העברת יתרת השטח, כל E-1 בואכה ירושלים, נתן מחליפו, שר הביטחון וראש הממשלה יצחק רבין בכהונתו השנייה (רבין היה ראש הממשלה שהקים בתקופת כהונתו הראשונה, בשנת 1975, את מעלה אדומים). רבין גם היה זה שהגדיר את האזור כשטח בעל משמעות אסטרטגית, ולכן יזם את הבנייה במקום כרצף בין מעלה אדומים לירושלים. בחודש אפריל 1994 הורה רבין על סיפוח האזור למעלה אדומים ועל תכנון שכונת מגורים גדולה במקום. בהנחייתו הוקם צוות לתכנון השכונה בראשות שר השיכון בנימין בן אליעזר. למרות זאת נמנע רבין מליזום בפועל בנייה כלשהי באזור E-1, והליכי התכנון התקדמו בעצלתיים. תכנון – כן, ביצוע – "בעיתוי המתאים".

ראש הממשלה הבא, בנימין נתניהו, ניסה להאיץ את תוכנית האב של E-1. הוא אישר צעד סטטוטורי ראשון ליישום התוכנית, שקבע ייעוד קרקעות כללי אך לא היה ספציפי דיו להתיר הנפקת היתרי בנייה. משרד השיכון המשיך בקידום התוכניות. ערב הבחירות לכנסת ה-15, שהעלו לשלטון את אהוד ברק, אישר שר הביטחון משה ארנס את הקמת השכונה. שבוע אחרי הבחירות לכנסת ה-15 אישרה מועצת תכנון עליונה את שכונת E-1 של מעלה אדומים, ששמה יהיה מבשרת אדומים, אזור תעסוקה משותף למעלה אדומים ולירושלים, פארק ענקי שיקיף כ-75 אחוזים משטח התוכנית ועוד.

 "E-1 - פעימה איכותית"

ברק, עדיין באיצטלה של מי ש"לא יחלק את ירושלים", תמך עקרונית בתוכנית E-1 אך כקודמיו נמנע מכל בנייה באזור. הוא קידם את התב"ע (תוכניות בניין עיר) של המקום – שתי תוכניות שכללו 3,500 יחידות דיור. יותר מכך: במהלך הדיונים לקראת הסכם שארם לנסיגה ביו"ש, ביקש ראש הצוות הפלשתיני סאיב עריקאת ששטח E-1 יימסר לפלשתינים כשטח B, שבו האחריות האזרחית - כולל אישורי בנייה - בסמכות הרשות הפלשתינית. באותם ימים עמל ברק לשכנע את ערפאת להסכים לדחות את השלב האחרון של הנסיגה להסדר הקבע. בתמורה הציע "פעימה איכותית" – למסור לפלשתינים שטחים בעלי משמעות אסטרטגית, או כאלו שיש להם חשיבות סמלית לפלשתינים. "E-1 זו פעימה איכותית", אמר עריקאת לגלעד שר, אבל ברק דחה את הבקשה. הוא הבין שהפלשתינים ביקשו את השטחים הללו כדי לטרפד את תוכנית E-1. אולם בקמפ דיוויד כבר הציע ברק לפלשתינים לא רק את E-1, אלא את רוב מזרח ירושלים. הוא קיבל בתמורה את מלחמת אוסלו ואיבד את השלטון.

ראש הממשלה שאחריו, אריאל שרון, חש תחילה זיקה נפשית עמוקה לכל נושא הבנייה בעוטף ירושלים. במהלך שנת 2002 חתם שר הביטחון בממשלתו, בנימין בן אליעזר, על תוכנית האב של E-1, ובחלק מהשטח נבנה בסיס של מג"ב אדומים.

זמן קצר אחר כך נפגש ראש לשכתו של שרון, דב וייסגלס, עם קונדוליסה רייס. רייס, עדיין בתפקיד היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בוש, תקפה אותו: "למה אתם בונים את E-1?" וייסגלס, שכף רגלו כמעט לא דרכה ביו"ש ובקושי ידע להבדיל בין מעלה אדומים למעלה עקרבים, נבהל והבטיח לעצור את הבנייה במקום. הסתבר שערב קודם לכן נפגשה רייס עם משלחת פלשתינית אשר טענה באוזניה שישראל מקדמת תוכניות בנייה במקום שינתק את רצף המדינה הפלשתינית. רייס, מזועזעת מהגילוי, התנפלה על וייסגלס. הבנייה במקום הוקפאה שוב.

לפני שבע שנים, בשלהי ממשלת שרון, אושרו התוכניות להפקדה. השלב הבא, ביצוע ההפקדה באמצעות פרסום התוכנית, לא בוצע מאז. "שרון רימה את כולם", מגלה השבוע גורם שהיה מעורב לעומק בתכנון השכונה, "הוא אישר את פרסום ההפקדה, ובפועל הורה לא לבצע את ההחלטה, כיוון שהתחייב לאמריקנים שהוא 'תוקע' את התוכנית". אהוד אולמרט, כשר בממשלת שרון, גילה בראיון לג'רוזלם פוסט כי ישראל התחייבה בפני הממשל האמריקני לא לבנות בין ירושלים למעלה אדומים, והפרויקט כולו הוקפא. "מדינת ישראל התחייבה להקפיא את הבנייה", אמר אולמרט בראיון, "כיוון שכך, אנו נפעל בחוסר אחריות אם נבנה שם".

המבנה החדש שנבנה בשכונה היה מטה מחוז ש"י של המשטרה. בראשית שנת 2004 החלו עבודות תשתית באזור E-1. הבנייה בוצעה על ידי משרד הבינוי והשיכון בתקופה שבראשו עמד אפי איתם. בהעדר תוכנית בינוי עירונית, הייתה בנייה זו למעשה בלתי חוקית. העבודה כללה פתיחת צירים לדרכים ראשיות המובילות לאזורי המגורים המתוכננים, והכנת אתר למטה משטרת מחוז ש"י. לאחר שנים ארוכות שבהן היה מטה המחוז ממוקם בשכונת ראס אל-עמוד במזרח ירושלים, הוחלט להעבירו אל תוך תחומי הגזרה של המחוז. בתקופת שלהי ממשלת שרון אושרה תוכנית המבנה.

בחודש אדר תשס"ו החלה בניית המבנה החדש של מטה מחוז ש"י, אשר ניצב כיום בשטח בגאון. כביש יפה ומתוחזק מתפתל ועולה אל מטה המחוז, אבל בשכונה עצמה לא היתה כל תזוזה. לפני שנתיים נטען כי במסמכים שחשפה רשת הטלוויזיה הקטארית אל-ג'זירה, התגלה שראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב בחשאי בפני נשיא ארצות הברית ברק אובמה כי ישראל לא תבנה בשטח E-1. לשכת ראש הממשלה מסרה אז בתגובה: "נתניהו לא התחייב בנושא".

בי"ג באייר תשס"ט השתתפו מאות בני אדם, רובם תושבי מעלה אדומים, בטקס הנחת אבן פינה סמלית לשכונת מבשרת אדומים. בטקס השתתפו בין היתר השרים עוזי לנדאו מישראל ביתנו ודניאל הרשקוביץ, יושב ראש מפלגת 'הבית היהודי', וכמה סגני שרים. במקום הפגינו פעילים של תנועת 'שלום עכשיו' והתעמתו עם בני נוער שהשתתפו בטקס. הם פונו בליווי כוח משטרה. עלייה נוספת לקרקע נעשתה על ידי פעילי תנועת 'נאמני ארץ ישראל' בראשות דניאלה וייס והרב משה לוינגר. הפעילים הצעירים נאחזו במקום תקופה קצרה במטרה להקים בו יישוב חדש, אך לבסוף פונו ממנו בכוח.

גם אם מכאן ולהבא התוכניות יתקדמו ללא עיכובים, רק בעוד כשנה אפשר יהיה לראות את הדחפורים בשטח. גם אם התוכנית תצא להפקדה, משך ההפקדה הוא 60 יום. לאחר מכן צפויות התנגדויות שהטיפול בהן יימשך עוד כמה חודשים. בהנחה שההתנגדויות יידחו, יגיע שלב מתן תוקף ותכנון מפורט במקביל לשיווק. רק אחר כך תתחיל הבנייה. "כל התהליך הזה יימשך לפחות שנה", אומר הגורם המעורב בהכנת התוכניות, "בתוך שבועיים נדע אם אכן יהיה פרסום, ואם דבריו של נתניהו היו הצהרות בעלמא או כוונה רצינית".

 הפלשתינים לא מחכים

הפלשתינים, בניגוד לישראל, לא ממתינים לאישורי בנייה או לאישורים מהעולם. הם בונים בנייה אסטרטגית. מזה מספר שנים יוצרים הפלשתינים בפועל רצף בנוי ממזרח לירושלים, החל מאבו-דיס צפונה לעבר א-זעים, וממשיך דרך ענתא, חיזמא וא-ראם. בבנייה זו מתכוונים הפלשתינים להשלים את החיבור הפיזי שבין יהודה לבנימין והשומרון.

התוכנית הזו איננה חדשה. כבר בשנת 1993, מיד אחרי הסכם אוסלו א', הגיש מוחמד נחאל, מומחה לתכנון ערים במכון ללימודים ערביים הפועל באוריינט-האוס, תוכנית שהכין לאישורו של המשרד הפלשתיני לענייני השלטון המקומי, תחת הכותרת: "מטרופולין ירושלים המזרחית". נחאל הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, וזמן מה פעל בצמוד לד"ר קמחי ממכון ירושלים לחקר ישראל אשר במערב העיר. התוכנית, אותה פרסם כעבודה אקדמית, מדברת על בניית שלוש ערים פלשתיניות מסביב לירושלים, כחגורת חנק לשכונות היהודיות שנבנו סביב ירושלים מאז שנת תשכ"ז.

אחת הערים הללו, על פי תוכניתו של נחאל, מתוכננת לקום בשטח הכפרים אל-עזריה, אבו-דיס, סוואחרה ואל-זעיים שבדרום ומזרח העיר, ובה יגורו 30 אלף פלשתינים. בכך יושלם הכיתור הפלשתיני של ירושלים ממזרח, תוך חיבור אל הגוש הפלשתיני של בית לחם ובית סחור שמדרום. העיר הזו תשב על כביש ירושלים-יריחו-ים המלח, ציר התנועה העיקרי מירושלים לבקעת הירדן ולמדבר יהודה. מעלה אדומים ובנותיה תנותקנה פיזית מירושלים. שטח E-1 תקוע לתוכנית הזו כעצם בגרון, והוא המכשול היחיד כמעט למימושה.

גם באתר הזה הערבים החלו להשתלט על קרקעות, כדי לסכל את הבנייה. הכפר א-זעים היושב בחלקו הדרום-מזרחי של השטח השתלט על גבעות סמוכות לכפר שנמצאות בלב השטח המדובר, קרקעות מדינה הוקפו גדרות, ניטעו בהן חורשות ונבנו בהן בתים, וכל זאת בעצימת עיניים מוחלטת של הרשויות.

מתוך העיתון "בשבע".