בצורת חקלאית בפתח?

חשבתם שהשנה היתה ברוכת גשמים? חשבו שוב. פיזור הגשמים בליווי הטמפרטורות הגבוהות ששררו רוב החורף מלמדות כי בצורת חקלאית בפתח.

אורנית עצר , י"ג באייר תשע"ג

שנת בצורת?
שנת בצורת?
צילום: רם שדמון

שר החקלאות ופיתוח הכפר, יאיר שמיר, מזהיר היום מפני בצורת חלקאית. הוא מסביר כי "פיזור הגשמים בשנה הנוכחית בעייתי, ואף עלול להוביל להכרזה על שנת בצורת".

שר החקלאות הודיע כי בשבועות הקרובים הצוותים המקצועיים של משרד החקלאות ימשיכו במעקב אחר היקפי הפגיעה ביבולים ביחד עם ארגוני החקלאים לקראת גיבוש ההמלצות של ועדת הבצורת.

הגשם שטפטף בימים האחרונים, וכמויות הגשם הגדולות שירדו בעיקר עד סוף חודש ינואר בכל אזורי הארץ, נתנו את ההרגשה שאנו עדים לעונת גשם מופלאה. מידי יום קיבלנו דיווחים על עליית מפלס הכינרת, ושטחי הפלחה צבעו את המדינה בירוק. בסוף ינואר, באזורים רבים בארץ, כמויות הגשם התקרבו ואף עברו את הממוצע הרב שנתי. נראה היה כי אנו עדים לעוד עונת שיא כדוגמת החורף הגדול ב- 1991/92, ועיקר תשומת הלב  היה בסקירת הנזקים שגרמו השיטפונות וההצפות לשטחים החקלאיים.

אבל לאחר מעט יותר מחודש השמחה התחלפה בדאגה וקשה להאמין שהתמונה השתנתה לגמרי, ואנו עדים להתייבשות גדולה של שטחי הבעל, בעיקר בדרום הארץ.  מנתוני השירות המטאורולוגי עולה כי חודש פברואר השנה היה השחון ביותר מאז שנת 1999, ובאזור שמשתרע מדרום מישור החוף ועד להרי יהודה, זה החורף השחון ביותר מאז 1984. הסטטיסטיקה הייתה נראית גרועה עוד יותר, אילולא היה יורד מעט גשם בראשית חודש פברואר, שאריות של אחת הסופות הגדולות של ינואר.

חודש מרץ היה חם מהרגיל במידה ניכרת וכמויות הגשם בו היו מעטות ביותר. למעשה זהו אחד מחודשי מרץ היבשים ביותר מתחילת המדידות, למרות שהיו בעבר מספר חודשי מרץ דומים ואף יבשים יותר, חלקם הגדול ב-10-15 השנים האחרונות. מהשוואה של כמויות הגשם שירדו בחודשים פברואר ומרץ השנה לתקופה המקבילה בעבר, עולה כי הפעם האחרונה שהיה מיעוט גשמים דומה היה בשנת 1958 (על פי נתוני השירות המטאורולוגי). לסיכום, העונה הנוכחית הייתה קשה, עקב הבעייתיות בפיזור הגשם, וכן הטמפרטורות הגבוהות ששררו לאורך כל חודשי החורף.

מרק פרל, האגרומטאורולוג של משרד החקלאות אומר כי "לאחר האופוריה של חודש ינואר, החקלאים כיום מתעוררים למציאות קשה. החיטה שרק לא מזמן נראתה במצב טוב כל כך, בגלל התייבשות הקרקע מסיימת את הגידול מהר עם פגיעה במילוי הגרעין. השילוב של פיזור גשם בעייתי, טמפרטורות גבוהות, ומבצע צבאי בעוטף עזה שדחה את מועד הזריעה, פגע השנה בצורה קשה ביותר בחקלאות בעיקר בנגב. מבדיקת משרד החקלאות עולה כי כתוצאה מעצירת הגשם בחודשים פברואר ומרץ, נפגעו כ- 200,000 דונם של גידולי בעל בנגב, בעיקר חיטה ואפונה".

ההכרזה על שנת בצורת נתונה בידי שר האוצר, המקבל את ההחלטה על סמך המלצות ועדת בצורת, בה יושבים נציגי משרד החקלאות, משרד האוצר וארגון עובדי הפלחה. ההחלטה מתקבלת לקראת אמצע הקיץ, במהלך החודשים מאי-יוני ומשמעותה היא כי באותה שנה יש פגיעה קשה ביבולי חיטה כתוצאה מעצירת הגשמים או מפיזור המשקעים במהלך החורף.

"חוק הבצורת" קובע כי כאשר מתקבלת החלטה להכריז על שנת בצורת, מייחסים את השלכות הבצורת לרצועה רוחבית באזור הנגב אשר נקבעה בחוק כ"אזור הבצורת". גבולה הצפוני של הרצועה עובר בין הישובים: אור הנר, ברור חייל, רוחמה ובית קמה. גבולה הדרומי של רצועת הבצורת עובר בין: צומת מגן, אופקים, גילת ומשמר הנגב. במסגרת עבודתה, בודקת ועדת הבצורת באילו אזורים נוספים נפגעו גידולי החיטה באופן דומה ואלו מוגדרים כ"אזורים נפגעים".

על מנת לסייע לחקלאים שנפגעו כתוצאה מהבצורת, המדינה מעניקה פיצויים שמחושבים ונקבעים על סמך היבול שהתקבל לעומת הוצאות הייצור של החקלאים. עם הגשת תביעות החקלאים מבוצעים התחשיבים הנדרשים ונקבע גובה הפיצוי המכסה רק את הוצאות העיבוד שלהם.

נטע פיינשטיין, סגנית מנהל האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות מסבירה כי "בנוסף למתן הפיצויים, פועל המשרד מדי שנה, ובמשך כל השנה, בהדרכת החקלאים לדרך הגידול המיטבי של החיטה, כך שהפגיעה מהבצורת תהיה קטנה ככל שניתן. עובדי שימור הקרקע ביחד עם מדריכי המשרד שבמחוזות השונים  מנחים את החקלאים לעבד את שדותיהם בממשק משמר המנצל את מי הגשם ביעילות ומונע סחיפת קרקע וכן, מעניקים מידע והכוונה אודות מחזור זרעים מתאים והתאמת הזנים לחבלים השונים בארץ. לסיכום, לאחר האופוריה של ינואר עם נזקי שיטפונות והצפות, החקלאים מתעוררים למציאות קשה של בצורת חקלאית בעיקר בנגב. אנו נצטרך להתנחם בעליית מפלס הכנרת".