רשיונו של מנתח בכיר שנטש חולה יושעה לרבע שנה

ביהמ"ש דחה את ערעורו של פרופ' ארם סמולנסקין, אשר רשיונו נשלל לאחר שנקבע כי נטש חולה במהלכו של ניתוח לב פתוח.

ידידיה בן אור , ג' בניסן תשע"ג

חדר הניתוח ברמב"ם.
חדר הניתוח ברמב"ם.
צילום: רענן טל

רשיונו של המנתח הבכיר, פרופ' ארם סמולנסקין, יותלה למשך שלושה חודשים, כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, בן ציון גרינברגר.

השופט גרינברגר דחה בכך את ערעורו של פרופ' סמולנסקין, אשר ביקש לבטל את החלטת השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, אשר קיבל את המלצת ועדת המשמעת של משרד הבריאות להתלות את רשיונו של סמולנסקין ל-3 חודשים.

העונש שהוטל על סמולנסקין נגזר בעקבות אירוע שקרה בשנת 1997, אז ביצע סמולנסקין בבית החולים תל השומר ניתוח לב מורכב באדם שסבל ממבעיות לב קשות. סמולנסקין סיים את הניתוח עצמו, אך עזב את חדר הניתוח לטובת ניתוח בבית חולים פרטי כאשר החולה המשיך לדמם.

בחדר הניתוח נותרו שני רופאים אשר ניסו לייצב את מצבו של החולה ולבסוף הובא למקום כירורג בכיר, אולם מצבו של החולה הידרדר ובסופו של דבר הוא נפטר.

מיד לאחר האירוע נערך בירור מקיף ביחידת הנהלת הסיכונים של בית החולים ונמצא שלא היה כל דופי בהתנהלות בית החולים, ובהתנהגותו של פרופ' סמולנסקין. משפחת החולה שנפטר לא השלימה עם הקביעה והגישה תלונה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות.

שני נציבי קבילות הציבור במשרד הבריאות, פרופ' אליקים ופרופ' גליק, החליטו בתחילה לסגור את התיק. אולם כעבור זמן הוחלט ביחידה המשמעתית של משרד הבריאות לחדש את הטיפול בתלונה. בשנת 2002 הועבר בירור המקרה לוועדה מבררת של משרד הבריאות, וזו העבירה, בתום שנתיים נוספות, קרי בשנת 2004 את הדו"ח למנכ"ל משרד הבריאות. כשבע שנים לאחר האירוע הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, קובלנה נגד סמולנסקין.

כמעט שבע שנים לאחר הגשת הקובלנה המליצה ועדת המשמעת להתלות את רשיונו של פרופ' סמולנסקין למשך שלושה חודשים. ההחלטה אושרה בידי השופט בדימוס סטרשנוב, לו הואצלו סמכויות שר הבריאות בנושא. על החלטה זו ערער סמולנסקין.

פרופ' סמולנסקין טען בערעור טענות שונות, ובראשן טענת הגנה מן הצדק לאור השנים הארוכות, קרוב ל-15 שנה, שעברו מאז הניתוח ועד לעונש.

השופט גרנברגר דחה את הערעור, תוך שהוא קובע, כי "לא יעלה על הדעת כי רופא יותיר חולה על שולחן הניתוחים, כאשר בית החזה שלו פתוח, לצורך ביצוע ניתוח אחר, דחוף ככל שיהיה. לסברתי, יכול היה המערער לעשות כל מאמץ להמציא לעצמו מחליף לניתוח פרטי זה, או לכל היותר לדחות את ביצוע הניתוח במספר שעות, או אף למחרת; וכפי שקבעה הוועדה קביעה המקובלת עליי".

השופט דחה את טענת ההגנה מן הצדק, למרות שקיבל את הטענה לפיה נפל פגם חמור בהליכים נגד פרופ' סמולנסקין. השופט קבע, כי בהחלטת הועדה והשופט סטרשנוב ניתן משקל מתאים לזמן הרב מאוד שחלף ולפגמים הרבים בהליך המשמעתי.

"לא מצאתי כל פגם בהחלטת המשיב להותיר על כנו את העונש עליו המליצה הוועדה, קרי התליית רישיונו של המערער לתקופה של שלושה חודשים, ועל כן, דין הערעור להידחות והוא נדחה בזה", סיכם השופט.