פרופ' ישעיהו ליבוביץ'
פרופ' ישעיהו ליבוביץ'צילום: פלאש 90

ברחבי הארץ מציינים רבים את יום הולדתו המאה של מי שנחשב לנביא השמאל הישראלי, פרופ' ישעיהו לייבוביץ'.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם פרופ' אריה אלדד על הויכוחים הקשים והנוקבים שניהל אביו המנוח, הפרופ' ישראל אלדד, עם לייבוביץ' בפני קהל רב.

פרופ' אריה אלדד מציין כי ויכוחים אלה התקיימו פעמים רבות ברחבי הארץ ובאופן קבוע בימי רביעי בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית. הוא מזכיר את דבריו של יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ רובי ריבלין, הנזכר כיצד אל תוך אולם שהכיל בדרך כלל 100 איש נדחסו כ-500 מדי יום רביעי כדי לחזות בהצגה הטובה בעיר – הויכוח בין הפרופסורים אלדד ולייבוביץ'.

פרופ' אלדד מציין כי מסכת ארוכה זו של ויכוחים, שהתקיימו גם במקומות נוספים ברחבי הארץ, הופסקה מיד לאחר שהפרופ' לייבוביץ' התבטא נגד חיילי צה"ל בביטוי 'יודונאצים'. לדבריו ברגע בו התבטא לייבוביץ' כך חש אביו המנוח כי אין עוד בסיס ציוני משותף לקיים בו את הפולמוס, נוקב ככל שיהיה. עם זאת הוא מציין כי הערכה הדדית הייתה בין השניים גם בשנים שלאחר מכן.

בהקשר זה מציין פרופ' אלדד כי לייבוביץ' היה אחד האנשים שהמליצו על אביו לקבלת תואר פרופסור מהטכניון. כאשר פנו אליו ושאלו את דעתו אמר שאלדד ראוי לפרופסורה על כל משפט ומשפט שכתב בתרגומי ניטשה, כך שאין מקום כלל לשאלה בנושא.

פרופ' אריה אלדד מציין כי לאביו המנוח ולפרופ' לייבוביץ' היה רקע תרבותי דומה, שניהם בני גיל דומה, וכישוריו האינטלקטואליים של אביו המנוח לא איפשרו לליבוביץ' לנקוט כלפיו באותם בוז והתנשאות בהם נקט כלפי אחרים.

עוצמתם של הויכוחים הללו שהיו לשם דבר בהוויה התרבותית הישראלית היה בהיותם נגיעה בשורשי הדברים, פילוח מדויק של נקודות המחלוקת ולא הסתפקות בהפרחת סיסמאות בעלמא.

לדבריו של פרופ' אלדד גם כיום היו זוכים ויכוחים חדים מעין אלה להתעניינות רבה. הם צולחי רייטינג, משוכנע אלדד הבן המוסיף, כי לא רק מאזינים לויכוחים מעין אלה ישנם אלא גם מי שיתווכח ויתפלמס, אלא שהאוניברסיטאות כבר אינן מבקשות להיות זירות לויכוחים מעין אלה, אלא בתקופת טרום בחירות, אם כי גם בויכוחי טרום בחירות נוגעים הרבה פחות בעומק הדברים.

באשר לויכוחים שאותם הוא מנהל וניהל מול חבר הכנסת אחמד טיבי, מה שנראה כהמשך ישיר לויכוחים ההם, אומר הפרופ' אלדד כי "קטונתי מלהגיע למדרגתם האינטלקטואלית של אבי ושל הפרופ' לייבוביץ'. גם כשאנחנו מתווכחים זה לא באותה רמת עומק". לדבריו בשמאל יש ווכחנים טובים אך במערכת הבחירות האחרונה נמנעו אלה מלהתעמת איתו בתואנה שלא נכון יהיה מצידם להעניק ל'עוצמה לישראל' בימה מעבר לכוחה האמיתי. עם זאת הוא מספר שעוזריהם של אותם סרבני ויכוח הודו בפניו שהסיבה האמיתית היא "שלא רצו שאקרע אותם לגזרים בויכוח כזה...".

לעומת וכחני השמאל מסביר אלדד כי הויכוחים עם חבר הכנסת טיבי נועדו לתכלית אחרת, לא לשכנע אלא לברר את עמדותיו של האויב עבור האזרח הישראלי. לטעמו מראיינים מעודנים ותומכים מאפשרים לטיבי להחליק בכישרונו ובהומור שלו את העמדות הבוטות שלו, ולעומת זאת בויכוח ישיר לא יכול היה טיבי לחמוק ממתן תשובות שהבהירו לציבור עם מי יש להם עסק.

אלדד מוסיף ומעיר כי ויכוחים אלה הסתיימו לא פעם בפיצוץ, מאחר וציבור השומעים לא יכול היה לסבול את התבטאויותיו של טיבי ולא הבין שבידיו חומר נפץ חשוב להבהרת עמדותיו של האויב.