מרחב חיפה והכרמל בראש המאויימים הסביבתיים

החברה להגנת הטבע מציגה את דו"ח האיומים הסביבתיים לשנה זו. בראש מצעד המאויימים: מרחב חיפה והכרמל עם 17 איומים.

בני משה , כ' בטבת תשע"ג

בתי הזיקוק. ארכיון
בתי הזיקוק. ארכיון
פלאש 90

דוח האיומים ה – 6 על השטחים הפתוחים של החברה להגנת הטבע לשנת 2013 חושף את קיומם של 119 איומים על השטחים הפתוחים, 9 יותר מאשר בשנה שעברה, מתוכם 17 איומים חדשים, שלא היו בדוח הקודם (לעומת 22 איומים חדשים בשנה שעברה) ו–9 איומים הנחשפים לראשונה בדוח. 4 איומים הסתיימו בשנת 2012 בהצלחה, לעומת 6 שמומשו.

בחברה מציינים כי משנת 2008 ועד היום, חלה עלייה של 75 אחוז בכמות האיומים ונוספו בשנים אלה 51 איומים חדשים. "מנגד, באותן שנים רשמה החברה להגנת הטבע הצלחה ב - 28 איומים, ושטחים פתוחים רבים בכל רחבי הארץ נשארו טבעיים בזכות כך, בכל רחבי הארץ - מהגליל שבצפון, דרך חיפה, השרון, מרכז הארץ, הנגב ועד הערבה".

תחת הכותרת 'האיומים שהסתיימו בשנת 2012 בהצלחה', מצוין: מניעת הרחבת העיר אלעד לכיוון שמורת נחל שילה, מניעת הקמת יישוב חדש בכתף ניצנה בנגב המערבי, מניעת גשר בנחל כזיב, מניעת בינוי בגבעת יעל בירושלים. איומים מרכזיים שהסתיימו בהצלחה משנת 2009 – מניעת פיתוח מאסיבי של חוף ונמל עכו, מניעת בנייה בנחל נדר בחיפה, קידום פארק עמק הצבאים בירושלים, מניעת הרחבת העיר יבנה לכיוון נחל שורק, קידום פתרון קציר המלח בבריכה מספר 5 בים המלח, פירוק המגרש לאחסון מכוניות בשטחים הפתוחים מול קיבוץ יהל בערבה.

על פי הדו"ח "האזור המאוים ביותר בישראל, מבחינת מספר האיומים, הוא מרחב חיפה והכרמל, עם 17 איומים. הדו"ח, כולל, בין היתר, 10 איומים של הקמת יישובים חדשים, 29 איומים של פיתוח תשתיות תחבורה, 11 איומים של פיתוח תשתיות אנרגיה, 17 איומים של פיתוח כפרי וחקלאי, 20 איומים של פיתוח תשתיות למשק המים, 17 איומים של פיתוח תיירותי".

איומים חדשים מרכזיים שנחשפים לראשונה בדוח השנה: קיטוע המסדרון האקולוגי במרחב הכרמל – גבעות אלונים. מסדרון אקולוגי חשוב, המאוים על ידי כבישים ותשתיות. החברה להגנת הטבע תומכת בפיתוח המרחב בראייה כוללת, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף שבו; מיקום מתקן התפלה בשטחים החקלאיים של שורק (איום מספר 55, יש תמונה למעלה) – על שטח של מאות דונמים, בשדות החקלאיים של שורק. החברה להגנת הטבע תומכת בהגדלת יכולת ההתפלה של מתקנים קיימים, על מנת לחסוך את הקמתם של מתקנים חדשים, בלב שטחים פתוחים וערכיים; בינוי בשטחים הטבעיים של נס ציונה, ברצף של גבעות הכורכר והחמרה, באזור בו מתקיים עולם עשיר של צומח, כולל מינים נדירים, מתוכנן מבנה ציבורי. החברה להגנת הטבע תומכת בהקמתו של המבנה הציבורי, במיקום חלופי, לא על השטחים הפתוחים והטבעיים ובקידום של הגנה על אזורי הכורכר והחמרה; מיקום מתקן לטיפול בפסולת בציר הגבעות של חבל מודיעין – המקודם בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, בשטח ערכי ורגיש ובאזור בעל חשיבות נופית ואקולוגית גבוהה. החברה להגנת הטבע תומכת בהקמת המתקן, בחלופה מתאימה יותר במרחב, שתמנע או תמזער את הפגיעה בטבע. איומים חדשים נוספים: לחצי פיתוח על מרחב תות – אליקים, בדרום מזרח הכרמל; פיתוח החופים הדרומיים של חיפה ללא תכנית אסטרטגית או ראייה רחבה; קידום תכניות נקודתיות במרחב חיפה ללא תכנון כולל; קידום תכניות נקודתיות במרחב ירושלים ללא תכנון כולל.

מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן: "לנושאים הסביבתיים ולשמירה על ערכי טבע ונוף, מעבר לחשיבות אקולוגית, יש השלכות חברתיות וכלכליות והשפעה ישירה על איכות ורווחת החיים של האזרחים, אנו קוראים לחברי הכנסת הבאה, שייכנסו לתפקידם בעוד כמה שבועות, לשים את הנושאים הסביבתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם ולפעול לקידום חקיקה והגנה על השטחים הפתוחים, על המרחב הימי, על מים לטבע ועל המגוון הביולוגי, כדי לחולל שינוי של ממש ביחסה של המדינה לנושאים אלה".