מצרים
מצריםרויטרס

עשרות ההרוגים במחאות המצריות נגד שלטונו של מורסי מושכות את תשומת לב העולם כאשר מעל מרחף החשש הכבד ממלחמת אחים עקובה מדם שעושה כעת את צעדיה הראשונים בלבד.

בראיון ליומן ערוץ 7 מציג הפרופ' משה מעוז, איש האוניברסיטה העברית ומומחה למצרים את הערכותיו באשר לאירועים האחרונים אצל השכנה מדרום.

באשר למניעים שהוציאו את המוחים לרחובותאומר פרופ' מעוז, כי מדובר באכזבה משלטון האחים המוסלמים, בעוד בפועל אירועים קטנים רבים גרמו להצתת הלהבה. לדבריו רבים במצרים מתנגדים לצביון האיסלאמי שאותו מבקש המשטר החדש להנחיל למדינה, גם אם הוא עושה זאת בזהירות.

מעוז מזכיר כי רק 52 אחוזים תמכו בבחירות במורסי והמשמעות היא שכמעט מחצית מתנגדים לו ולמסרים שאותם הוא מוביל. מציאות שכזו יכולה להוביל למחאה נפיצה שכזו. באשר לתומכי החוקה האסלאמית כפי שהתגלו במשאל העם הוא מציין כי רק שליש מהבוחרים בבחירות הכלליות הטריחו את עצמם לקלפיות המשאל, כלומר שגם אם יש רוב לכאורה לחוקה האסלאמית הוא אינו רוב ברחוב המצרי אלא רק בקרב המשתתפים במשאל.

באשר לצעדים המדודים שעושה מורסי כדי להנחיל את החוקה האסלאמית, מציין פרופ' מעוז, כי החוקה אינה מדגישה את האסלאמיות שבה. היא אמנם מדברת על כך שהעם הערבי הוא חלק מהעמים הערבים והאיסלאמים אך אינה מפרטת במדויק את ההשלכות. כך גם מוגדרים בחוקה עקרונות השריעה כמקור לחקיקה. מעוז רואה בניסוח המסויג שמדבר על עקרונות השריעה ולא על השריעה עצמה - עדות לניסיונות למתן את האיסלאמיזיצה המצרית.

באשר לצפוי כעת במצרים אומר מעוז כי התסריט הגרוע ביותר הוא אכן מלחמת אחים, אך עם זאת להערכתו יש למורסי די כוח כמנהיג וכאחראי על כוחות הביטחון כדי להרגיע את הרחוב, ואת זאת הוא יעשה גם בשימוש במקל וגם בשימוש בגזר. עם זאת סבור מעוז כי המחאה תימשך באופנים מתונים יותר שכן חל שינוי במצרים והיא כעת נכונה יותר למחאה, להתנגדות פומבית לשלטון, לחופש דיבור והתאגדות כפי שלא היו בימי מובארק.

לדבריו גם אם אין הדמוקרטיה המצרית תואמת את עקרונות אחותה המערבית, הרי שבהתאם לקווים מוסלמיים היא קיימת ויש בה עקרונות המשלבים כבוד לאיסלאם לצד חופש ביטוי ומחאה, כפי שדורשים צעירי המצרים וכפי שצפוי במצרים מכאן ואילך.