שופט בית המשפט העליון בדימוס וחבר בצוות התביעה של מדינת ישראל כנגד הנאצי אדולף אייכמן, גבריאל בך, השתתף היום (שני) בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה באוניברסיטת חיפה.
"אין יום שאני לא נזכר במשפט אייכמן", אמר בך, "אם זה מבחינה משפטית, היסטורית או רגשית".
"אנחנו הבנו את החשיבות ההיסטורית של המשפט. השואה הוזכרה במשפטים קודמים, דוגמת משפט נירנברג, אבל רק בצורה שולית. זו הייתה האפשרות הראשונה לקיים משפט דמוקרטי והוגן כשפשעי השואה במרכז".
"בראש ובראשונה חשוב היה לנו שיתקיים משפט צדק, אבל היה ברור לנו שיכול להיות פה פסק דין בעל חשיבות היסטורית. יכול להיות שנכנסו לעיתים גם לפרטי פרטים גם כדי לייצר מסמך היסטורי", אמר.
השופט בך סיפר כיצד עם תחילת החקירה ועד להגעת צוות הסנגורים של אייכמן מגרמניה הוא היה למעשה הקשר היחיד של אייכמן עם העולם, כשעוד שימש יועץ משפטי לצוות החקירה של המשטרה, "אמרתי לו שאם הוא צריך משהו הוא יכול לבקש ממני, אבל שלא ידבר איתי על שום דבר שקשור לפשעים בהם הוא מואשם, כי אז הייתי הופך לעד וידעתי שאמלא תפקיד בתביעה".
עוד סיפר השופט בך כי במהלך קריאת חומרי העדויות הוא נחשף לפניות רבות לאייכמן להציל משפחה יהודית או אפילו יהודי בודד – כשזה שיכל להביא תועלת לגרמניה, אולם בכל פעם שהגיע לתשובות של אייכמן התשובה הייתה אחת – רצח.
"התיאור שניתן לפעמים, כאילו אייכמן רק מילא פקודות הוא שטויות. בעלי תפקידים דומים לאייכמן הוחלפו כל שנה-שנתיים. היחיד שלא התחלף לכל אורך המלחמה היא אייכמן וזאת מכיוון שהממונים עליו הבינו שהוא לא רק ממלא הוראות אלא מזדהה לחלוטין עם מטרת השמדת היהודים".
"אפילו הבאתי הוכחה שהוא הפר הוראות מפורשות של היטלר כשהוא חושב שההוראה יכולה אולי להציל יהודים".
לסיום אמר השופט בך כי הוא לא יישכח כיצד בפתיחת המשפט, כשנכנסו השופטים לאולם כשמאחוריהם דגלי ישראל, נעמד גם אייכמן, האיש שהקדיש את חייו להשמדת העם היהודי, "משמעות מדינת ישראל מעולם לא הייתה ברורה יותר לי מאשר ברגע הזה", סיים.