הפצצות בעזה במבצע עמוד ענן
הפצצות בעזה במבצע עמוד ענןדובר צה"ל

הנסיגה החד צדדית מרצועת עזה בקיץ 2005 הביאה את מדינת ישראל למציאות חדשה ולא מוכרת בה טילים נורו אל העיר תל אביב ומרכז הארץ. מיליוני אזרחים ישראליים נוספו למעגל 'היושבים במקלטים', מציאות המלווה את חיי היומיום של תושבי דרום הארץ כבר שנים לא מעטות.

מדינת ישראל יצאה במבצע צבאי שכונה 'עמוד ענן' שהחל לאחר ההידרדרות הביטחונית בגזרת רצועת עזה. במהלך המבצע בוצעו תקיפות של יעדים ברצועת עזה, במקביל לאלפי טילים שנורו לשטחי ישראל. המבצע לא כלל כניסה קרקעית לרצועה.

מערכת כיפת ברזל ליירוט רקטות קצרות טווח עבדה במהלך המבצע ללא הרף והצליחה ליירט מאות טילים שנורו לעבר שטחי ישראל בדרום הארץ ובמרכזה. מאות טילים נוספים נפלו בשטחים פתוחים. 58 טילים נפלו בשטח בנוי והביאו למותם של 5 ישראלים.

ביום השמיני והאחרון למבצע, התקיימה מסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון ברק ושר החוץ ליברמן שהודיעו על תמיכתם בהפסקת אש, ובשעה 21:00 נכנסה לתוקפה הפסקת אש חד צדדית מצד ישראל.

עלות מבצע 'עמוד ענן' נאמדת בכ- 3 מיליארדי שקלים.

אין ספק כי מערכת 'כיפת ברזל' היוותה גורם משמעותי-קריטי בתקופה זו וממשלת ישראל נסמכה רבות על אמצעי הגנה זה, ממש כמו על 'גדר ההפרדה' שנבנתה על ידי ישראל ביהודה ושומרון מאז 2002 במטרה למנוע חדירת מחבלים.

השיח הציבורי-תקשורתי התמקד סביב מערכת 'כיפת ברזל', הצלחותיה ויכולותיה, ושר הביטחון אף הבטיח כי עד שנת 2013 כבר יוצבו 9 מערכות מסוג זה בשטחי ישראל. אין ספק כי הדרישה הטבעית של אזרחי המדינה הייתה ליצור הרתעה משמעותית של מדינת ישראל כלפי האויב ומיגור הטרור, דבר זה התבטא באחוזים הגבוהים של חיילי המילואים שהתייצבו נחושים לצאת למבצע שיחזיר את השקט לתושבי המדינה. בפועל, האסטרטגיה שננקטה על ידי מדינת ישראל הייתה בעיקרה התמגנות והסתמכות על מערכות יירוט ומרחבים מוגנים.

אין ספק כי רובם של אזרחי המדינה חשו תחושת החמצה ובזבוז, ואף תסכול בשל המדיניות הרופסת שהציגה הממשלה במבצע זה, דבר שאף התבטא בתחושת ניצחון של אזרחי רצועת עזה שקיבלו גם הם את הרושם שאין בכוחה של ישראל ליצור הרתעה משמעותית ולהביא למיגור הטרור. נראה כי הפסקת האש הזו אמנם תביא לשקט בגיזרה, אך נדמה כי כולם יודעים שהשקט הוא זמני ויחזיק מעמד עד להתחמשות הבאה של החמאס ברצועה.

יום אחרי מבצע עמוד ענן, עולה בזעקה שוב השאלה – באיזה מדיניות עלינו לנהוג בכדי להגן על אזרחי המדינה, התמגנות או מתקפה? איך נוכל להביא למיגור הטרור והשבת השקט לדרום הארץ בטווח הארוך. שאלות אלו ועוד יידונו במושב זה.

את המושב ינחה: ניסים קינן, הכתב הדרומי של רשת ב', 'קול ישראל'

משתתפי המושב:

ד"ר גבי אביטל, יו"ר החוג לפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

הוא ד"ר להנדסת אוירונוטיקה וחלל ומתמחה בנושא טילים. מאז 1998 כתב מאות רבות של מאמרים כבעל טור במעריב ובישראל היום, חלק מהמאמרים נגע בסוגיות הביטחוניות הרחבות. אביטל מתנגד באופן עקרוני למערכות הגנתיות כגון כיפת ברזל מהטעם המרכזי שזה נותן הנחה והסחת הדעת למדינאים מפני מתן מענה התקפי וסופי של בעיית הטרור למשל. עוד קובע אביטל כי ההפחדות מפני מתקפה ישראלית באיראן מחשש למלחמה רבתי אין לה יסוד

נפתלי בנט, יו"ר מפלגת 'הבית היהודי'

יזם היי-טק, ממקימי תנועת 'ישראל שלי'. למד בישיבה התיכונית 'יבנה' בחיפה והדריך בסניף 'כרמל' של תנועת הנוער בני עקיבא. בוגר סיירת מטכ"ל, ומשמש כרב סרן במילואים ביחידת מגלן. בשנת 2006 הצטרף למפלגת הליכוד ועמד בראש מטהו של בנימין נתניהו, אז ראש האופוזיציה. היה בין מנסחי תוכנית הרפורמה בחינוך וניהל את קמפיין הפריימריס של נתניהו לראשות הליכוד באוגוסט 2007. שימש כמנכ"ל מועצת יש"ע והיה ממובילי המאבק נגד הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון.

בני וקנין, ראש עיריית אשקלון

זוכה פרס קפלן, כלכלן ומשפטן במקצועו ובהכשרתו. נולד במרוקו בשנת 1950 ועלה לישראל בעליית הנוער בשנת 1965. בשנות ה-70 חבר לאלי דיין והקים את תנועת 'אשקלון בתנופה' אשר שלטה עד 2003 במועצת העיר. כיהן כיושב ראש החברה הכלכלית לאשקלון. שימש כסגן ראש העיר וכממלא מקומו במשך 12 שנים.

ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים, תושב הדרום

היה עוזרו המיוחד של אריאל שרון בהיותו שר התעשייה והמסחר. כיהן כח"כ מטעם הליכוד וכשר החקלאות. היה חבר בוועדות שונות בכנסת ושימש כנשיא ועידת הליכוד.


ראובן פדהצור, פרשן לענייני ביטחון, עיתון 'הארץ', גל"צ

מנהל מרכז דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי במכללה האקדמית נתניה, ומרצה בכיר בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה. פרשן לענייני ביטחון ובעל טור בעיתון 'הארץ'. מגיש התוכנית 'רצועת הביטחון' בגלי צה"ל. שירת כטייס קרב בחיל האוויר ועבד כטייס מסחרי ב'ארקיע'. כתב ספרים בנושאי אסטרטגיה ומדיניות, מאמרים אקדמיים בכתבי עת מדעיים ומאות מאמרים ב'הארץ'.

תא"ל (מיל') צבי (צביקה) פוגל, ראש מטה פיקוד דרום לשעבר

שימש כמפקד אגד ארטילרי וכראש מטה פיקוד דרום. שימש כראש המועצה הממונה בטובא-זנגרייה, כמפקד יחידת חילוץ גולן וכסגן יושב ראש איגוד הכבאות גליל מזרחי גולן. במבצע 'עופרת יצוקה' שימש כמפקד מרכז האש של פיקוד הדרום.

אליעזר אבטבי, ח"כ לשעבר, תושב הדרום

חבר מושב שיבולים בדרום. היה פעיל באיגוד המושבים של הפועל המזרחי. שימש כסגן יו"ר המועצה האזורית שדות נגב. כיהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל בכנסות השמינית, התשיעית והעשירית וכיהן בוועדות הכלכלה והכספים. בימי כהונתו בכנסת היה מעורב בהקמת גוש קטיף ובין השאר הציע לקרוא למושב נצר חזני על שם השר מיכאל חזני.

כיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של בנק אדנים למשכנתאות, כדירקטור באוצר התיישבות היהודים בע"מ וכיו"ר מועצת המנהלים של עיתון הצופה לפני שנמכר לשלמה בן צבי. שימש כמזכ"ל הסתדרות הפועל המזרחי משנת 1986 עד 2010. כיום יו"ר חברת 'משהב' ויו"ר 'תפארת בנים'.