הצגה חדשה בישראל - משהו טוב

כששלוש שחקניות טובות ומשובחות עושות הצגה, זה כבר משהו טוב. כשאחת מהן היא ליה קניג המצויינת, זהו בוודאי משהו טוב.

קובי פינקלר , כ"ג בניסן תשע"ג

משהו טוב
משהו טוב
יח"צ

כששלוש שחקניות טובות ומשובחות עושות הצגה, זה כבר משהו טוב. כשאחת מהן היא ליה קניג המצויינת שגם בגיל שמונים פלוס, יודעת לעשות תיאטרון במיטבו, זהו בוודאי משהו טוב.

משהו טוב, הינה הצגה משותפת לתיאטרון הבימה ולתיאטרון קרית שמונה. חברו שני הגופים הללו יחדיו והוציאו משהו באמת טוב.

"משהו טוב" הוא סיפורן של שלוש נשים, סבתא, אמא ונכדה, במהלך שנה יוצאת דופן. שלוש נשים כאלו, סבתא, אמא ונכדה, מייצגות מטבע הדברים גם שלושה דורות. כל אחת ראה כמובן באורח שונה את אותה תקופה, את אותה עובדה ואת אותה הוויה. וזהו יופיה של ההצגה.

ההצגה, שהועלתה בתיאטראות רבות ברחבי העולם זכתה מיד לשבחים מכל עבר. שלושת המונולוגים הנשיים, השזורים זה בזה מספרים למעשה את סיפורם של הבת, האמא והסבתא והם מביאים בדיוק מרבי, את קורותיהן במשך שנה שלמה. "כל אשה שחוותה את הקשיים של חיי נישואים, של הבאת ילדים לעולם ושל תהליך ההזדקנות, מוזמנת להצגה שהביאה אותי לידי צחוק ובכי מרוב עונג" , כתב המגזין הלונדוני טיים וצדק.

יופיה של ההצגה גם במיקומה. לא מדובר באולם ענק בין 600 מקומות אלא דוקא במתחם קטן וצנוע שם אפשר לחוש ולהרגיש את הדורות. כשליה קניג עושה שתי פסיעות בסוף ההצגה לעבר הקהל ופוצחת בריקוד זה מקורי, אישי ונתן תחושה שאתה חלק מההצגה.

השחקנית הוותיקה הזו, כל כך מצחיקה ובעיקר אמיתית. להתחבר לצופים זו אמת, לדבר בשפתם זו אמת. ליה "הגדולה" תרתי משמע,  לא "משחקת" אלא פשוט מדברת – ומצליחה  להצחיק אותנו מחד וגם לגעת במקומות הרגישים ביותר מאידך. לא רק אצלה, אלא גם אצל כל אחת ואחד מהצופות והצופים באולם הקטן של "הבימרתף".

את "משהו טוב" כתבה מחזאית אירית אלמונית יחסית, איליין מרפי, שחקנית בעברה. "משהו טוב" הוא המחזה הראשון שלה והוא זכה ב-2008  בפרס הראשון בפסטיבל דאבלין וב-2009 – בפסטיבל אדינבורו. לאחר מכן הוצג בהצלחה בניו-יורק. עכשיו בהבימה. משהו באמת טוב.