הרב אליצור סגל הורשע בהעלבת הרב ישראל וייס

הרב אליצור סגל הורשע בעבירת העלבת עובד ציבור בעקבות דברים שפרסם ערב תכנית ההתנתקות נגד הרב הצבאי הראשי דאז, הרב ישראל וייס.

שלמה פיוטרקובסקי , י"ב בטבת תשע"ג

הרב וייס
הרב וייס
דובר צה"ל

שופטת בית משפט השלום בירושלים, אילתה זיסקינד, הרשיעה את הרב אליצור סגל בעבירה של "העלבת עובד ציבור" בעקבות מאמר שפרסם באתר "מנהיגות יהודית" נגד הרב הצבאי הראשי דאז, הרב ישראל וייס.

במאמר שפורסם תחת הכותרת "רבצ"ר מטעם" ערב תכנית ההתנתקות פרס הרב סגל שורה של טענות כלפי הרב וייס, אותן סיכם בפסקה אחת בוטה במיוחד.

"נסכם אם כן את קווי דמותו של הרב הצבאי הראשי: מסייע לרצח - איסור סקילה, מסייע לגילוי עריות - איסור ייהרג ובל יעבור, מסייע לחילול שבת - איסור סקילה, מסייע לביטול מצוות יישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה. די בזה ואין צורך להשלים את דמותו", נאמר במאמר.

השופטת קבעה, כי למרות הצורך להיזהר בכל הנוגע לעבירות המגבילות את חופש הביטוי, הרי שבמקרה זה יש להרשיע את הרב סגל בעבירה של העלבת עובד ציבור.

"גם ללא הוכחת קשר ישיר בין המאמר שפרסם הנאשם לבין הפגיעה במעמדו של הרב הצבאי הראשי, ניתן לקבוע בוודאות כי הביטויים בהם נקט הנאשם, מסכנים את תפקודו של מוסד הרבנות הצבאית בכלל, והרב הצבאי הראשי בפרט, בוודאות קרובה", ציינה השופטת זיסקינד.

השופטת הוסיפה, כי "לו היה רוצה הנאשם (הרב סגל - ש.פ) באמת ובתמים לתקן את הליקויים עליהם הצביע במאמרו, טוב היה עושה אילו היה פונה בדרכים המקובלות לרבנות הצבאית, ולרב הצבאי הראשי בעצמו, ומתריע על הליקויים. פרסום המאמר בתפוצה רחבה תוך שימוש בביטויים קשים ופוגעניים מאין כמותם, יש בהם ללמד כי כוונת הנאשם הייתה לפגוע ברב הצבאי הראשי ולא להעביר ביקורת עניינית גרידא".

השופטת דחתה גם את הטענה לפיה מדובר בזוטי דברים והבהירה, כי "אין הבעת ביקורת תהא חריפה אשר תהא, מצדיקה נקיטת ביטויים פוגעניים היורדים לטוהר מידותיו והאשמתו בשחיתות מוסרית וערכית של עובד הציבור, ביטויים שביניהם לבין הבעת ביקורת או הבעת עמדה אין ולא כלום, שהרי ניתן גם ניתן למתוח ביקורת, גם בדרך שלא תפגע במעמד ובתפקוד עובד הציבור".

עו"ד יצחק בם המייצג את אליצור סגל מסר בתגובה, כי "לו פסק הדין הזה היה ניתן בזימבבווה, או בבנגלדש, לא הייתי מופתע. מפתיע, כי במדינה המתקראת דמוקרטית מאמר ביקורת על תפקודו של עובד ציבור, מאמר דעה חריף ככל שיהיה, עולה כדי עבירה פלילית. מדובר במציאות הזויה, בה לפי פסיקת בית המשפט העליון הטחת קללות בשוטר אינה עבירה, אבל מאמר דעה יכול להוות עבירה. יתכן כי העובדה כי המאמר נכתב בתקופת גירוש היהודים מגוש קטיף מסבירה את ההחלטה ההזויה של הפרקליטות להגיש כתב אישום. מוזר עוד יותר היה לשבת באולם בית משפט ולשמוע את התובעת מבקשת להטיל על הנאשם עונש משמעותי כדי להרתיע את הציבור מלהתבטא כלפי עובדי ציבור. הפרקליטות מבקשת לסתום פיות לאותם מבקרי ממסד, שדעותיהם לא נראות לה, כי מעולם לא הוגש כתב אישום דומה על מאמרי ביקורת חריפים של אנשי שמאל".