"גם מי שחלק עליו נפעם מגדלותו התורנית"

בספר חדש מספר אבי רט על כתפיו הרחבות של הרב גורן, על התרת העגונות ועל ההערכה מצד גדולי התורה ובהם עמיתו, הרב עובדיה יוסף.

ישי קרוב , ז' בניסן תשע"ג

הרב שלמה גורן - בעוז ותעצומות
הרב שלמה גורן - בעוז ותעצומות
הואצת ידיעות ספרים
הרב שלמה גורן - בעוז ותעצומות
אבי רט
הוצאת ידיעות ספרים, 366 עמ'.

שמונה עשרה שנים חלפו מאז הלך הרב שלמה גורן זצ"ל לעולמו ובימים אלו רואה אור ספרו החדש של אבי רט - 'הרב שלמה גורן, בעוז ותעצומות', בהוצאת 'ידיעות אחרונות'.

בראיון לערוץ 7 סיפר רט כי הקשר שלו עם הרב גורן התחיל "כמו ישראלים רבים - בתור ילד ונער כשהתמונה מול הכותל היתה לנו למודל ודגל".

"כשהבגרתי, פגשתי אותו בעוד כמה אירועים והשיא היה כשהתחתנתי, החותן שלי התפלל בבית הכנסת בתל אביב ודרכם למדתי להכירו בשבתות, בתפילות, בסעודה שלישית וזכיתי ללוותו אחרי סעודה שלישית. הוא גם חיתן אותי וגם את ההורים של אשתי ועם השנים למדתי להכיר עוד יותר את גדולתו".

"הרב גורן הוא סיפור חיים מרתק, של אדם מרתק, בתקופה מרתקת", סיפר רט, "הוא היה שתול בצמתים המרכזיים של העם היהודי בדור האחרון".

מחבר הספר סיפר כי הרב גורן כשהגיע בצעירותו לארץ, עבד בשטח עם רועי צאן עד שאימו חששה שייצא ממנו בור ועם הארץ, "היא מתחננת בפני בעלה לעלות לירושלים ושם הוא מתחבר לרבנים ואדמו"רים ופתאום הוא גדל בתורה ונהיה גאון גדול בתורה וכבר בגיל 16 כתב את הספר 'נזר הקודש' והרב קוק התפעל נורא".

דמותו של הרב גורן היתה נדירה וכשבן גוריון החליט למנותו לרב הצבאי הראשי, הרב גורן התנה את המינוי בכך שבלילה הוא ימשיך לשמור בעמדה שלו ב'סן סימון' בירושלים.

"הרב גורן הניח את היסודות בצה"ל לשירות משותף וקבע שיהיה אוכל כשר לכולם. הוא התיר את עגונות צה"ל מגוש עציון, מצוללת דקר וממלחמות ישראל וסיכן את נפשו להביא לקבר ישראל כל חלל צה"ל".

"היו לו כתפיים רחבות כתלמיד חכם עצום, כגאון גדול וגם לעמוד מול מי שצריך - אם זה משה דיין, או שרים אחרים בממשלה. היתה בו אמת ותעוזה ואף אחד לא יכול היה לעמוד מולו ובשפת היום הוא 'לא ספר אף אחד'. מה שהיה אכפת לו זו האמת התורנית וההלכתית ועם זה הלך עד הסוף".

"האדם חי בשטח ולמרות זאת גמר כל יום שבעה דפי גמרא ואת כל הש"ס סיים כל שנה. על גדלותו אין חולק".

מחבר הספר סיפר כי כשהרב גורן הגיע ליחידה 101 וראה שאין אוכל כשר הוא שאל את אריאל שרון מדוע אין כשרות והוא נענה כי אין צנחן דתי ביחידה ולכן אין סיבה לאוכל כשר. בעקבות כך הלך הרב גורן לקורס צניחה וחזר לשרון ואמר לו כי כעת יש חייל דתי וצריך אוכל כשר".

הספר פותח בפרק 'ברחמים תשוב' בו נכתב קטע אותו מתאר הרב גורן בעצמו, על אותו יום ואתם רגעים בהם כבש, יחד עם מוטה גור, את הר הבית והכותל המערבי, "אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום", סיפר אבי רט על החלטתו לפתוח את הספר דווקא בפרק זה, "מכל מה שעשה הרב גורן כל חייו אולי המותג הכי מזוהה איתו, זו ההגעה אל הכותל. זה רגע מכונן ואני חושב שחרוט בקורות ימי ישראל הצילום הזה של הרב גורן בכותל המערבי. זו תמונת הדור כולו שזכה שהרב גורן ייצג אותו בכותל".

על הקשיחות מצד אחד ורגישות בעת ההגעה לכותל מצד שני, הנמצאות בתוך אדם אחד, מסביר אבי רט כי "מי שהכיר את הרב גורן רק מבחוץ חשב שיש מולו אדם קשוח ותקיף, אך מי שהכירו מבפנים ראה אדם רגיש מאין כמותו - הוא ביקר ואימץ יתומים, פקד פצועים, הלך לבקר אלמנות. הוא כל כך היה קשוב לקולן של המשפחות השכולות והיה כל כך רגיש ועדין מבפנים". 

דוגמא לרגישותו סיפר רט כי הרב גורן קפץ מעל מוקשים בגבול מצרים בכדי להביא לקבר ישראל נעדרים וגופות חיילים והוא כתב שכשחזר כל יום והביט בעיני המשפחות השכולות, הוא ראה את הכמיהה שלהם, לדעת האם הוא מצא את גופות ילדיהם שיהיה להם קבר לפקוד אותו. 

לסיום, סיפר רט על התקופה בו שימש הרב גורן כרבה הראשי של מדינת ישראל, "ברבנות הראשית לישראל באותן שנים, שלא היה אינטרנט ופייסבוק, היה צריך גדלות בתורה וזה מה שהיה הרב גורן. השנים האלו היו מכוננות ונכון שלא בא עם דרגות אבל הוא בא עם עוצמה של איש הלכה".

"גם מי שחלק עליו נפעם מגדולותו התורנית", הדגיש אבי רט וכלל בדבריו את הרב עובדיה יוסף ש"דיבר בהערצתה גדולה על הרב גורן וכתב שלצערו שועלים קטנים מחבלים ביניהם".