יש מי שלא מפחד מהמוות

עדויותיו של אברהם כרמי שהסתתר כילד בבית העלמין של ורשה במהלך השואה, נכתבו, רוכזו והן רואות אור בספר חדש.

אבי חיים , י"ט באייר תשע"ג

תלמוד תורה בשואה
תלמוד תורה בשואה
באדיבות גנזך קידוש ה'

חלקי בארץ החים
אברהם כרמי כתבה: אפרת חבה

הוצאת ידיעות אחרונות ומכון "שם עולם".

267 עמ'.

סיפורו של אברהם מרדכי כרמי, ילד בן 11 בוורשה בפרוץ מלחמת העולם השניה, לא נשמע ייחודי במבט ראשון, למרבה הצער. למעשה, הוא מגלם בסיפורו את נקודות הציון הידועות של הדור שעבר משואה לתקומה.

כרמי הסתתר כשלוש שנים קשות בבית העלמין היהודי של ורשה, שם דאג לו שומר בית הקברות.

הוא נתפס במרד גטו ורשה באחד הבונקרים, הועבר למחנה ההשמדה מיידנק ועבר את צעדות המוות אך ניצל ונשאר בחיים.

בהמשך עלה כרמי באוניית מעפילים וברח מעתלית, הצטרף לפלמ''ח ונפל בשבי הירדני כאחד מתושבי גוש עציון במלחמת העצמאות.

מאז המשיך להיות חלק פעיל בעשייה במדינת ישראל, ואף ליווה במשך שנים רבות משלחות תלמידים לפולין.

אחת החוויות המצמררות היא לשמוע את העד המספר כיצד ניצל מלחיות לצד קבריהם של יהודי ורשה, כילד.

הקול הייחודי בסיפורו הוא הקול בו הוא מדווח לשומר בית הקברות, משה גלבקרון, על כל שנעשה איתו, כפי שהתחייב לו אז. השומר הצמוד שלו עלה לארץ והם נשארו בקשר קרוב עד שנפטר.

הוא תיאר לו את מסעותיו עם הנערים בני ימינו וכיצד הוא בוחר מה לספר להם ומה לא. הקול הוא צלול, ברור ורם, קולו של יהודי מאמין שעבר את אימי השואה ולא חדל מלהניח תפילין גם בגיא צלמוות.

הספר יצא לאור ביוזמתו של מכון "שם עולם" בכפר הרא''ה, העוסק בהנצחה של אימי השואה מתוך הקדושה והגבורה של הקדושים. הוצאת ידיעות אחרונות חברה למפעל החשוב של הספר, שהוא הנצחה וחינוך גם יחד.