מועמדי הרבנות הראשית בכנס רמלה
מועמדי הרבנות הראשית בכנס רמלהכנס רמלה

ההד הציבורי שעורר כנס רמלה עוד לפני פתיחתו, היווה עבור מארגניו מסע יחצ"נות שהם יכלו רק לחלום עליו.

כבר במהלך ימי חול המועד החלו ארגוני שמאל ללחוץ על חברי הכנסת ד"ר רות קלדרון (יש עתיד) ואיתן כבל (העבודה) שיבטלו את השתתפותם בכנס. לטענתם, תנועת 'קוממיות' המארגנת את הכנס מייצגת את "הפלגים המיליטנטיים ביותר בקרב ציבור המתנחלים". עוד תקפו ארגוני השמאל את המהלכים הציבוריים בהם השתתפה התנועה, כמו קריאת הרבנים שלא להשכיר דירות לערבים, קיום 'מצעד הבהמות' כתגובה למצעדי הגאווה, תמיכה בסירוב פקודה, הסכמתו של הרב דב ליאור, מרבני התנועה, לספר 'תורת המלך' ועוד.

כנס רמלה נוסד בשנת תשס"ח, ומתקיים מדי שנה באסרו חג פסח במטרה להעלות לדיון ציבורי סוגיות העומדות על סדר היום, תחת הכותרת 'בין ישראל לעמים'. השנה עסקו משתתפי הכנס במעמדה של מערכת המשפט ובשאלת התאמתה לזהותה היהודית של מדינת ישראל. לאורך השנים האחרונות עסק הכנס בנושאים שנחשבים 'נפיצים' כדוגמת הערים המעורבות, המיעוטים בארץ, סוגיית עבודה עברית ומעמד הקרקעות בישראל.

בשיחה עם 'בשבע' הסביר הרב שי סימינובסקי, ממארגני הכנס, כי העיסוק במערכת המשפט נובע מתוך ההכרה כי לרשות השופטת יש כוח רב מאוד בעיצוב דמותה של מדינת ישראל. "לצערנו בשנים האחרונות הכוח הזה מנוצל לשחיקת הזהות היהודית ולא לחיזוקה. למערכת המשפט יש תפקיד חשוב בציבוריות הישראלית, אך יחד עם דגל זכויות האדם שהיא מובילה היא צריכה לדאוג לזכויות הרוב היהודי במדינתו, במקום היחידי שזה יכול להתקיים". לדבריו, "הכנס מוביל את המהלך של שילוב אנשי תורה ותלמידי חכמים בתוך הציבוריות הישראלית".

ברגע האחרון הודיעה חברת הכנסת קלדרון למארגני הכנס כי תגיע אליו, חרף הלחצים הרבים. "לאחר התלבטות החלטתי ללכת ולומר את דברי נגד גזענות, נגד שנאת הומואים ולסביות, נגד עליונות התורה על הדמוקרטיה ובעד מחלוקת רצינית ושיחה עם בני פלוגתא", כתבה קלדרון בדף הפייסבוק שלה. את ההחלטה נימקה דווקא בכך שהיא "מאמינה גם בשיחה ודיבור עם פלסטינאים ועם מי שנלחם בנו. מתוך כך אני מאמינה גם בשיחה עם יהודים שדעתם מנוגדת לדעתי". חבר הכנסת איתן כבל החליט להחרים את הכנס.

"משלמים מחיר על הפרוטקציות"

בפאנל הפתיחה שעסק בנושא 'המשפט הציבורי במדינה יהודית' השתתפו הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר רמת גן, פרופ' גידי ספיר מאוניברסיטת בר אילן, ח"כ קלדרון וח"כ משה גפני.

קלדרון, ראשונת הדוברים, ציינה את הצורך בהגברת לימוד תורה בקרב כלל הציבור. היא טענה כי מוסדות חילוניים שבהם לומדים תורה לא זוכים למימון מטעם המדינה, וקראה לחלק את הנטל בלימוד התורה באופן שוויוני. "השוויון הוא לא לקחת חרדים ושיהיו בצבא, אלא הזמנה לכולם לקחת חלק בשירות הלאומי והאזרחי בגיל בחרות". במהלך הדברים שנשאה כינתה קלדרון את 'מצעד הבהמות' שהתקיים כתגובה למצעד הגאווה גזענות, עוול וחילול השם. "קודם כול צריך לכבד את אופן בריאתם, ושלאדם יש זכות לחיות בחברה ולגדל ילדים שלא יתביישו בו".

בתגובה לדברים אמר הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, כי הוא מעריך את אמירותיה בדבר הצורך בהגברת לימוד תורה, אך דבריה בסוגיית בעלי הנטיות ההפוכות הם עזות מצח. "אני עוזר להם וזה חלק מתפקידי, הם מסכנים וצריך לעזור להם. אבל את השקר הזה שאנשים מדברים בשם התורה, ואומרים שמה שנאמר 'בצלם אלוקים ברא את האדם' - פירושו שהתורה לא מבדילה בין אדם נורמטיבי להומואים, זה שקר ועזות מצח. התורה לא רואה זאת כלגיטימי".

חבר הכנסת משה גפני, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכספים, דחה את הטענות שהשמיעה קלדרון. "אנחנו לא נמצאים באיזו פלנטה שמשרד המשפטים עושה קריטריונים רק לאורתודוקסים ולגברים. יכולים להיכלל בעניין של התקצוב ותורתו אומנותו גם חילונים ורפורמים".

השר נפתלי בנט שישב בקהל זכה לעקיצה מכיוון גפני, שאמר כי הליכתו המשותפת עם יאיר לפיד סייעה לציבור החרדי "להישאר במקומו הטבעי". "מאוד התקרבנו לציבור הציוני-דתי. יש אצלם יותר תורה ושמירת מצוות מאשר היה פעם. ראיתי איך הציבור שלנו נהיה יותר ימני וציוני, וההתקרבות אל הציבור הציוני-דתי הגיעה למימדים כאלה שהתחלתי להיות מודאג. אם היינו בקואליציה התהליך היה מתקדם, ולא רק שהיינו יושבים יחד עם בנט ואורי אריאל, הייתי יושב אפילו עם יאיר לפיד".

שר הכלכלה והמסחר נפתלי בנט נשא דברים במהלך הפאנל הראשון, ואמר כי יעדי הכלכלה של משרדו אינם מתמקדים רק בשילוב מיעוטים בשוק העבודה אלא גם ב"ניתוק הכלכלה מקבוצה קטנה של מחוברים. כולנו משלמים מחירים כבדים בגלל פרוטקציות של קרבה".

"התקלה של מדינת ישראל ביחס למגזר הערבי היא כפולה", אמר בנט, "במישור הפרטי ישראל חייבת להיות מדינה של שיוויון אזרחי מלא כלפי אזרחיה הערבים, וזה לא תמיד קיים. יש בעיה קשה של תעסוקה, בפרט בקרב הנשים הערביות. מצד שני, בצד הלאומי, ישראל היא מדינה של לאום אחד, לאום יהודי. גם השמאל הציוני לא חולק על כך. לא נקבל שבתוך מדינת ישראל תקום מדינת לאום נוספת. הטעות היא שאין למדינה יד מספיק קשה על גילויי הלאומנות, כמו גם באכיפת עבריינות מקרב המגזר הערבי, ממנה סובלים בראש ובראשונה האזרחים הערבים עצמם".

השר בנט הציג את עיקרי ההסכם הקואליציוני בסוגיית גיוס החרדים, לפיו בארבע השנים הקרובות יינתן פטור גורף לבני 22 שנה ומעלה, על מנת שהמעוניינים להשתלב בשוק העבודה יוכלו לעשות זאת ללא חשש מסנקציות. "אני לא אוהב את השימוש במושג שוויון בנטל, מאחר שזו זכות גדולה לתרום לעם ישראל. צריך לקרוא לזה 'תכנית לימוד התורה בעם ישראל'", אמר.

"בשלב השני במתווה, כל מי שמגיע לגיל 18 יוכל ללכת ללמוד תורה שלוש שנים עם אותן תמיכות שיש היום. בשנה הרביעית, יהיו 1,800 תלמידים שימשיכו לקבל תמיכה והיתר יוכלו לשרת בצבא או בשירות לאומי. מדינת ישראל מחליטה שיש גבול בכמה שאפשר לתמוך, אך באלו שצריך, המדינה תגדיל את התמיכה בהם. זה מספר לא מבוטל בכל שנה", אמר בנט, וקרא למעסיקים להעסיק חרדים ונשים ערביות. "עד היום לא מוצו הכישרונות ממגזרים אלו, ולכל מעסיק שחושב על טובת העסק שלו, זה משתלם מכל היבט אפשרי. תפתחו את השורות לחרדים ולנשים ערביות ותגלו שזה יעשה טוב לחברה שלכם".

"אני רק מבקש מאחיי החרדים שילמדו מקצוע מועיל ומכניס. אל תלמדו משפטים", הוסיף בנט לקול צחוקם של השומעים.

רבה של העיר קריית אונו, הרב ד"ר רצון ערוסי, ושופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, הציגו את עמדתם בסוגיית דרכי הכרעה בדילמות מוסריות-משפטיות, ובקביעת סולם ערכים. הרב ערוסי קבע כי מערכת המשפט הישראלית ניזונת רק באופן מזערי מהמשפט העברי, והדבר גורם להכרעות שאינן מאוזנות בין היבטיה היהודיים של המדינה לאלו הדמוקרטיים בשאלות מוסריות שיש בהן התנגשות ערכים.

"בבסיס המשפט הישראלי, חוקי היסוד והחוקים, עומדת מגילת העצמאות שמהווה סימביוזה בין היבטיה היהודיים לאלו הדמוקרטיים של מדינת ישראל", השיבה מנגד השופטת דורנר. "הערכים של חירות, צדק, שלום ויושר נלקחו מהמורשת היהודית, ואילו ההיבט השוויוני מבטא את דמותה הדמוקרטית של המדינה גם כלפי אזרחיה הערבים. חוק השבות הוא החוק היחיד שמותר לו 'לתת את המפתח' לבני העם היהודי ולבני משפחותיהם, גם אם אלו אינם יהודים על פי ההלכה".

ביטול חוק טל – לא לגופו של עניין

המושב השני, בהנחיית עדי ארבל מהמכון לאסטרטגיה ציונית, עסק בעמדות הציבור והכנסת ביחס להכרעות בג"ץ. בתחילתו הציג הרב שי סימינובסקי, ממכון חומש לאסטרטגיה יהודית, את ממצאיו של סקר מיוחד שערכה ד"ר מינה צמח עבור כנס רמלה, לפיהם מרבית הציבור מתנגד למצב שבו בית המשפט מכריע לבדו בסוגיות שנויות במחלוקת ערכית.

פרופ' ידידיה שטרן, מאוניברסיטת בר אילן והמכון הישראלי לדמוקרטיה, טען כי כל חלק בחברה הישראלית מהווה מיעוט נרדף בסיטואציות שונות: "אך לבחור שופטים סקטוריאליים זו טעות חמורה, מאחר וקיומם גורם לשאר השופטים לא לחוש כאחראים לשלומו ולזכויותיו של אותו סקטור. העמדה שהם מייצגים תהיה תמיד דעת מיעוט וחסרת השפעה ממשית. אי אפשר רק להאשים את בג"ץ באקטיביזם, מאחר וכנסת ישראל לדורותיה לא רצתה לפתור את בעיותיה בעצמה, וזרקה את התפוחים הלוהטים שלה אל המגרש המשפטי, החל מפרשת קסטנר וכלה בחוק טל".

הכתב המשפטי של ערוץ 10, ברוך קרא, הטיח בפני היושבים באולם כי לא שמע "תלונות על הפסיקה האקטיביסטית של השופט אדמונד לוי שרצה לבטל את חוק ההתנתקות. אתם גם לא רוצים בג"ץ שמרני, אלא בג"ץ שיצדד בעמדות שלכם. מאז 67' יש בעיה לא פתורה, ובכל פעם שההיבטים שלה יגיעו לשולחנו של בית המשפט, הוא ייטה לטובת המיעוט חסרי הזכויות".

יהודה יפרח, עורך המוסף המשפטי של 'מקור ראשון', הגיב לדברים ואמר כי "הביקורת הציבורית נגד בג"ץ איננה קיימת כאשר הוא פועל באמת למען הגנה על זכויות המיעוטים, אלא כאשר הוא לא מאפשר את זכות הרוב היהודי להגדרה עצמית".

רבה של קריית ארבע-חברון, הרב דב ליאור, עמד בדבריו על ביטול חוק טל. "לעניות דעתי לא לקחו מספיק בחשבון את הרגישות של אותו ציבור שרואה בנקודה הזו כנקודה המרכזית של החיים שלו. מי שיושב בבג"ץ צריך לראות איך זה מתקבל בציבור. הרי אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן הוא יכול לעמוד בה. היה כאן שיקול לא כל כך לגופו של עניין".

מאידך הגדיר הרב ליאור את מתווה הגיוס המתוכנן ככזה שיחזק את עולם התורה. "מי שמקדיש את חייו לעולמה של תורה במאמץ של יום ולילה, המדינה תכיר בזה. מעולם לא היה דבר כזה שממשלת ישראל תתייחס ללומדי התורה כאילו הם יושבים על המשמר. זו לא גזירה, אלא רוצים לעשות סדר. השד הוא לא כל כך נורא, אלו לא הגזירות של הצאר ניקולאי. הזמן יעשה את שלו והדברים יירגעו".

רבנות של צדק וצדקה

פאנל הסיום נפתח בחלוקת 'מגן כנס רמלה' על ידי סגן השר לשירותי דת, חבר הכנסת הרב אליהו בן דהן. הפרס הוענק לארגון 'חננו', המעניק סיוע משפטי לחיילים ואזרחים שנקלעו לבעיות משפטיות על רקע המצב הביטחוני, ולארגון זכויות האדם ביו"ש שהוקם על ידי אורית סטרוק, בשל תרומתם לצביון היהודי של מדינת ישראל מתוך מסירות וראייה ארוכת טווח.

במושב החותם השתתפו המועמדים לתפקיד הרב הראשי לישראל, ודנו בשאלת סמכותה של הרבנות הראשית ומעמדו של הרב הראשי לישראל.

הרב דוד לאו, רב העיר מודיעין, ציין כי "יש ליהדות מה לומר על ענייני כלכלה וביטחון, שהרי גם דוד המלך היה צריך אישור מחברי הסנהדרין לפני צאתו למלחמה. בנושאים הללו יש מקום לרבנות, וברגע שהרבנות תשדר את האכפתיות לכל פרט ופרט לעם ישראל, אין צל של ספק שגם יפנו להקשיב לרבנות, ירצו לשמוע את דעתה".

הרב אליעזר איגרא, דיין בבית הדין הגדול ורב היישוב כפר מימון, קבע כי הרבנים צריכים להשמיע את קולם בסוגיות של 'צדקה ממלכתית'. "לא צריך מלכתחילה להיכנס לנושאים הפוליטיים. יש כל כך הרבה דברים על סדר היום. כשמדינת ישראל מעבירה תקציב צריך להתייחס ולהיות מעורבים בדיון כיצד למשל לצמצם פגיעה בשכבות חלשות".

"אנחנו נמצאים היום בתקופה שונה לחלוטין מאשר תקופת הרב קוק והרב הרצוג. היום ישנם ארבעים חברי כנסת שמגדירים עצמם דתיים ויש רבים אחרים שקרובים למסורת ישראל. הזיקה של כלל ישראל אל תורת ישראל עברה שינוי גדול ומהפכה. אין ספק שהרבנות הראשית צריכה להשמיע את קולה בעיקר בתחום הצדק והצדקה", הוסיף הרב איגרא.

הרב דוד סתיו, רב העיר שוהם ויו"ר ארגון רבני צוהר, הדגיש כי "כשהרבנות הראשית באה לעסוק בעניינים של אומה, היא צריכה לקבל את הכלים שיש לאומה כדי להחליט בהם. צריך שהרבנים שמבקשים להביע את דעתה של תורה יראו את המציאות בעיניים של ממלכה, ויבינו בכלים שבהם דנים בסוגיות של חברה וכלכלה. כדי להתמודד בסוגיות לאומיות צריך לשנות דיסקט. להבין שאנחנו לא בשטיבל אלא מטפלים במדינה, ולכן הדבר מצריך מבט לאומי רחב על הצרכים של המדינה כדי שנוכל להביע עמדה".

הרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב, קרא לקיים תמיכה ושיתוף בין דרגי הרבנות השונים: "השאלות הציבוריות שעולות היום על השולחן הן רבות וכבדות משקל, כך שאפילו מי שעומד בראש הפירמידה מאוד רוצה להיעזר גם במאות הרבנים שקיימים בארץ בתור יועצים. הרבנות הראשית צריכה להרחיב את הכתפיים, לשתף עוד הרבה תלמידי חכמים במדינת ישראל שיהיו לימינם של הרבנים ולהתעניין בדברים שבהם הם עוסקים".

הרב שפירא קרא לחדש את מינוי רבני השכונות, שמהווים "יד ארוכה" להגיע לכל שכבות הציבור. "הרבנות הראשית היא מוסד הלכתי ערכי וחינוכי, ולכן הרבנות הראשית תשתדל להפוך את מוסד הרבנות למשהו שייהפך לכתובת לא רק למי ששומרים תורה ומצוות".