חוק משאל העם: בלי מיצובישי

האם חוק משאל העם ייהפך לחוק יסוד ובכך יבסס את כוחו? ראש הממשלה תומך, שרת המשפטים לבני מתנגדת.

עפרה לקס , כ"ב באייר תשע"ג

מצביעים
מצביעים
ארכיון: פלאש 90

ביום ראשון נפתחה ישיבת סיעת 'הליכוד ביתנו' בעימות מאופק בין ראש הממשלה נתניהו לשר אביגדור ליברמן.

אחרי עדכון מפיו של יו"ר הקואליציה, יריב לוין, על קידום חוק משאל עם במקרה של הסדר מדיני, אמר ליברמן כי הוא ממש לא מתלהב מהחוק וכי הממשלה היא זו שצריכה למשול ואי אפשר להביא "כל דבר" אל העם.

ראש הממשלה, שכבר סיים את דבריו, שב ונטל את רשות הדיבור ואמר כי הסדר מדיני איננו 'כל דבר' וכי הסכם לא יכול לעבור ברוב מזדמן. "רוב מזדמן" הוא ביטוי מחמיא למקרים מן ההיסטוריה הקרובה של מדינת ישראל, שבהם נבחרי ציבור הצביעו בכנסת בניגוד לעמדת בוחריהם, תמורת משרה או מעמד.

השבוע פורסם כי החוק מקודם כעת מחדש על ידי הזוג הפוליטי בנט-לפיד. המערכת הפוליטית כבר עוסקת ביוזמת שלום חדשה, והמיצובישי של אלכס גולדפרב, שנבחר בקולות הימין אך הצביע בעד הסכמי אוסלו ב' אחרי שקיבל משרת סגן שר, ממשיכה להדהד בתודעה.

ליברמן יישר קו

'חוק משאל העם', או בשמו הרשמי והארוך 'חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט השיפוט והמנהל)', נמצא על שולחן המחוקקים של ישראל כבר למעלה מעשור. הוא נחקק לפני 14 שנים, והוא מחייב רוב מיוחד של ח"כים כדי להעביר הסכם מדיני ומעמיד תנאי למשאל עם: שהוא ישוריין כחוק יסוד. חלפו השנים והדבר לא התרחש, ולכן הוחלט לחוקק אותו מחדש, הפעם בלי להתחייב שהוא יהיה חוק יסוד. בכנסת ה17 דנו בנושא באינטנסיביות ובכנסת ה18 עבר החוק ביוזמתו ובדחיפתו של ח"כ יריב לוין ברוב גדול של 65 חברי כנסת. החוק קובע שממשלה תחתום על הסכם מדיני או תוותר על ריבונות באופן חד צדדי, רק אחרי שהכנסת אישרה אותו ושהוא עבר משאל עם. כדי למנוע מחלוקות ומניפולציות עתידיות, החוק אפילו קובע את נוסח השאלה שיישאלו האזרחים.

אמרנו "שטח ריבוני", ומי ששומע מכאן שיהודה ושומרון לא נכללים בחוק, שומע טוב. הוא נוגע לרמת הגולן, ירושלים, גוש דן ושאר שטחיה הריבוניים של ישראל. לפני חודש הגיש ח"כ אופיר אקוניס הצעת חוק פרטית המבקשת להכליל גם אזורים אלה בחוק.

לא הרבה אחרי שחוק משאל העם האחרון נחקק, עתר לבג"ץ ד"ר מוחמד וותד, מרצה למשפט חוקתי, וביקש לבטל את החוק. עו"ד אריאל ארליך מ'פורום קהלת' מסביר: "הוא טען כל מיני טענות אותן לא קיבל בית המשפט. למשל שהחוק מפלה מיעוטים וסותר זכויות יסוד שונות. בית המשפט לא קיבל את הטיעונים האלה שלו, אבל הוא הקשיב לטענתו שחוק שזה עניינו - צריך להיות חוק יסוד". ד"ר וותד טען שהחוק הפשוט הזה פוגע בחוקי יסוד שמסדירים את המשטר בישראל, ורק חוק יסוד יכול לעמוד מול חוקי יסוד אחרים. הטענה השנייה שלו נגעה לכך שמשאל עם פירושו שינוי במבנה המשטר. הרכב של שבעה שופטי העליון דרש מהמדינה לנמק מדוע חוק המשאל איננו חוק יסוד. עו"ד ארליך מסכים ש"זה הרבה יותר אידיאלי והרמוני שהוא יהיה חוק יסוד, אבל זה לא מחויב המציאות. גם אחרי המהפכה החוקתית, בית המשפט פוסל חוקים רק אם הם סותרים חוקי יסוד ולא אם הם סותרים עקרונות אמורפיים שלא מוגדרים בחוקי היסוד. אנחנו סבורים שסטייה מן הקו הזה תעורר בעיות קשות מאוד". 'פורום קהלת' ביקש להצטרף לעתירה לצד המשיבים ולטעון את הטענות האלה בפני השופטים. יש להניח שאם אכן יועלה החוק לדרגת חוק יסוד, כל העתירה תתייתר.

הפרסום לפיו החוק מקודם בציר החדש בנט-לפיד, היה אולי חפוז מעט. לא טריוויאלי שהצעת חוק שכזאת תקבל את אצבעות כל חברי סיעת 'יש עתיד', המורכבת מאנשים בעלי מגוון עמדות מדיניות מהמרכז ושמאלה. בלשכות של חלק מח"כי 'יש עתיד' מסרבים להגיב בנושא, ומנמקים זאת בכך שהסיעה לא סיימה לגבש דעה. בלשכת שרת הבריאות יעל גרמן, חברת מרצ לשעבר, אומרים שהיא לא עוסקת בעניין כי היא טרודה בנושאים אקוטיים יותר, והדוברות הרשמית של הסיעה מספרת שהתקיים דיון ראשוני אך הוא טרם מוצה. לפיד עצמו צוטט בגלי צה"ל כמי שאמר לחבריו "אני נגד ההגדרות האלה של ימין ושמאל. זה שהבית היהודי בעד, לא אומר שאני אוטומטית צריך להיות נגד", אך בלשכתו סירבו לדבר על עמדה אישית שלו. אנשי ליברמן שבו וחזרו גם באוזני 'בשבע' על המסרים שהעביר בתחילת השבוע. "זה לא שהוא כל כך מתנגד לחוק, אבל עמדתנו עקבית עוד מהממשלה הקודמת. המושג 'ממשלה' מגיע מהשורש 'משילות'. כשאנו הולכים למשאל עם זה לברוח מאחריות". בלשכה מסבירים שליברמן יתנגד לחוק בדיונים הפנימיים בממשלה, אבל יישר קו אם הממשלה תחליט שהולכים על זה. כאמור, נתניהו והליכוד וגם הבית היהודי, שההסכם הקואליציוני שלה עם מפלגת השלטון כולל גם סעיף הנוגע לקידום החוק הזה, בעד היוזמה.

מי שמיהרה לדבר נחרצות נגד החוק היא שרת המשפטים, ציפי לבני. השרה היא יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה ובכוחה לפעול נגד החוק גם בדיבור, כפי שהבטיחה שתעשה השבוע, אבל גם במעשה, כשתכשיל העברת הצעת חוק ממשלתית. לבני מחזיקה גם בתיק המשא ומתן המדיני עם הפלשתינים, והיא חוששת שחוק כזה יהווה חסם נוסף בפני הבאת הסכם מדיני לידי ביצוע. "כל החלטה משמעותית ודרמטית, מספיק שתתקבל בממשלה ובכנסת. זה מה שהציבור בחר בנו לעשות, לקבל החלטות אמיצות", אמרה. בריאיון שנתנה לגלי צה"ל הסבירה שמשאל העם הוא הבחירות וכי יש כאן רק מעטה של דמוקרטיה, ומי שרוצה להיות אמיתי צריך לשאול היום את העם אם להחזיק בכלל בשטחי יהודה ושומרון. היא הסבירה שלהסדר כזה יכולות להיות משמעויות קשות, והשיקולים הביטחוניים יכולים להיות מסובכים, ולפיכך עדיף שנבחרי הציבור הנושאים באחריות ייקחו את אישור ההסכם על שכמם. לבני הוסיפה שיוזמי משאל העם מדברים על כך שהוא יכול לרכך את המתח בתוך העם, אבל בפועל הוא עלול "לקרוע משפחות" כאשר אדם ירצה להצביע בעד פינוי קרוב משפחה שלו מהבית.

לבני גם לא שוכחת את משאל מתפקדי הליכוד, שהוציא אנשים רבים לרחובות וחולל מהפך של ממש בדעת הקהל של המתפקדים. מי שיוצא לרחובות במקרה שיש הסדר מדיני על הפרק, אמרה, הם המתנגדים ולא אלה שבעד. "המהלך הזה נועד לטרפד את ההסדר אחרי שהוא אושר בממשלה ובכנסת", הוסיפה והבטיחה לעשות כל שביכולתה למנוע מהחוק לעבור. "ההתנגדות שלי היא מאז ומתמיד", אמרה. אגב, עמית סגל, הכתב הפרלמנטרי של ערוץ 2, ידע לשלוף מארכיוני הכנסת שלוש הצעות חוק של לבני מגלגולה הקודם בליכוד, שביקשו דווקא לקיים משאל עם לפני הסדר מדיני.

"המשאל דווקא מאחד את העם"

"אנחנו חיים בדמוקרטיה ייצוגית", מסביר פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית והמכון לאסטרטגיה ציונית, "כלומר, יש בחירות והציבור מייחל שמי שהוא הצביע עבורו יפעל למענו ולמען הציבור בכללותו". יש מדינות שלמרות שהמשטר שלהן הוא כזה, הן מקיימות משאלי עם רבים, ויש שממעטות בכך. בקצה האחד נמצאת שוויץ, שמקיימת עשרות משאלי עם בשנה. בקצה השני ישראל וארצות הברית הפדרלית. על הרצף, הוא מסביר, נמצאות מדינות רבות, בהן מדינות האיחוד האירופי שנועצו בעם כדי להחליט אם להצטרף לאיחוד. פרופ' דיסקין מסביר מדוע דווקא סוגיה זו ירדה אל הקלפי של העם: "אצל המדינות שממעטות לשאול את העם, המשאלים היחידים יעסקו בנושא של ריבונות על שטח או ויתור על חלק מסמכויות המדינה".

יש הטוענים נגד משאל עם שהשיקולים מאוד מורכבים וקשה לאזרח להבין את כל ההשלכות.

"אני לא מקבל את זה. אחרת למה בכלל דמוקרטיה? אולי אנשים בוחרים לפרלמנט נציגים שיפעלו לרעתם?". ובכל זאת דיסקין מציג עמדה אמביוולנטית לגבי החוק: "יש בעיה. כשאתה נותן לעם להחליט, הוא יכול להיות מונע משיקולים אגוצנטריים וקצרי טווח". הפוליטיקאים, גם אם הם רואים לטווח של הבחירות הקרובות, "בכל זאת רוצים לכפות על אנשים נורמות שהן לטובת הכלל".

יש טענה שמשאל עם יקרע את העם לשניים. האם בחברה משוסעת כמו ישראל זה מהלך נכון?

"במקרה חקרתי את כל 600 משאלי העם שהיו בשוויץ, שזו מדינה לא פחות משוסעת מהחברה הישראלית. מתברר שמשאלי העם שם הם גורם מאחד. כי בקנטונים שונים לחלוטין רואים שדפוס ההצבעה הוא זהה". לפרופ' דיסקין קשה לוותר על הדמוקרטיה הייצוגית. "ברור שכשאתה שואל את העם, אתה מחליש את גורמי השלטון". אבל הוא מסביר שאם כבר לשאול את העם - אז בדיוק כאן, בסוגיות של הסכמים מדיניים, כי אלה נופלים בקטגוריה של ריבונות.

פרופ' דיסקין סבור שמשאל עם לא חייב להוות חסם בדרך להסכם מדיני. "יש כאן חוק טבע במדינה, שבכל נושא של חוץ וביטחון תמיד העם מתייצב מאחורי הממשלה, וזה לא משנה אם זו ממשלת ימין או שמאל ואם ההחלטה היא לצאת למלחמה או לעשות שלום". לכן, הוא אומר, משאל עם יכול "לחזק את המשא ומתן המדיני, כי הציבור תמיד משנה את עמדתו ומאמץ את עמדת המדינה". כך היה במגעים עם אש"ף וכך בהתנתקות. אחר כך, כמובן, הציבור יכול להתחרט, כפי שקרה כמה וכמה פעמים. "על פי ניסיון העבר, אני לא מבין על מה אנשים נזעקים".

"הפרסום גרם לנזק"

"הבניין עומד, הצעד המשמעותי כבר נעשה, אבל הרצון הוא לתת לו מעמד גבוה יותר, גם דקלרטיבי וגם מעשי. כי כדי לשנות חוק יסוד צריך 61 ח"כים וזו תוספת חשובה", אומר חבר הכנסת יריב לוין, יו"ר הקואליציה.

אם כבר עורכים שיפוצים בחוק, מדוע לא להחיל אותו גם על יו"ש?

"ברור שכל הסכם מדיני יכלול חילופי שטחים או מתן חלק מירושלים, ולכן הוא בכל מקרה יובא לאישור העם. אבל המעשה האמיתי שצריך לעשות הוא להחיל ריבונות על יו"ש ולא להתייחס לזה בהערה בחוק. זה בהחלט יעד".

לוין כועס על כך שהיוזמה מצטיירת כיוזמת לפיד-בנט. "הפרסום הזה גרם לנזק עצום. יש אנשים שאומרים 'אנחנו לא פועלים על פי תכתיב בנט-לפיד'. כך הגיעה, למשל, ההצהרה של ליברמן". לוין לא חושש מחברי הקואליציה המתנגדים לחוק. "גם בקדנציה הקודמת התמודדתי עם שרים שהתנגדו, ובצורה חריפה יותר: מרידור ובגין וסיעת עצמאות, ובמערכה ארוכה וקשה התגברתי על זה. לא היו הצהרות ואנשים לא טיפסו על עצים שהם התקשו לרדת מהם אחר כך. המהלך הזה היה אמור להסתיים תוך זמן קצר, עכשיו זה לא יקרה". והוא מוסיף: "לפיד עוד לא סגור על זה שהוא בעד, וליש עתיד ולבית היהודי לא הייתה אפילו טיוטת החוק, אז איך יכול להיות שזו יוזמה שלהם?".

לוין מדבר על ההתייצבות החד משמעית של נתניהו מאחורי החוק כנכס, ועל כך שליברמן אמר שהוא יקבל את דין הסיעה. "הדברים האלה נקבעו בהסכם בין ישראל ביתנו לליכוד, ובקדנציה הקודמת הם תמכו בכל אחד משלבי החקיקה גם בלי להתלהב". לוין משוכנע שבכלים פוליטיים הוא יצליח להעביר את יוזמת החקיקה דרך הממשלה.

יש טענה שהעם יתייצב מאחורי הממשלה כשזו תביא הסכם מדיני.

"אני לא מתיימר לחזות את העתיד, אבל היתרונות של החוק מובהקים. אני מאמין שעם ישראל לא יסכים מרצונו החופשי לתת חבלי מולדת, והסיכוי שבכנסת יקנו קולות נוסח הסכמי אוסלו הוא יותר גדול. זו הדרך הנכונה לעשות זאת באופן חוקתי". לוין מדבר על כך שהסכם עתידי שיובא לעם יהיה שקוף יותר ומנומק יותר, "וזה יגרום לממשלה להביא חוק שהעם יאשר אותו". ההתנגדות של השמאל, הוא אומר, חושפת חולשה שלו. "מי שחושב שצריך לעקוף את העם כדי להביא הסכם מדיני - אומר את הכול".

חברת הכנסת איילת שקד, יו"ר סיעת הבית היהודי, אמרה השבוע ל'בשבע' שהיא מסכימה עם ח"כ לוין על כך שהיציאה לעיתונות עם יוזמת לפיד-בנט הסבה נזק. לדבריה, ביש עתיד תומכים בעניין והחוק מקודם בשיתוף פעולה משולש: היא, ח"כ לוין וח"כ אורית סטרוק. את הביקורת מצדו של לוין היא לא לוקחת קשה, כי "אני רוצה להאמין שאנשים עובדים במהות. זה חשוב לו, זה בדמו ואנחנו עובדים על זה יחד".

חלק מאנשי יש עתיד הם אנשי שמאל מובהקים. הם יישרו קו עם לפיד?

"החוק הזה בכלל לא ימני מובהק. הוא אפילו שנוי במחלוקת כי הוא יכול לגרום לראש הממשלה להסיר אחריות. ביש עתיד מבינים שהחוק עשוי למנוע קרע בעם, כי רבים בעם אומרים שהם יקבלו הסכם שעבר במשאל עם, אבל לא יקבלו הסכם שעבר על חודו של קול עם הטבות לפוליטיקאים. זה משהו מקובל במדינות שונות".

בהסכם מדיני יש הרבה פעמים אינטרסים סבוכים הקשורים ביחסים עם מדינות נוספות ובאיומים אסטרטגיים ארוכי טווח - דברים שאזרח ישראלי לא יכול לדעת.

"הסכם עם הפלשתינים קשור בחבלי מולדת. זה בנפשנו. אני רוצה לדעת שנתניהו לא ימכור את יו"ש בשביל לעשות דיל עם ארצות הברית על איראן. בכל מה שקשור ליו"ש האינטרסים ידועים ומוכרים. זה נושא שעומד בפני עצמו". שקד אומרת כי היא ושני שותפיה לחוק עובדים במקביל גם על הצעת חוק פרטית דומה, עליה הם מחתימים ח"כים מרחבי סיעות הבית, לצד הצעת החוק הממשלתית, כי הם לא רוצים להגיע למשוכות שתציב להם שרת המשפטים. בהסכם הקואליציוני נאמר שהחוק ייחקק תוך 90 יום מהרכבת הממשלה. התקווה שלה היא שתוך חודשיים חוק יסוד משאל העם יהיה חלק מחוקי העל של מדינת ישראל.