'חומרת רבנו תם מבוססת על טעות בהבנה'

זמן רבנו תם מוסיף עוד כשעה לשבתות ומועדים ובכללם גם צום יום כיפור, אך האם מקור החומרה הזו בטעות? הרב זייני משוכנע שכן.

שמעון כהן , ג' בטבת תשע"ג

למען השבת
למען השבת
פלאש 90

בספר חדש מוכיח הרב אליהו זייני, ראש הישיבה הגבוהה וההסדר 'אור וישועה' בחיפה, כי עמדתו של רבנו תם ביחס של זמן צאת הכוכבים וקביעת סוף היום, יוחסה לו בטעות. ביומן ערוץ 7 מספר הרב זייני על ספרו והמסקנות העולות ממנו.

בראשית דבריו מסביר הרבה זייני את תולדותיו של הדיון ההלכתי סביב מועד צאת השבת, מועד 'זמן רבינו תם'.

תחילת הסוגיה היא במסכת שבת בה דנו בהגדרת פרק הזמן של המעבר בין היום ללילה, המהווה ספק אם הוא נחשב מהיום או מהלילה. פרק זמן זה קרוי בפי חז"ל 'בין השמשות'. פרק הזמן הוגדר על ידי רבי יהודה כפרק הזמן שבין שקיעת החמה ובין הופעת שלושה כוכבים בינוניים. זמן זה אורך כשלוש עשרה דקות וחצי. על קביעת זמן זו עורר רבנו תם שאלה קשה, שהרי במסכת פסחים קובע רבי יהודה כי מרגע שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חולף לא פחות משבעים ושתיים דקות.

כדי ליישב סתירה זו קבע רבנו תם ששני פרקי זמן שונים קרויים בשם 'שקיעת החמה' – שקיעת חמה רגילה בשעה שהשמש שוקעת ושקיעה נוספת מוקדמת לה ב-72 דקות. זאת בניגוד להבנה שהתפתחה במרוצת השנים ולפיה מעבר למועד הרגיל של שקיעת החמה קיים מועד נוסף והוא דווקא לאחריה בלמעלה מחמישים דקות.

הסוגיה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהארכת ימי צום כדוגמת יום כיפור בעוד כמעט שעה, והשאלה היא האם אכן יש ממש בקביעה שרבנו תם הורה ונהג תוספת שכזו. לדברי הרב זייני לימוד מחודש של הסוגיה מתוך כתבים מקוריים שהתגלו בשנים האחרונות בגניזה הקהירית, ולא לימוד ביד שלישית או רביעית כפי שהיה עד כה מלמד את מהותו האמיתית של הדיון ומגלה כי אין כל בסיס לקביעה שהשקיעה השנייה מתרחשת מאוחר יותר אלא מוקדם יותר. כיום, אומר הרב זייני, עומדים לפנינו דבריו  המדויקים יותר של רבנו תם וזה מה שאפשר לי לעמוד על הנקודה.

ספרו זה של הרב זייני, "בין השמשות והדלקת נרות" שמו, מתנצח בהלכה מול עמדתו של הרב עובדיה יוסף ששלל אמירה של הגאונים ולפיהם יש לדחות את עמדת רבנו תם. הרב עובדיה יוסף קבע כי לא ניתן לקבוע על בסיס הכרעתם, אך כעת מתברר כי דווקא אותם שפתרו את הסתירה בדברי רבי יהודה הם שהצדק היה איתם.

לשאלה אם עולם ההלכה מסוגל להכיל כעת שינוי דרמטי כל כך בהבנת המונח 'זמן רבנו תם' ולשנות מנהג שהתקבל בקהילות רבות, אומר הרב זייני כי השאלה כלל אינה מתחילה. זאת כיוון שהעולם ההלכתי עד לפני כעשרים שנה לא נהג את החומרה המדוברת למעט מספר קהילות חסידיות, והדברים העולים מספרו אינם באים לחולל שינוי אלא לעגן את המסורת שהייתה מקובעת במשך מאות שנים בהבנת דברי רבנו תם. לטעמו דווקא את המבקשים לשנות ולהחיל את החומרה ללא צורך וללא ביסוס יש לשאול כיצד הם נוהגים ולא אותו הבא אך ורק לחזק את המסורת.

באשר לשאלה העקרונית אם עולם ההלכה ערוך להכיל שינויים המתגלים על בסיס מידע חדש, אומר הרב זייני כי עולם ההלכה מתחלק לבעלי אומץ ולכאלה שאינם בעלי אומץ, ודווקא הרב עובדיה יוסף הוא מבעלי האומץ שאינם מהססים להתייחס לגילויים חדשים ולהכריע הלכה על פיהם.

הרב זייני מציין שהכוונה היא לבצע את השינויים המתבקשים על פי אמות מידה הלכתיות מתחייבות ולא להרוס ולנתץ את העבר על בסיס כל גילוי חדש כפי שיש כאלה ששמו להם למטרה, אך תחת כללים ומגבלות יש לבצע את הדברים באומץ הלכתי ראוי.

על ספרו הנוכחי אומר הרב זייני כי מדובר בהרחבה של מאמר שיצא לאור לפני מספר שנים כחלק מספר לזכרו של הרב קאפח זצ"ל, ומאמר זה הובא לידיעת אחד או שניים מבניו של הרב עובדיה יוסף. מעבר לכך, אם הדברים הובאו לידיעת הרב עובדיה עצמו או לא, הוא אינו יודע.

עם זאת הוא מדגיש כי כנצר למשפחת רבנים ספרדיים הוא יודע שכאשר דורשים מקהילה להחמיר על עצמה הדבר מאוד תמוה, בעיקר כשמדובר בהחמרה שאין לה בסיס ראוי במציאות ההלכתית, "ולכן יצאתי לתקן", אומר הרב זייני ומציין שגם הרב משאש זצ"ל, רבה הראשי של ירושלים, שעמו היה לו קשר הדוק, קבע שקהילות ספרדיות לא נהגו מעולם על פי חומרת 'זמן רבנו תם'.