השופט אלון ז"ל
השופט אלון ז"לדרורי 11, ויקיפדיה

בירושלים הלך לעולמו הלילה השופט בדימוס מנחם אלון, מי שכיהן כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, אביהם של השר לשעבר הרב בני אלון, הרב מוטי אלון, השופט ספי אלון, המחנך ארי אלון וטלי אלון.

השופט אלון, חתן פרס ישראל, מומחה למשפט עברי ומועמד הליכוד לנשיאות המדינה נפטר בגיל 90. הלווייתו תתקיים בהר המנוחות בשעה 16:00 היום (רביעי).

על דמותו הייחודית בנוף המשפט הישראלי ועל תולדות חייו נכתב באתר 'ויקיפדיה':

מנחם אלון (במקור: מנחם אלעזר פטר) נולד בשנת 1923 בדיסלדורף שבגרמניה למשפחה אורתודוקסית מרקע חסידי (חסידות דז'יקוב וצאנז). הבן הרביעי במשפחה בת חמש נפשות, הוריו היו שרה לבית ברנד ושמעון טוביה. עם עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה, עברה בשנת 1934 לרוטרדם שהולנד, ובשנת 1935 עלתה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב.

בשנת 1938 החל ללמוד בישיבת תפארת צבי ולאחר כחצי שנה ביקש להתקבל לישיבת חברון בירושלים. למרות גילו הצעיר הסכים הרב מאיר חדש, המשגיח של הישיבה לקבל אותו ללימודים. אלון למד בישיבת חברון במשך 8 שנים, במהלכן הוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים דאז יצחק אייזיק הלוי הרצוג ובן-ציון מאיר חי עוזיאל. למרות אופי הישיבה התחיל אלון לגבש לעצמו זהות ציונית דתית, במידה רבה בהשפעת מורו הרב ד"ר יצחק ברויאר, ואף השתתף בהקמת הקיבוץ הדתי טירת צבי.

 לקראת סיום לימודיו בישיבה עבר אלון את בחינות הבגרות של אוניברסיטת לונדון והחל בלימודי משפטים בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב, וב-1948 סיים לימודיו בהצטיינות תואר מוסמך למשפטים. בשנים 1947-1946 כיהן כר"מ במדרשיית נעם, שנוסדה זמן קצר לפני כן ואלון נמנה עם מייסדיה. במלחמת העצמאות שירת בתפקיד תובע צבאי של חטיבה 9 בצפת, וכסגן התובע הצבאי של מחוז ירושלים ובהמשך כאב בית דין צבאי. בין השנים 1950 - 1951 שימש כמזכיר ועדת הכספים של הכנסת.

באוקטובר 1951 קיבל רישיון לעריכת דין, והחל לעסוק בכך בצורה פרטית. במקביל למד תלמוד, היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים, וסיים את התואר ב-1954 בהצטיינות. אז החל לעבוד במשרד המשפטים, ראשית כעוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה חיים כהן (1955 - 1962), ובהמשך כיועץ משרד המשפטים למשפט עברי (1959 - 1966), במסגרת עבודתו היה עליו להכין חוות דעת המבוססת על המשפט העברי לכל הצעת חוק. במהלך שנים אלו היה חבר בוועדות ציבוריות להכנת חוקים בתחומים שונים של המשפט האזרחי.

בשנת 1955 החל להרצות באוניברסיטה העברית בקורסים בדיני משפחה ובמשפט עברי, ובשנת 1962 קיבל תואר ד"ר למשפטים בציון מעולה. בשנת 1963 הקים את המכון לחקר המשפט העברי ועמד בראש הקתדרה למשפט עברי עד כניסתו לבית המשפט העליון. מונה לפרופסור מן המניין בשנת 1972 ושימש כחבר הוועד הפועל בוועדת הקבע של האוניברסיטה העברית.

בשנת 1973 פורסם ספרו המונומנטלי המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו, שנחשב לספר יסוד בנושא זה. בנוסף כתב וערך ספרים ומחקרים רבים נוספים, בין היתר בנושא השו"ת. שימש כעורך המחלקה למשפט עברי באנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה יודאיקה, הקים קתדראות למשפט עברי באוניברסיטאות, באוניברסיטת ניו יורק (1985), אוניברסיטת הרווארד (1990) ואוניברסיטת מקגיל (2002). בנוסף היה פרופסור אורח בפקולטות למשפטים בחוץ לארץ ובהן באוניברסיטת אוקספורד , אוניברסיטת פנסילבניה והקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

ביום ה-7 בנובמבר 1977 מונה מנחם אלון לשופט בבית המשפט העליון, לאחר ששמו עלה כמועמד לתפקיד מספר פעמים במהלך שנות השבעים [5]. ב-26 באפריל 1988 נבחר לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו שימש עד פרישתו לגמלאות עם הגיעו לגיל 70 ב-1 בנובמבר 1993. אלון לא הפסיק את עבודתו המחקרית אף בעת שכיהן כשופט. לקראת יום ירושלים תשנ"ב (1992), במלאת 25 שנים לאיחודה של העיר, חיבר את אמנת ירושלים.