כשאלי אזערי, בן 38 מחיפה, הועבר למרכז הרפואי רמב"ם במצב של תרדמת, הרופאים לא היו אופטימיים באשר לסיכויי הישרדותו. אזערי הגיע לבית החולים כשהוא סובל משבץ מוחי חריף כתוצאה מחסימה בעורק המוביל לגזע המוח והוגדר כמקרה קשה ביותר. הנתון שפעל לרעתו של אזערי יותר מכל היה הזמן הרב שחלף מאז לקה בשבץ המוחי - שבע וחצי שעות, פרק זמן שמתורגם במובנים של שבץ מוחי לנזק בלתי הפיך.
בשל גילו הצעיר, החליטו רופאי רמב"ם, לבצע צנתור מוח ולהעניק לאזערי סיכוי קלוש. ההחלטה הזו הצילה את חייו של הצעיר, אשר התעורר מהתרדמת למחרת היום, ללא כל נזק מוחי.
ברמב"ם מספרים על האירוע הנדיר ומסבירים כי פרק זמן זה ארוך ומקטין משמעותית את חלון ההזדמנויות שצנתור מוח מאפשר. לפער הזה יש השלכות קריטיות, המתורגמות לחיים ומוות.
לדבריו של דר' יעקב אמסלם, מנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית ברמב"ם ומי שצנתר את אזערי, כשהוא הגיע לרמב"ם סיכוייו לחיות היו קלושים: "על פי הספרות הרפואית, 90% מהחולים שמגיעים במצבו של אלי נפטרים. אחוז גבוה מהם הופכים לצמח. הסיכוי להתאושש ממצב כזה הוא כמעט בלתי אפשרי".
למרות הנתונים הקשים, לאחר התייעצות עם דר' גרגורי טלמן, אחראי שבץ במחלקת נוירולוגיה, החליט דר' אמסלם לבצע צנתור במוחו של אזערי.
לאחר שמיפה את אזור הקריש וגודלו, העלה דר' אמסלם צנתר דרך עורק המפשעה של עזארי, עד למוחו. דרך הצנתר הזה, הכניס דר' אמסלם מכשיר זעיר (תומך הנקרא בלעז סטנט), שצורתו כמעין רשת. המכשיר מסייע לרופא "לדוג" את הקריש שחוסם את העורק ובכך לפתוח את החסימה ולחדש את הספקת החמצן למוח .
הניתוח אמנם הסתיים בהצלחה, אולם התחזיות באשר לסיכויי ההתאוששות עדיין היו עגומות. בתום הניתוח, שארך כשעה, הועבר אזערי למחלקה לטיפול נמרץ כללי. להפתעתם של הרופאים, למחרת בבוקר עזארי התעורר מהתרדמת. באופן פלאי, אזערי הצליח לנצח את הסטטיסטיקה והוא אינו סובל מכל נזק מוחי. "אנחנו עשינו כל מה שיכלנו מבחינה רפואית, אולם אין ספק שההתאוששות המהירה שלו היא מפתיעה", אומר דר' אמסלם, "להוציא נזק מינימלי לראייה ולהליכה, אלי יצא מהאירוע הזה ללא פגע. זה מה שאנו מגדירים כנס רפואי".
לאחר שהות של כמעט שבועיים ברמב"ם, בימים הקרובים אלי יצא מביה"ח ויעבור לשיקום. בעוד כשלושה שבועות, אמור היה אלי לעמוד תחת החופה ולהינשא לבחירת ליבו, פזית אסרף. אמנם החתונה נדחתה בחודשיים, אבל בינתיים אלי, ארוסתו ושאר בני המשפחה חוגגים את חזרתו לחיים בכל רגע נתון: "אני לא זוכר הרבה ממה שקרה" אומר אזערי, "בעיקר את הרופאה עומדת מעלי במחלקה, אחרי שהתעוררתי, ומברכת אותי ברכת בוקר טוב. אני עדיין לא מאמין שיצאתי מזה. תודה לאל שהגענו לרמב"ם".