האדמו"ר מסדיגורה עם הרב הלל הורביץ בחברון
האדמו"ר מסדיגורה עם הרב הלל הורביץ בחברוןהרב אברהם יעקב זילברשלג
אלפי בני אדם ליוו בשבוע שעבר (שלישי) למנוחת עולמים את האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן זצ"ל. 


לאחר התמודדות רבת שנים עם מחלת פרקינסון קשה, נפטר זקן אדמו"רי בית רוז'ין בגיל 85 ונטמן בחלקת השושלת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. 


רבי אברהם יעקב, השלישי בשושלת סדיגורה שנקרא בשם זה, נולד בווינה בשלהי שנת התרפ"ח. אביו, רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה, כמו אדמו"רים אחרים מבית רוז'ין, קבע את משכנו לאחר מלחמת העולם הראשונה בבירת אוסטריה. 


חסידות סדיגורה היא אחת החשובות והבולטות מבין החסידויות שצמחו משושלת בית רוז'ין. מייסד השושלת, רבי ישראל מרוז'ין, שהיה נינו של המגיד ממעזריטש, היה ידוע ומפורסם ב'דרך המלכות' - גינוני העושר בהם נהג כלפי חוץ כחלק מעבודת ה' ודרך החסידות אותה הוביל, ואשר נמשכה על ידי רבים מצאצאיו. 


בשנת התקצ"ח נעצר רבי ישראל על ידי שלטון הצאר הרוסי, בחשד שהורה להרוג יהודים שהלשינו על אחיהם לשלטון. באמצעות שוחד שנתנו חסידיו למנהל בית הכלא נמלט מהכלא הרוסי, והגיע לאחר חציית הגבול לעיירה סדיגורה שהיתה תחת השלטון האוסטרי. אחרי מותו של רבי ישראל, ייסדו צאצאיו חצרות חסידיות בערים שבהן גרו. בין הידועות שבהן: סדיגורה, בויאן, שטפנשט, צ'ורטקוב, הוסיאטין, בוהוש ועוד. עם התעוררות תנועת הציונות, תמכו חלק גדול מאדמו"רי בית רוז'ין ברעיון הציוני, וחלקם אף היו חברים בתנועת המזרחי. גם אלו שהיו חברים באגודת ישראל אהדו את הקמת המדינה ויישוב ארץ ישראל. סבו של האדמו"ר הנוכחי מבוהוש התפלל ביום העצמאות את הנוסח החגיגי שקבעה הרבנות הראשית. 


מורשת של חיבת הארץ


כבר מימי חידוש ההתיישבות היהודית בארץ, רבים מתוך בוני הארץ שנמנו על קהל יראי ה' היו קשורים לענפי בית רוז'ין. כאלה היו מקימיה של המושבה הגלילית ראש פינה. רבים מבני הדור השני והשלישי של הציונות הדתית, שעלו והתיישבו בשטחי יהודה ושומרון, היו בעלי שורשים חסידיים שינקו מבית רוז'ין המסועף. 


עם פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה רבי מרדכי שלום יוסף עם בני משפחתו ארצה. כמו דודיו קבע את משכנו בתל אביב, העיר העברית הראשונה שרחובותיה משופעים היו בבתי מדרש ובעשרות חצרות חסידיות. עם חלוף השנים הלכו והתמעטו החצרות החסידיות בתל אביב, שצביונה הראשון הלך ונעלם, ועקרו לעיר בני ברק הסמוכה. חסידות סדיגורה היתה מבין האחרונות שעזבו את העיר, אך ברחוב פנקס עדיין פעיל בית הכנסת של החסידות, המונה כיום כמה מאות בתי אב. 


כבר בחיי אביו הקים רבי אברהם יעקב את ישיבת סדיגורה בבני ברק ושימש בה כראש הישיבה. עם פטירת אביו בשנת התשל"ט, התמנה לשמש תחתיו כאדמו"ר וכחבר מועצת גדולי התורה. 


נאמן למורשת הרוז'ינאית הידועה בחיבתה האקטיבית לענייני ארץ ישראל, לא הסתפק האדמו"ר באהבה הרבה שרחש למתיישבים ביהודה, שומרון וחבל עזה, אלא הוביל לאורך השנים בשבתו במועצת גדולי התורה קו ציבורי של התנגדות להפקרת חבלי ארץ לידי הערבים. "כל בעיה שהיתה עם ענייני ארץ ישראל, היינו נוסעים לרבי מסדיגורה. הוא היה כותל הדמעות וגם כותל הברכות שלנו", מספר חבר הכנסת יעקב כ"ץ (כצל'ה). הלה גם זוקף לזכותו של הרבי מסדיגורה את הקרדיט לשילוש מספר התושבים היהודים ביו"ש, ברמת הגולן ובשכונות צפון ירושלים, בין השנים תש"ן-תש"ס. 


בביתו של הרבי שניהל והנהיג את המאבק פעל המטה שטירפד את הצטרפות מפלגת אגודת ישראל ל'תרגיל המסריח', כינוי לניסיון שטווה שמעון פרס בעזרת חיים רמון ואריה דרעי להקים ממשלת שמאל-חרדים במקום ממשלת אחדות נוספת בראשות יצחק שמיר. "ההצלחה לשכנע את חברי הכנסת ורדיגר ומזרחי לא להצטרף לפרס, החזירה את שמיר לראשות הממשלה, ובעקבות כך הפך אריאל שרון לשר השיכון. באותה תקופה, בה הייתי עוזרו של שרון, בנינו תוך שנתיים 120,000 בתים בבנייה תקציבית ביש"ע ובגולן, שקלטה גם את העלייה הרוסית הגדולה", אומר כצל'ה. 


"כל זה היה בעקבות העובדה שהרבי מסדיגורה עמד כסלע איתן נגד החלטת מועצת גדולי התורה, שרצו שאגודת ישראל תיכנס לממשלה. בעקבות העמידה הנחושה שלו, כל גדולי התורה שינו את דעתם ושיתפו איתו פעולה, ובראשם הרבי מגור - ה'פני מנחם'. כך נבנו גם קריית ספר וביתר, שגרים בהן למעלה ממאה אלף חרדים". 


"פרידמן מדבר"


דמויות רבות בהנהגת ההתיישבות זוכרות את לבו החם ואת הדאגה שהפגין לשלום המתיישבים בנקודות היישוב השונות, שעמדו בפני אתגרים ביטחוניים והתיישבותיים. אחרים מציינים את ההתעניינות והידע שהפגין בפרטים הקטנים. 


"הקשר שלי עם האדמו"ר החל כעניין אישי, ואחר כך התעצם עם כניסתי לתחום הפעילות הציבורית בחברון", מספר הרב הלל הורביץ, איש חברון ומועמד 'הבית היהודי' לכנסת. את הביקור הראשון בבית מדרשו של האדמו"ר הוא זוכר לפרטי פרטים עד היום. "לאחר שהתארסתי עם נעמי לבית מלמד, ביקרתי אצל האדמו"ר יחד עם הסבא שלה, הרב דוד מלמד. זה היה בערב שבת פרשת בשלח לפני 29 שנים. הרבי מאוד התרגש מכך שאני יהודי שגר בחברון ושאני מתארס עם בתו של הרב מלמד מבית אל, שאותו הוא הכיר. הרבי נתן הרגשה מאוד חמה ונעימה, וביקש שכל פעם שאגיע לתל אביב, אכנס אליו לביקור". 


ואכן, הרב הורביץ הקפיד לפקוד את בית הרבי בכל פעם שהיה בתל אביב. "כששירתי כרב צבאי והזדמנתי לא פעם לקריה בתל אביב, הייתי מגיע לבוש במדי צה"ל לבית האדמו"ר, ומתקבל במאור פנים", הוא מספר. 


לפני כעשרים שנה, במקביל לתחילתו של עידן אוסלו, השתלב הרב הורביץ בהנהגת היישוב היהודי בחברון. ההתמודדויות הרבות שידע היישוב בתחום הביטחוני, הפוליטי וההתיישבותי רק התגברו, והקשר האישי לאדמו"ר קיבל גם אופי ציבורי. "הרבי היה יכול לראות משהו על חברון בעיתון 'המודיע', והיה מטלפן אלי בעצמו ואומר ש"מדבר פרידמן". לקח לי כמה שניות להבין מי זה", נזכר הרב הורביץ בחיוך. "הרבי היה שואל ומתעניין לפרטי פרטים בשלום התושבים. הוא רצה לדעת מה קרה באותו אירוע - מה עשה הצבא, איך פעל היישוב. הוא היה בתל אביב ולבו כל כך מחובר למה שקורה בעיר האבות". 


"לא באנו לאדמו"רים כדי לצעוק הצילו רק כשהיו צרות", מתאר הרב הורביץ את הקשר רב השנים שטיפח יחד עם שכנו, ברוך מרזל, עם בית האדמו"ר מסדיגורה. "זה היה קשר וחיבור רוחני. בכל פעם שבאנו קיבלנו את ההרגשה שהוא מחכה לנו, והוא לא נתן לנו ללכת כל כך מהר. הרבי היה שם את היד שלו, ומסתכל בעיניים האבהיות שלו. הוא לא דיבר הרבה, אבל הכל היה שקול ומדוד". 


בקביעות היה הרבי פוקד את חברון בערב ראש חודש חשוון. לאחר התפילות שקיים עם חסידיו במערת המכפלה, היה עולה לתל רומיידה ועורך טיש בקראוון הצפוף שבו התגוררה משפחת הורביץ שנים ארוכות. בתקופת 'הסכמי חברון' בהם העביר בנימין נתניהו את השליטה ברוב שטחי העיר לידי ערפאת ומחבליו, הגיע הרבי בעצמו לחברון כדי ללמוד מקרוב את הסכנות הגלומות לתושבי היישוב היהודי בהעברת השליטה בשכונת אבו סנינה לידי הערבים. 


קונה אדמות בכפר דרום 


הרב דוד דודקביץ', רב היישוב יצהר ומראשוני הנאחזים בקבר יוסף, מציין את מידת המסירות האישית של הרבי למען שלמות הארץ כ"צעד לא מקובל". "יחד עם הרבי מערלוי שייבדל לחיים ארוכים, יזם הרבי מסדיגורה כינוסי רבנים נגד ויתורים על ארץ הקודש. גם כשתקפה עליו מחלת הפרקינסון שאיתה התמודד, הוא המשיך במסירות להוביל את הקו של אהבת הארץ". 


"ערב הסכמי אוסלו היה בבית מדרשו של הרבי ברחוב פנקס בתל אביב כינוס שמטרתו היתה לגבש את כל הרבנים שנגד, עם אמירה תורנית מאוד מובהקת", נזכר הרב דודקביץ'. "זה לא היה בהכרח קהל היעד הטבעי שלו. הגיעו לכינוסים האלה רבנים מכל הגוונים ולא רק מהמעגל שלו. במושגים של אדמו"רים, הוא התנהג באופן לא מקובל. והוא הלך על זה באופן חופשי ולא מאולץ". 


הרב דודקביץ' מוסיף אנקדוטה שהותירה עליו רושם מיוחד: "בניחום אבלים אצל הרבי ממשיך דרכו, רבי ישראל משה, הזכרתי שבאחד הכינוסים הללו הרבי זצ"ל ביקש שיביאו לו ספר בשם פסקי תשובה, וקרא בהתרגשות מתוך ההקדמה את תיאור מעמד 'הכנסייה הגדולה' של אגודת ישראל בפולין, שהתקיימה בתרצ"ז על רקע תכנית פיל לחלוקת הארץ. מסופר שם כיצד הרבי מגור, ה'אמרי אמת', זעק נגד הרעיון לוותר על גבולותיה של ארץ ישראל, כשהוא משתמש בפסוק 'את ארצי חילקו', שנזעק מפיו של הרב צבי יהודה בשיחתו המפורסמת ערב מלחמת ששת הימים. הרבי מסדיגורה קרא והדגיש את הדברים בעוצמה מיוחדת". 


חיבה מיוחדת הפגין הרבי למתיישבי גוש קטיף. "לפני יותר מעשרים שנה הוכתר הרב אבי"ק (אברהם יעקב) שרייבר לרב היישוב כפר דרום. רבים מתושבי גוש קטיף השתתפו באירוע המרגש, ואורח הכבוד היה האדמו"ר מסדיגורה זצ"ל. משפחת שרייבר קשורה לבית סדיגורה והאדמו"ר טרח והגיע לכפר דרום להכתרה", סיפר ר' יגאל קירשנזפט, מנהל בית חב"ד ביישובי העקורים. 


בין הרבנים שנשאו דברי ברכה באותו מעמד היה הרב יעקב אריאל, רב היישוב כפר מימון, שנבחר באותם ימים לכהן כרב העיר רמת גן. האדמו"ר נכנס באמצע נאומו של הרב אריאל, שהפסיק את דבריו באמצע המשפט. "אנו מקבלים בברכה את האדמו"ר שליט"א. כבן לחסידי בית רוז'ין, אין אדם מורה הוראה בפני רבו", אמר הרב אריאל וירד מהבימה. 


עם פרוץ 'אירועי המנהרה' בתחילת שנת התשנ"ז, התחוללו קרבות עזים בין חיילי צה"ל למחבלי הרשות הפלשתינית. 17 חיילים נהרגו במהלך שלושת ימי הקרבות, שהקשים שבהם התחוללו סמוך לקבר יוסף ובסביבות כפר דרום. האדמו"ר הודיע כי כל ישיבות סדיגורה לא ייצאו לחופשת בין הזמנים, עד שהרב של כפר דרום יורה לו אחרת. 


כשנה לפני הגירוש, החלו תושבים מכפר דרום במהלך לרכישת אדמות ובתים בשטחים מצפון ומדרום ליישוב. הרבי מסדיגורה ורעייתו, ששמעו מהרב שרייבר על המהלך הצפוי, התחייבו לרכוש מכספם חמישה דונמים. 


ערב העקירה מעזה, המשיך האדמו"ר במלחמתו נגד התכנית בגילויי דעת שעליהם חתם ובפעילות ציבורית נמרצת. בחודש טבת תשס"ה קיים 'קונגרס רבנים' - כנס נגד תכנית ההתנתקות שבראשו עמדו האדמו"ר מסדיגורה והרב מרדכי אליהו זצ"ל. בסיום הכנס הוקראו סיכומי האסיפה: "אנו קוראים לכל מנהיגי יהדות העולם ובראשם רבני ישראל, להביע מחאה נמרצת שתהדהד מקצה העולם ועד סופו נוכח ההתנהגות המרושעת של ממשלת ישראל והעומד בראשה!".


יחד עם רבה של רחובות, הרב שמחה הכהן קוק, כיתת האדמו"ר את רגליו וניסה למנוע את המשך ישיבתה של מפלגת יהדות התורה בממשלת שרון. שליחו של האדמו"ר, הרב יוסף לויפר, אף תבע את הח"כים ליצמן ואייכלר בבית הדין של העדה החרדית, על שהצביעו בעד הממשלה בזמן תכנית ההתנתקות בניגוד לדעת רוב חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בסופו של דבר נכנסה יהדות התורה לממשלה השנייה שהרכיב שרון, ליצמן קיבל את ראשות ועדת הכספים וגלגלי תכנית העקירה יצאו לדרך.


הרב ישראל משה פרידמן, בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הוכתר במהלך ההלוויה כממלא מקומו, וקיבל כמקובל 'קוויטלאך' מזקני החסידים. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת 'אור ישראל' של חסידי סדיגורה בלונדון, וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. לכל אורך ימי השבעה בלטו בנוכחותם בבית האדמו"ר נציגי ההתיישבות ורבניה, אשר תיארו איש איש מנקודת מבטו כיצד היו דלתו ולבו של הרבי תמיד פתוחים עבורם. רבי ישראל משה תיאר בפני מנחמיו שהגיעו מהשומרון, כי בזמן שהגיע מלונדון לביקור של מספר ימים בארץ הקודש, סייר והתפלל בקברי הצדיקים שבשומרון יחד עם אנשי ישיבת עוד יוסף חי שליוו את מסעו. הרבי אף הוסיף וביקש מבני שיחו כי ברצונו לחדש את הקשר עם המתיישבים ולהגיע בהקדם לביקור באזור. 


הכתבה המלאה בעיתון "בשבע".