שופט בית משפט השלום בתל אביב בעבר, עו"ד דניאל ארנסט, מבקר בחריפות את התנהלות התקשורת בפרשת השופט המכה. לדבריו התקשורת חרצה את דינו מבלי לברר את הנתונים לאשורם, וכך נהגה גם ביועץ המשפטי לממשלה.
בראיון ליומן ערוץ 7 אומר עו"ד ארנסט כי חשוב שהתקשורת תכוון אלומת אור על פרשיות נסתרות, אך יש לדאוג לכך שאלומת האור לא תהיה חזקה מדי כדי שלא תשרוף...
לדבריו בירור נסיבות הפרשה כפי שהם מתבררות כעת מגלות שלא כצעקתה וכי היועץ המשפטי לממשלה לא המתין כפי שתואר בתקשורת אלא ביקש וקיבל הבהרות ונערכו חקירות של בני המשפחה וילדיו של השופט.
ארנסט מציין כי יש לראות את הפרשה ככזו שהחלה על רקע טלטלת גירושין שעברה על משפחת השופט ובהחלט יתכן וסוגיה זו היא זו שהובילה לטענות. ארנסט שואל כיצד נכון יהיה לנהוג אם יתברר שבתום החקירה תחליט המשטרה שלא להעמיד אותו לדין, האם אז לא יפגעו הוא ובני משפחתו בצורה קשה ביותר? לטעמו יש לבחון את המקרה במבחן בוזגלו ההפוך ולנהוג בשופט כפי שנוהגים במאות ואלפי תיקים בהם לא באופן מיידי נחשפת הפרשה לתקשורת, תיקים שבחלקם מחליטה מערכת האכיפה להימנע מלפעול כדי לאפשר למשפחה להמשיך בתפקוד ראוי.
לטעמו של השופט התנהלות התקשורת בפרשה הייתה בגדר חריצת דין מוקדמת.
לדבריו התקלה היחידה בפרשה היא עיכוב במספר חודשים של מהלך חיקור השופט, אך כל השלבים שקדמו לשלב זה בוצעו, ובכללם חקירות עדים נוספים, חוות דעת מקצועיות ומהלכים נוספים.
לשאלה אם לא ראוי היה לחקור את השופט כבר בראשיתו של המהלך ולא להותיר אותו לסוף רשימת הנחקרים, מהלך שנראה כניסיון טיוח והסתרה, אומר עו"ד ארנסט כי לא פעם נבנית החקירה באופן כזה בו מכינים בחקירות רקע את התיק על מנת לעמת בנתונים שעלו את הנחקר הראשי, כך שאין מדובר בחריגה מהסביר.
על כל דבריו אלה של ארנסט הוא נשאל אם יתכן שמכלול הטענות נגד התנהלות היועץ המשפטי והחשד שניסה לטייח ולכסות על השופט, כל אלה נפלו על אוזניים כרויות בשל אי אמון בסיסי של הציבור בישראל במערכת המשפט. ארנסט אינו מקבל את ההגדרה ומטיל ספק אם אכן קביעה זו על היעדר אמון הציבור הישראלי במערכת המשפט משקפת את הלכי הרוח בציבור. לדבריו במבחנים שונים זכתה מערכת המשפט לציונים גבוהים מהציבור.