פרשת רצח תאיר ראדה מסרבת לגווע. שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל קובעת כי על בימ"ש מחוזי נצרת לגבות את הראיות הנוספות לגביהן הוגשה עתירתו של רומן זדורוב לבימ"ש העליון.
הראיות שעל בית המשפט בנצרת להכריע לגביהן הן - חוות דעת מומחה בסוגיית טביעת הנעל שנמצאה לכאורה על מכנסיה של ראדה ז"ל, טביעה שנטען שכלל אינה טביעת נעל אלא סימנים שהותיר מכשיר הטלפון שהיה בכיסה. כמו כן יצטרך בית המשפט בנצרת לבחון את חוות דעתה של ד"ר פורמן-רזניק בנושא כלי הרצח והחבלות שנמצאו בראשה של המנוחה.
השופטת ארבל מציינת בהחלטה כי "הרשעתו של זדורוב בבית המשפט המחוזי התבססה על ההודאות שמסר בפני מדובב משטרתי, בפני חוקריו במשטרה ובעת שחזור הרצח. עדותו של המערער, שחזר בו מהודאתו, נמצאה רצופת שקרים, מניפולציות וסתירות מהותיות". בית המשפט קבע כי ההודאות נתמכות בראיות מחזקות בעלות משקל של ממש, וביניהן פרטי חקירה מוכמנים שידע המערער למסור לחוקריו כגון מיקום הזירה, מראה החיצוני של המנוחה ותנוחתה בשעת הרצח, הפגיעות בגופה ואופן ביצוע הרצח.
יחד עם זאת, נקבע בהוראתה של ארבל כי לאחר ששלושת שופטי בית המשפט העליון עיינו בכתובים, צפו בהודאת המערער בפני המדובב ובשחזור הרצח, ושמעו את טיעוני הצדדים בהרחבה, הגיעו לכלל מסקנה כי יהיה זה נכון להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, שייגבה שתיים מן הראיות שהתבקשו להורות על גבייתן.
בית המשפט העליון מבקש להבהיר כי אין בהחלטה זו כדי לקבוע עמדה לגופו של התיק ולתוצאותיו, וכי כל עוד לא הוחלט אחרת, תעמוד בעינה הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי והמערער יוותר במאסר במהלך שמיעת הראיות הנוספות ועריכת פסק הדין המשלים.