מה פשר המחטף? בגין ונתניהו
מה פשר המחטף? בגין ונתניהופלאש 90

קואליציה נדירה משמאל ומימין מבקרת את כוונת ראש הממשלה להעלות להצבעה בהולה בישיבת הממשלה היום את הצעתו של השר בגין להסדרת ההתיישבות הבדואית.

גם במאמר מערכת בעיתון 'הארץ' וגם בתנועת רגבים תוהים מדוע לא יכולה הייתה ההצבעה להמתין ליום בו תוקם ממשלה חדשה. בראיון ליומן ערוץ 7 מסביר עו"ד בצלאל סמוטריץ' את האבסורד שמאחורי המהלך התמוה.

כבר בראשית דבריו מזכיר עו"ד סמוטריץ' כי מי שעומד מאחורי הניסיון הבהול להביא את הסוגיה להצבעה הוא השר בגין שלמעשה כבר אינו שר שכן לא התמודד ולא נבחר על מקום ברשימת הליכוד, וככל הנראה לא יכהן כמינוי אישי של ראש הממשלה בממשלה הבאה. "התואר הזה זמני מאוד", מזכיר סמוטריץ'.

באשר לתכנית עצמה מדגיש סמוטריץ' כי מדובר בתכנית קשה וגרועה למדינת ישראל על פי תפיסת 'רגבים', וכדי להבין את כשליה הוא מזכיר נקודות ציון בהיסטוריה של הצעת החוק של השר בגין.

בשנת 2007 הוקמה ועדת גולדברג שדנה במשך שנה וחצי בסוגיה הבדואית וגיבשה עקרונות להסדרת ההתיישבות הבדואית כאשר שני פרמטרית מרכזיים עומדים לנגד עיניה – תביעתם של הבדואים על למעלה ממליון דונם כשייכים להם עוד מתקופות שקדמו להקמת המדינה, "לא היה ולא נברא", כלשונו של סמוטריץ', ועם זאת כל סוגיית הסדרת ההתיישבות, מהלך שנחיצותו אינה מוטלת בספק גם עבור אנשי 'רגבים. לדבריו של סמוטריץ', על המדינה להקים מספר ישובים שלתוכם תכונס האוכלוסייה הבדואית ובהם ייאכף החוק כבכל מקום אחר במדינה.

בסוף שנת 2008 הוסקו מסקנות בעקבות ועדת גולדברג והוקם צוות יישום שנועד להפוך את המלצות הוועדה לתכנית עבודה מעשית. בנובמבר 2011 הובאה התכנית לממשלה, אך שוב ושוב לא היה רוב בקרב שרי הממשלה והיא תוקנה ושונתה עד שעברה לאחר מספר פעמים בהן היה ברור שרוב השרים אינו תומך בה. סמוטריץ' מבהיר כי התכנית שעברה אמנם עדיין אינה טובה, אך מנגד היא פחות גרועה בפרמטרים רבים מהתכנון המקורי.

בעקבות אישור התכנית הועבר תזכיר החוק לציבור על מנת שיוכל להתנגד ובמשך תקופה ארוכה הקשיב השר בגין לארגונים ועמותות שונות שהביעו התנגדותן למהלך. לדבריו של סמוטריץ' השר הקשיב לארגוני שמאל וארגונים בדואים שביקרו את השינויים שבוצעו בתכנית המקורית בעוד ל'רגבים' העדיף שלא להקשיב.

ביום חמישי האחרון, בסוף יום עבודה אחרון של שבוע מאומץ של בחירות קיבלו שרי הממשלה לשולחנם כמאה עמודי סיכום ועוד כמה עשרות עמודים נלווים שעליהם לעבור עליהם עד ליום ראשון (היום) על מנת שיוכלו להצביע בעד תכניתו של השר בגין. את המהלך מגדיר סמוטריץ' כמחטף לכל דבר, מחטף שנעשה מבלי שיש לשרים יכולת להתעמק בחומר, להתנגד או להציע תיקונים שכן מדובר בסוף שבוע וגם השרים חפצים במנוחה לאחר סערת הבחירות שעברה עליהם.

כשהוא מתייחס להצעה החדשה מציג עו"ד סמוטריץ' מספר דוגמאות בהן הוא מבקש להבהיר עד כמה ההצעה החדשה גרועה לישראל. אם ההצעה הקודמת דיברה על הסדר מול כל תובע בדואי שבמסגרתו יקבל 50 אחוזים מהקרקע ועל השאר יפוצה, הרי שכעת מדובר ב-62 אחוזים. לדבריו השר בגין מטשטש עובדה זו ואינו כותב במפורש שמדובר בהסדרה של 62 אחוזים אלא בכך שמדובר ב-50 אחוזים ועוד רבע מהנותר, כלומר 62 אחוזים. זאת בהניחו שאם יכתוב 62 אחוזים במפורש יזעקו השרים נגד המהלך.

לדבריו הפער בין 50 האחוזים שדובר בהם לבין 62 האחוזים המוצעים כעת משמעו עוד 50,000 דונם שימסרו לבדואים.

דוגמא נוספת היא שאל נטל ההוכחה. אם עד כה דובר שהבדואי התובע יצטרך להוכיח שהאדמה אותה הוא תובע שייכת לו, הרי שכעת על המדינה להוכיח שאדמה זו היא אדמת מדינה, ואם לא תוכל להוכיח זאת הרי שהאדמה תחשב בבעלות בדואית. זאת על אף שאיש אינו מצפה מהמדינה לטעת עץ בכל מטר על מנת להוכיח את בעלותה על השטח. משמעות הפער בין שתי הגרסאות היא קרוב למאה אלף דונם נוספים שיינתנו לבדואים.

סמוטריץ' אינו מבין על מה ולמה הבהילות לאשר תכנית שכזו, ומדוע לא להמתין ליום שאחרי הקמת הממשלה, לזמן את השר בגין כמומחה להצגת עמדתו ולדון בנושא בכובד ראש. זאת לבד מעובדה נוספת שהוא מזכיר ותוהה איזה שר יהין לעמוד מול ראש הממשלה ולהתנגד לתכנית בגין כאשר הוא רוצה להתמנות לשר בממשלה הבאה...?

"גם ברמה האישית, בגין נחשב למצפן של תקינות שלטונית", מזכיר עו"ד סמוטריץ' ותוהה לאן נעלמה התקינות הזו לפתע: "לבגין פתרונים".

סמוטריץ' מוסיף ומפנה ביקורתו לעבר ראש הממשלה והיועמ"ש שעד לא מכבר סירבו להעלות את דו"ח לוי לדיון בממשלה משום שמדובר בממשלת מעבר, והנה כעת, כשמדובר בדו"ח השר בגין ניתן להעלות את הנושא לדיון על אף שאין מדובר בממשלה הקבועה שתוקם בקרוב.

נזכיר כי בג"ץ דחה את עתירת 'רגבים' שלא לקיים את הדיון בטענה פרוצדוראלית שהדיון לא התקיים ועל כן אין מקום לעתור נגד קיומו. לדבריו של סמוטריץ' עם כל הכבוד לבג"ץ מדובר בהחלטת טעות אך יש לכבדה, ומיד לאחר שתאושר הצעת בגין ידאגו אנשי 'רגבים' להתייצב בבג"ץ ולשטוח את טענותיהם על חוסר הלגיטימציה של המהלך הממשלתי.