בית ספר. אילוסטרציה
בית ספר. אילוסטרציהפלאש 90

תיכון "ברנקו וייס" ברמלה, התיכון שנוהל במשך 5 שנים על ידי חילי טרופר, כבר הפך למותג בעל קבלות מכובדות בתחום החינוך.

טרופר קיבל לידיו ניהול של בית הספר, שהיה עם מיעוט תלמידים וגם הם היו לא ממש משמנה וסלתה של החברה הישראלית.

מדובר בתיכון המיועד לתלמידים רגע לפני שהם נפלטים ממערכת החינוך הישראלית אל הרחוב, שכבר מזמן קיבל אותם בזרועות פתוחות, ורק מחכה שישובו אל חיקו במשרה מלאה.

חילי טרופר, עם לוק של ילד-טוב-פתח-תקוה, ניצב בפני אתגר לא פשוט, ובסיכומן של חמש שנות ניהולו, בית הספר לא רק עלה כיתה אלא גם השתדרג באיכות ובכמות.

בספרו החדש "מקום בעולם-מחשבות על חינוך", חילי טרופר לא מהגג על משמעות החיים במישור הפילוסופי, אלא משתף את הקורא בחוויות ובתובנות שאסף איתו בשנותיו ב"ברנקו וייס".

במהלך הספר מתוודע הקורא לרוח הנושבת מאחורי האיש הצנום שהצליח לעשות מהפכה בנפש האדם.

אני לא מתכוונת רק לנפשות התלמידים אלא גם למורים. האמונה בכוחותיהם של התלמידים, הדרבון, חוסר המוכנות להרפות והיכולת לחבק בכל הכוח גם כשקשה. הקורא מבין גם את המנוע העוצמתי שעומד מאחורי המפעל שהציל בני נוער רבים מציפורני הפשע והחיים ברחוב.

טרופר חושף את המקורות הרוחניים שלו תוך כדי שיתוף במכתבים שכתב לאנשי הצוות שלו: סיפורים על הרב עמיטל, סיפור עגלה ערופה ממסכת סוטה, רבי בונים מפשיסחא, הרב קוק ב"מוסר אביך" ולהבדיל - השל ב"א-לוהים מאמין באדם", יאנוש קורצ'אק ב"כיצד לאהוב ילדים" ואפילו טולסטוי מגיח להופעת אורח קצרה.

הסיפורים האישיים המלווים את הספר יחד עם ההגות החינוכית, פורשים תפיסה חינוכית מקורית וביחד מצליחים לעשות מה שטרופר הצליח כנראה הכי טוב: לגעת.