הנשיא לא יגיב לדברי ההסתה של עבאס

דברי השבח של אבו מאזן למופתי, שותפו של היטלר, ליאסין ואבו ג'יהאד לא יזכו לתגובה כלשהי מנשיא המדינה הרואה בו פרטנר מתון.

שמעון כהן , ב' בשבט תשע"ג

יו"ר הרשות הפלסטינית. אבו מאזן
יו"ר הרשות הפלסטינית. אבו מאזן
פלאש 90

בשבוע שעבר דיווחנו ביומן ערוץ 7 על נאומו של אבו מאזן, נאומו הבלתי מדווח בתקשורת הישראלית ובו שיבח את מורשת המופתי חאג' אמין אל חוסיין.

דיווחנו גם על שאלה שהועברה ללשכת נשיא המדינה, שמעון פרס, האם בכוונתו לגנות את הדברים שנשא אבו מאזן. תשובת משכן הנשיא הגיעה והיא פשוטה: הנשיא לא יגיב לדברים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם דוד בדין, מנהל סוכנות הידיעות 'מקור ישראלי' והמרכז לחקר מדיניות המזרח התיכון, מי שהביא בפנינו את הסיפור ומי שקיבל את תגובת הנשיא.

בראשית דבריו מציין בדין כי הקלטת הויזואלית של דברי אבו מאזן שהועברו לעזה בשידור אינטרנטי ושודרו במהלך הכנס לייסוד הפתח', מגלה דברים חמורים נוספים שנאמרו במהלך הנאום.

לדבריו אבו מאזן נושא דברי שבח לחמישה עשר השהידים הגדולים ביותר בהיסטוריה הפלשתינית ובהם ניתן למצוא את אחמד יאסין, רנטיסי ואבו ג'יהאד. עוד הוא מציין כי דברי אבו מאזן לא נאמרו באופן ספונטאני אלא הוקראו מהכתב, כך שהם נאמרו מתוך שיקול דעת ותכנון מוקדם. הטקסט עצמו, מציין בדין, הופץ על ידי המרכז הירושלמי לענייני ציבור וחברה בראשות הד"ר דורי גולד, ואילו הקלטת דבריו של אבו מאזן מופצים בידי מכון 'ממר"י' שבראשות ד"ר יגאל כרמון, מי שהיה יועצו לענייני טרור של ראש הממשלה רבין.

הוא מזכיר בדבריו את השאילתא שהגיש משרדו לנשיא המדינה ולראש הממשלה הרואים באבו מאזן מנהיג מתון, ובה נשאלה השאלה האם לנוכח דבריו החמורים של אבו מאזן אודות המופתי בכוונתם להגיב. בדין מציין כי המעקב שקיימו בשעתו אחר נאומי יאסר ערפאת לא העלו טקסטים חמורים שכאלה. ערפאת לא שיבח את המופתי על אף קשר משפחתי שיש ביניהם, ואילו אבו מאזן בוחר לעשות זאת.

בדין מספר כי אתמול קיבל שיחת טלפון. על הקו היה דוברו של הנשיא שהודיע לו כי אין בכוונת הנשיא להגיב לדברי אבו מאזן, וככל הידוע לאנשי הנשיא גם לראש הממשלה נתניהו אין כוונה להגיב לדברים.

עוד הוא מוסיף ומציין כי בדיקה שערך מול גורמים ברשות השידור, בקול ישראל ובערוץ הראשון ובגלי צה"ל, העלתה כי על אף שהחומר אודות דבריו של אבו מאזן נשלח אליהם לפרטיו התקבלה שם הוראה מגבוה שלא לשדר את הדברים ולא להתייחס אליהם. להערכתו הגורם לכך הוא ניסיון של התקשורת והמנהיגות בישראל להמשיך ולתאר את אבו מאזן כפרטנר למהלכים מדיניים כאלה ואחרים.

בדין מגדיר "שערורייה" את העובדה שהציבור בישראל אינו מודע לדבריו החמורים של אבו מאזן. להערכתו בכל מדינה אחרת היה הדבר מעורר קול זעקה ורק בישראל הדברים נענים ב'לא נגיב'. הוא מזכיר בדבריו את המפגש שקיים המופתי עם אדולף היטלר ביום ה-20 בינואר 41' בברלין ובה החליטו על חלוקת עבודה כאשר היטלר יחסל את היהודים בארצות אירופה ואילו הוא ידאג לכך שהדברים יתרחשו במזרח התיכון.

לאור ההסכמות ביניהם החל בהקמת כוחות ערביים והכשרתם לפעולה צבאית נגד יהודי המזרח התיכון ובתוכם בארץ ישראל.

עוד מזכיר בדין כי בדוקטורט שלו לא הכחיש אבו מאזן את השואה אלא אף האשים את ראשי הציונות כמי שביצעו את השואה. תיאוריה זו נלמדת בבתי הספר ברש"פ ומולה לא עולה כל דרישה להסיר את הספרים מהמדפים. "זה צריך לזעזע כל אדם בישראל ולא משנה אם מדובר בשמאל או בימין".