המאבק נגד עלילת א-דורה לא הסתיים

לקראת קבלת פרס בגין אומר ד"ר יהודה דוד שהוכיח לעולם שלא צה"ל הרג את מוחמד אדורה: המאבק המשפטי נגד העלילה לא הסתיים.

שמעון כהן , כ"ה בכסלו תשע"ג

ד"ר יהודה דוד
ד"ר יהודה דוד
צילום: פלאש 90

ביום שלישי, נר רביעי של חנוכה, יתקיים במרכז מורשת בגין שבירושלים טקס הענקת פרס בגין לשנת תשע"ג.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחד מחתני הפרס, ד"ר יהודה דוד, מי שמאבקו האישי הוביל לטיהור שמו של צה"ל מעלילת הדם של פרשת מוחמד אדורה, הפרשה שהבעירה את האינתיפאדה הערבית.

בראשית הדברים הודה ד"ר דוד לחברי ועדת הפרס על החלטתם להעניק לו את הפרס ולראש הממשלה שצפוי להיות נוכח במעמד הענקתו. הוא אף סיפר שהוא חש התרגשות לעמוד לצידו של זוכה נוסף, נועם גרשוני, טייס האפאצ'י שהתרסק במהלך מלחמת לבנון השנייה והפך לזוכה מדליית הזהב באולימפיאדת לונדון 2012.

בהמשך הדברים התייחס ד"ר דוד להשפעתה הציבורית הסברתית של מלחמתו נגד עלילת אדורה. לדבריו המירוץ שביצע בין כלי התקשורת השונים לקידום הוכחותיו נגד העלילה הערבית הוביל לכך שכיום כל ישראלי יודע שמדובר בעלילה שאין מאחוריה נתוני אמת. "כל ישראלי יודע שהאבן הכבדה הזו ירדה. לא אנחנו ירינו והרגנו את הילד ולא אנחנו ירינו באבא. זה הוכח בעבודה קשה".

באשר לתקשורת הבינלאומית אומר ד"ר דוד כי עצם שתיקתה של העיתונות הבינלאומית לנוכח הוכחותיו מלמדת שלמדו את הלקח, כלשונו. אך עם זאת מסתבר שהמאבק עדיין לא הסתיים. המשפט ממשיך, אומר ד"ר דוד ומספר, כי גם כיום נמשך המאבק בבית המשפט הצרפתי נגד פיליפ קרסנטי. שם תחנת הטלוויזיה 'פרנס 2' ששידרה את צילומי אדורה מצומת נצרים תובעת את קרסנטי בתביעת דיבה. קרסנטי, מציין ד"ר דוד, הוא האיש שהעלה את הטענות לטיהור צה"ל עוד לפניו. אם דוד נכנס לתמונה בשנת 2007 הרי שקרסנטי עשה זאת כבר ב-2004.

בעבר נוכה קרסנטי מאשמת דיבה על ידי שופטת בית המשפט שהסתמכה על צילום כל תיעוד האירוע ולא על הדקה וחצי המפורסמות שצולמו והופצו בתקשורת. לדברי ד"ר דוד בדקה ה-38-39 של הצילום המלא נראה הילד שכבר היה אמור להיות מת מנופף בידו לעבר הצלם כשואל אם עשה את עבודתו כראוי. השופטת התבססה על צילומים אלה ופטרה את קרסנטי מאשמת דיבה, אך תחנת הטלוויזיה הצרפתית ערערה וטענה כי היה על השופטת להסתמך רק על הדקה וחצי המפורסמות, ועל פי החוק הצרפתי התקבל הערעור. כעת בכוונת ד"ר דוד לחבור לקרסנטי למאבק מחודש שיביא לביטול הערעור והחזרת ההכרעה הקודמת של ביהמ"ש לפטור אותו מתביעת דיבה. בפברואר 2013 צפוי הדיון הבא בעניינו של קרסנטי, ולדיון זה מתכוון ד"ר דוד להצטרף.

בדבריו מציין ד"ר דוד כי מי שהיה אחראי לשידור הכתבה שהובילה את העלילה הפלשתינית היה כתב יהודי שבעברו היה אף צנחן, הכתב, שארל ברנר, "הוא שייך לזרם האיום ונורא של פוסט ציונים שנמצאים ברשותם של עמדות זרות ועוינות למדינת ישראל". דוד מציין שהאיש לא היה בשטח והיה עליו להודות בטעותו לנוכח כל ההוכחות שהוצגו בפניו בממד הבליסטי ובממד הזמן שהרי ברנר עצמו פותח את הכתבה במילים "השעה שלוש והכול מתהפך בצומת נצרים", אבל הילד מת כבר באחת עשרה וחצי... זה לא אותו ילד", אומר דוד וקורא גם היום לכתב ש"יחזור בתשובה", כלשונו, אך לדבריו האיש נאחז בקרנות עמדותיו ומסרב לוותר על דבריו שהתבררו כשקר.

מוסיף ד"ר דוד ומספר על שיחת טלפון שקיבל לפני שבועות אחדים. מעברו השני של קו הטלפון היה אל"מ זאהר שהיה מפקד המוצב בנצרים וסיפר לו שהוא חולם לפגוש אותו מזה 12 שנה וכמי שהיה מפקד המוצב הוא יודע ש"לא ירינו על הילד הזה ולא ידענו על האירוע". לדבריו אל"מ זאהר היה עם חייליו במשך שמונה ימים בתוך הפילבוקס ו"לא ראו זכר של ילד פלשתינאי מת, הרוג או ירוי בידי חיילי צה"ל". זאהר המתין עד לשחרורו משירות בצה"ל כדי לספר על כך ויתכן שיתבקש להציג את דבריו מול בית המשפט הצרפתי הדן בפרשת קרסנטי.

ד"ר דוד מזכיר שביקש להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, התמודדות שבוטלה בשל מחלתו. לדבריו אחת המטרות המובילות לריצה זו הייתה רצונו לקבל חסינות פרלמנטארית כדי שיוכל להציג טענות נוספות בפרשה. לטעמו לא הפלשתינים ולא הצרפתים הם האשמים בפרשה, אלא אולי דווקא גורמים ישראליים שהוא מנוע מלפרטם כל עוד אין לו את החסינות הנדרשת לכך.

בהקשר זה הוא מזכיר את מפגשיו עם חבר הכנסת נחמן שי שחקר לעומק את הפרשה, מפגשים בהם הוסיף דוד לשי פרטים וגם הוא הצטרף לדורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי נצרים באותו יום. כעת הוא מקווה שיבריא בקרוב ויוכל לשוב להשלמת המאבק. "אני מוכן לסייע לכל גוף שנאבק מול השקר הפלשתינאי והשקר האירופי", הוא אומר וקובע כי מדובר בשקרים העשויים להיות סכנה קיומית של ממש עבור ישראל, שכן אם דרום אפריקה מחרימה מוצרים מישובי יו"ש בעקבות הדה-לגיטימציה על ישראל הרי שבעתיד הקרוב יתכן וכל מתנחל לא יוכל לצאת מגבולות ישראל כיוון שצווי מעצר ימתינו לו מעבר לים, כפי שחפצים הערבים לעשות.

לדבריו בעקבות המאבק שלו הוחל בהפעלתה של מחלקה מיוחדת של עורכי דין במשרד המשפטים שמטרתם היא ניטרול השקר הפלשתיני המופיע בין ביוטיוב ובין בזירות חשובות בהרבה כמו בפרשת המרמרה. צוות של 14 עורכי דין נאבקים בבתי דין בינלאומיים. זאת כחלק מלקחי מאבקו הפרטי של ד"ר דוד.

סוגיה נושפת שעלתה לדיון בשיחה עם ד"ר דוד היא סוגיית המימון של מאבקו. בעבר עלה הנושא כאשר השרים יעלון ואדלשטיין ניסו לקדם חקיקה שתאפשר מימון ליוזמות פרטיות כדוגמת זו של דוד למאבק למען צה"ל, אך בעיות משפטיות עיכבו העברת מימון שכזה. לדבריו בתום מאמצים שהובילו שרים כאדלשטיין נאמן וליברמן בניצוחו של השר יעלון הועבר לו סכום של כמאתיים אלף שקלים ועוד כמה עשרות אלפים צפויים לעבור לידיו, אך מדובר בסכום זעום ביותר לנוכח ההוצאות שהשקיע במאבק המשפטי, הן בטיסות לחו"ל, הן בהפסד ימי עבודה, הן במימון עורכי דין בארץ ובצרפת ועוד, אך כעת הוא מעדיף להתרכז במאבק המשפטי ולא בסוגיה הכלכלית.