חידון התנ"ך הבינלאומי למבוגרים התקיים הערב (רביעי) בירושלים, לאחר הפסקה בת 32 שנה. החידון התקיים בבנייני האומה בירושלים, במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך גדעון סער.
במקום הראשון זכה המתמודד מישראל, רפאל מיוחס, שהוכתר לחתן התנ"ך העולמי למבוגרים לאחר שזכה ב-64 נקודות.
במקום השני - סגן חתן התנ"ך העולמי, זכה עזרא פרייזר מארה"ב עם 52 נקודות.
במקום השלישי זכה ד"ר לני וורנר מקנדה עם 48 נקודות.
שר החינוך, גדעון סער פתח את החידון ואמר כי "חידון התנ"ך למבוגרים הפך לפני שנתיים מרעיון למעשה".
"ההתעניינות הגדולה לימדה אותנו על צמא גדול למקורותינו. אחרי שלושה עשורים בהם החידון לא התקיים באנו חושך לגרש ואת הרפיון באנו לתקן".
"906 יהודים מ-51 מדינות נרשמו לחידון, למדו והעמיקו בספר הספרים. לפיד האש שהוצת במודיעין בימים ההם קרא למרד נגד איסור לימוד התורה, עם ישראל התקומם נגד השליט שרצה לכפות עליהם תרבות זרה. היה זה מאבק גורלי על נשמת העם - חיל מתנדבים יהודי קטן, החדור אמונה גדולה, הביס פעם אחר פעם גייסות חמושים היטב".
"סוד נצחונם, זה התנ"ך. המבחן הזה, בו עמדו אז המכבים, איננו מבחן חד פעמי, הוא התקיים באופן כזה או אחר בכל הדורות וגם בימינו הנשק היעיל ביותר נגד סחף מסוכן של התרחקות ואולי ניכור נגד היהדות, הוא טיפוח הזהות והמורשת היהודית, ובראש ובראשונה ניתן לעשות זאת על ידי החינוך".
"חידון התנ"ך הזה תורם לחיזוק כח העם, להידוק הקשר בין חלקיו - יחד שבטי ישראל. החידון הוא מפגש הזדהות עם ישראל ועם הספר המאחד את כולנו".
שר החינוך התייחס לנתונים שהתפרסמו אתמול על כך שההישגים של תלמידי ישראל גבוהים באופן משמעותי מהממוצע בעולם, "יש כאלה שקשה להם לפרגן. היה להם נוח עם הכשלונות, קשה להם להגמל מהשיח השלילי אבל עם ישראל חש אתמול גאווה גדולה כי הוכח שרוח ישראל ללימוד לא פשה, שאפשר לעבור מהתחתית לצמרת כי אנחנו יודעים שילדי ישראל הם המוכשרים ביותר בעולם".
"אצלנו ההישגיות היא לא מילה גסה. אנחנו רוצים שילדינו יגיעו רחוק ככל שאפשר והם יגיעו לשם. טיפוח רוח המצויינות היא המפתח לשמירת היתרון האיכותי שהוא המפתח לעתיד ישראל בעולם תחרותי וסביבה עויינת".
סער התייחס גם להחלטת הממשלה לבנות במבשרת אדומים - E1, "אומרים שירושלים כבושה בידינו, האם עם יכול להיות כובש במולדתו בבירתו למעלה מ-3000 שנה?", אמר שר החינוך וקרא לנתניהו, "עם ישראל מחזק אותך בעמידתך האיתנה ברוח תשובתו של שמעון החשמונאי לשליח אנטיוכוס השביעי "לא ארץ נכריה לקחנו ולא ברכוש זרים משלנו, כי אם נחלת אבותינו, כאשר היתה לנו עת השיבונו נחלת אבותינו".