אמש (ב') ערב יום העצמאות התקיים לראשונה בשדמה שבגוש עציון אירוע המוני בו לקחו חלק מאות משתתפים.
בערב השתתף דודו אלהרר ששר את שיריה של נעמי שמר, לאחר מכן עלה יולי קים, מגדולי היוצרים של ברית המועצות לשעבר.
במקביל נערכה קבלת פנים חגיגית לח"כים החדשים: סגן שר הדתות הרב אלי בן דהן, ח"כ אורית סטרוק וח"כ שולי מועלם מהבית היהודי. החכים דיברו על החשיבות בנוכחות בטחונית והתיישבותית וברכו את המשתתפים בברכת חג עצמאות שמח.
ראש ארגון נשים בירוק, נדיה מטר, אמרה, האירוע מהווה עליית מדרגה להכשרת המקום למרכז תרבות. אני מברכת את אמירתו של ראש המועצה דוידי פרל להפיכת המקום לא רק למרכז תרבות אלא ליישוב קבע".
ראש מועצת גוש עציון דוידי פרל, בירך את המשתתפים על יום חגה של מדינת ישראל: "גוש עציון נצבעת הערב כחול לבן ומניפה בגאון את דגל המדינה המסמל את הרעות ואהבת המולדת. שדמה מהווה נקודת ציון במפת ארץ ישראל, ותהפוך ליישוב גדול המנגן את שירתה של המדינה".
יהודית קצובר, מראשי 'נשים בירוק' אמרה באירוע: "מדינתנו בת 65. לא לדאוג...היא לא יוצאת לפנסיה בעוד שנתיים. מדינתנו שואפת להגיע אל גבולות הארץ המובטחת. גם אם לא במודע – התהליכים מובילים לכך. ראו את ההתפוררות המבורכת מסביב, את אירופה וגם אמריקה בשלבים מתקדמים של החלשות. זה נכון שכולם רוצים לדרדר אותנו יחד איתם תהומה אך למרבה הפלא מדינת ישראל עומדת איתנה רוחנית, כלכלית, ביטחונית והכי חזקה בביקורת עצמית".
עוד הוסיפה קצובר ואמרה: "אנחנו לא מסכימים לרגע לשכב על זרי הדפנה, והנה אנו היום בשדמה ואומרים- צריך עוד! עוד לגדול כדי לנחול את ארץ ישראל. וזה לא מספיק. צריך גם ריבונות בארץ ישראל. ב"ה יש עוד מה לעשות. לכן אנחנו פה. עם מסירות הנפש של הנופלים, עם האנשים הנפלאים שכאן הפועלים למען העם והארץ. יכול נוכל! עלה נעלה! חג שמח!
מיד לאחר דבריה אלה של קצובר נשא דברים הרב ירון דוראני מנוקדים ששיבח את ה"משוגעים" העולים להר, גם בשעות מאוחרות וגם בלילות חג, ה"משוגעים שתמיד הובילו את העם בחלוציות ובהקרבה". יצוין כי הרב דוראני הנו אחד ממובילי המאבק למען שדמה יהודית ולפתיחתו לתנועה של כביש מזרח גוש עציון.
חברת הכנסת אורית סטרוק (הבית היהודי) נשאה דברי ברכה חגיגיים ואמרה: "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". יום העצמאות הוא יום של תודה גדולה ועצומה. תודה על שזכינו לחיות בדור הזה, דור התקומה, דור של ראשית צמיחת גאולת... דור שבו הנבואות מתגשמות, והתפילות, תפילות של דורות רבים, נענות לנגד עינינו, ובעצם בנו-עצמנו, ממש".
עוד הוסיפה חברת הכנסת סטרוק ואמרה: "הנס הגדול והמוחשי מכולם הוא נס קיבוץ גלויות. "במשך אלפיים שנות גלות חיינו חיים חלקיים, חסרים. קיום המצוות היה לנו בבחינת "הציבי לך ציונים", כי את הרוב הגדול של המצוות לא יכולנו לקיים. והנה, תוך עשרות שנים – עולם שלם של מצוות התלויות בארץ נפתח בפנינו, ורבדים שלמים של חיים יהודיים, שהיו רדומים ומוקפאים, קמו לתחייה".
"אין ספק שהמהפך המשמעותי ביותר בתחום זה היה ביום הזה ממש – יום העצמאות, היום בו חתמנו על מגילת העצמאות והכרזנו על ריבונותנו על ארץ ישראל. למעשה, באותם רגעים היסטוריים, התחלנו לקיים מחדש, כאומה ולא כפרטים, את מצוות ישוב הארץ "לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתברך לאבותינו, לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה".
בדבריה חיברה סטרוק בין מצוות ישוב ארץ ישראל לבין המאמצים למאבק להשבת שדמה לידיים יהודיות: "מצוות ישוב הארץ היא המצווה המייחדת גם את הפעילות הברוכה, והמדהימה, של "נשים בירוק" ושל "הועד למען שדמה". כאן, במקום הזה, שצה"ל נטש לפני כשבע שנים, החלה פעילות מתמדת, שיטתית ועיקשת שתכליתה הייתה בדיוק זו: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות, או לשממה". עקבתי בהתפעלות אחר הפעילות שלכם, שהייתה ממש התגשמות הביטוי הנבואי "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו". מסירות עצומה, אהבת ארץ ישראל אמתית, בצד עבודה ציבורית ופוליטית מאד מקצועית, וקבלת החלטות נכונות בצמתים וברגעים הנכונים, כשהיעד ברור: אנחנו חוזרים לכאן לא כפרטים, אלא כאומה. מחזירים לכאן את צבא הגנה לישראל, את רשויות השלטון של מדינת ישראל. לכן, היום המתאים ביותר לחגוג בשדמה הוא יום העצמאות, ובצד התודה העצומה לריבונו של עולם, אני מרגישה צורך להודות גם לכן, יהודית ונדיה היקרות, על המנהיגות האמיצה והנבונה שלכן, על הזכות שזיכיתם את כולנו לחזור, ולהחזיר את מדינת ישראל אל המקום הזה, ובכלל על העבודה המתמדת, השיטתית, והמקצועית שאתן משקיעות בכל מה שנוגע למצוות ישוב הארץ, כאן בשדמה, שם בנצר, ובעיקר-בעיקר בפרויקט הגדול של הקריאה להחלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון".
את דבריה חתמה חברת הכנסת סטרוק בדברי ברכה למארגנות האירוע ואמרה: "אין לי ספק, שכשם שהצלחתן בפרויקט הקטן של שדמה, כך תצליחו גם בפרויקט הגדול של הקריאה להחלת הריבונות, שיותר ויותר דמויות בציבוריות ובפוליטיקה הישראלית מזדהות אתה ופועלות לקידומה. חג עצמאות שמח!".
חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) נשאה גם היא דברים בדבר הקשר הישיר אותו היא מוצאת בין המעמד בשדמה לבין אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל בהם נטלה חלק בשעות הבוקר.
מועלם-רפאלי הזכירה כי בבוקרו של יום הייתה בבית העלמין הצבאי בחיפה, שם קבור בעלה, סא"ל משה מועלם, והמעמד בשדמה עבורה הוא המשך ישיר ולכן, זו פעם ראשונה מאז שנהרג בעלה, שהיא הסכימה לצאת מהבית בליל יום העצמאות להשתתף באירוע בשדמה.
עוד הוסיפה ואמרה כי עבורה רצף האירועים מפסח דרך יום הזיכרון לשואה ולגבורה דרך יום הזיכרון לחללי צה"ל וחג העצמאות יוצרים מקשה אחת של גאולה על גב גאולה, מגאולת העם היוצא ממצרים ועד הגאולה הנוכחית כאשר בתווך ימי זיכרון והבחירה בחיים.
בהמשך דבריה הזכירה את קביעתו של הרב קוק לפיה מדינת שיראל היא יסוד כיסא ה' בעולם, ואת החובה ללכד עם תורה וארץ.
הערב המשיך ובחלקו האמנותי רוממו המוזיקאי דודו אלהרר והפסנתרנית שרי חדד רוחם של האורחים בשירתה של המשוררת הלאומית נעמי שמר. אלהרר פתח את החלק המוסיקאלי בשיר 'איש מוזר' ובהמשך יולי קים, אחד מגדולי היוצרים מיוצאי ברית המועצות לשעבר, שר שירי געגועים ואהבה לארץ ישראל ברוסית. שירתו הייחודית תורגמה לעברית בידי איגור ביאלסקי, בעל האנטולוגיה לספרות רוסית, ממתרגמי אצ"ג ומלוחמי שדמה, וזאב גייזל, יועץ ראש הממשלה לשעבר לקליטת עליה, מתרגם, מוזיקאי, שחמטאי, מתמטיקאי.
שדמה הוא בסיס צבאי הניצב על גבעה בין הר חומה לתקוע. בשנת 2006 פונה הבסיס ע"י צה"ל במסגרת ההסכמים שהיו. השטח מוכרז כשטח C תחת שליטה ישראלית על כל הגבעה. החיילים יצאו אבל המבנים שהיו שם נשארו.
בשנת 2008 התברר כי ערביי בית סחור רוצים להקים שכונה ובית חולים. ארגון נשים בירוק שבראשותו עומדות יהודית קצובר ונדיה מטר לצד פעילים בולטים מאזור יהודה התארגנו יחדיו והחליטו שלא ייתכן שזה יימסר לרשות הפלסטינית ובמשך שנתיים קיימו שם פעילויות של תרבות.
פעילים אנרכיסטים ופעילי בית סחור ראו במקום זה מקום סמלי להפלת ההתיישבות ביהודה ושמרון והחלו לזרוע הרס במבנים שעמדו. ההרס נתן לארגון של קצובר ומטר את האנדרנלין לקיים בתוך המבנים ההרוסים פעילויות, הרצאות, ערבי תרבות ואירועים בכדי להוכיח שהם נמצאים ושומרים על המקום. בתוך כך הוקם במקום לובי - הועד למען שדמה יהודי.
הפעילות צברה תאוצה עד שב-2010 הצבא הודיע שחוזרים למקום במתכונת מצומצמת של פילבוקס ו-4 חיילים שישמרו על המקום 24-7. לצידם החליטו אנשי הועד להתנדב לסייע ולשמור על המקום במשך 24 שעות.
