ביהמ"ש: קק"ל לא גזלה קרקעות מנספים בשואה

ביהמ"ש דחה תביעה שהגישו צאצאיהם של ניספים שואה נגד קק"ל, בטענה שזו ניכסה לעצמה קרקעות השייכות להם במושב בעמק חפר.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ח באדר תשע"ג

קרקע חקלאית
קרקע חקלאית
פלאש90

לא כל טענה על גזל מנספי השואה תתקבל, במיוחד עם הבסיס לטענה הוא ספקולציות והשערות שלא הוכחו במסמכים ובראיות משמעותיות אחרות, כך עולה מפסק דינו של השופט ד"ר אחיקם סטולר.

בפני השופט סטולר מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד הגיעה תביעתם של שלושה מנכדיהם של בני זוג, יהודים מליטא, אשר רכשו בשנות ה-30 קרקעות בשרון באמצעות הקרן הקיימת לישראל.

בני הזוג, אשר לא הספיקו לעלות לארץ לפני השואה, נספו במהלכה, ואילו שניים מילדיהם ניצלו, האחד שעלה ארצה לפני השואה ואחותו שהגיעה ארצה לאחריה. השניים הקימו בארץ משפחות וילדיהם הם אלו שהגישו את התביעה המדוברת.

התביעה התבססה על דו"ח שהכין עורך דין מנתניה, ד"ר שריפי, לפיו קרקעות מסויימות במושב "הדר עם" שבעמק חפר היו שייכות לקבוצת הרוכשים מליטא עליה נמנו הסבים שנספו בשואה, וכי 10 דונם מקרקעות אלו היה שייך לסבים עצמם.

בעקבות הדו"ח, אשר דבר קיומו דלף לתקשורת, למרות שהוכן עבור החברה להשבת נכסי הנספים בשואה הגישו שלושת הנכדים את התביעה נגד קק"ל, בה הם מתבטאים במילים חריפות מאוד על שאירע, ובין השאר מכנים את התנהלות המוסדות ובתוכם קק"ל בשם "העוקץ הציוני".

אולם, לדברי השופט, התיזה לפיה נגזלו מהוריהם קרקעות שהיו שייכות להם לא נתמכת בראיות של ממש, וכי הקרקעות שהיו שייכות להורים אכן נמסרו לילדים באופן מסודר בשנות ה-50. קרקעות אלו נמצאות על פי פסק הדין במושב בית ינאי.

"טענות התובעים הקושרות את המנוחים מדליה להדר עם או לכפר חיים או לכל יישוב אחר מלבד בית ינאי מבוססת על תיזה שנרקמה בדו"ח שריפי מבלי שתהא מבוססת על ראיות של ממש", קבע השופט סטולר, תוך שהוא פורס את מערכת הראיות לפיה הדו"ח איננו מבוסס.