ספר התורה הוכנס: ההורים הזילו דמעה

משפחת שטרן הכניסה ס"ת לזכרו של הבן שנפל בעפרת יצוקה. האב מספר על השמחה שמהולה בעצב.

בני טוקר , כ"ט באייר תשע"ג

ניתאי שטרן הי"ד
ניתאי שטרן הי"ד
פלאש 90

ארבע שנים חלפו מאז נפל סמ"ר ניתאי שטרן מגדוד 13 בגולני, במלחמת עפרת יצוקה, בקרב בו נפלו שלושה ונפצעו 24.

בטקס מרגש בבית הכנסת משכן יעקב של קהילת נועם שיח בפסגת זאב בירושלים, ובנוכחות הפצועים ומשפחות הנופלים הוכנס ס"ת לזכרו של ניתאי.

אביו, ראובן, מספר על ההחלטה להכניס את ספר התורה דווקא בערב יום ירושלים, "ניתאי נפל בעשרה בטבת תשס"ט, אבל בשבילי, כיליד ירושלים דור שמיני, זהו חג גדול. החיבור של הכנסת ס"ת ויום ירושלים, זה דבר מרגש מאוד".

האב ראובן מספר שהשמחה אתמול הייתה מהולה בעצב, "עם כל הכאב שלא זכינו להוביל את ניתאי לחופתו, חשבנו שחופה של ס"ת זה דבר ראוי. הגיעו אתמול כל החברים של ניתאי, מפקדים ופקודים. זה עורר מחדש כאב גדול, כי ניתאי נשאר עבורנו בן 21, החברים שלו המשיכו בחיים ואצלו הכול נעצר, ולמרות הכל אנחנו משתתפים בשמחות של החברים ושומרים איתם על קשר הדוק".

לדבריו האירוע הזכיר לו קצת גם את ההלוויה, "הרגשנו שרוחו של ניתאי איתנו, קראנו את אותם הפסוקים מההלוויה, ויהי בנסוע הארון, אתה וארון עוזך. אז אמנם  ליווינו את הארון, אתמול ליווינו את הס"ת לארון הקודש, כולם הלכו אחרינו כמו בהלוויה. אבל הפעם הרגשנו שהשארנו  חלק מניתאי כאן בארון הקודש בבית כנסת ולא בהר הרצל. זו הייתה שמחה שמהולה בעצב".

שטרן התקשה להירדם בלילה מרוב התרגשות, " לטקס הגיע גם המ"פ  שהיה פצוע קשה וגם הוריו של יוסי מועדי שנפל בקרב. כל הזיכרונות והמחשבות מציפים אותך, זו התרגשות גדולה שגורמת לחולשה ועייפות, וככל שרוצים לישון המחשבות נודדות אל העבר וההווה, והשאלות הקבועות של מה היה אילו, ולמה ואיך, כל זה משתלט עלינו ולא תמיד אפשר לתת לזה מנוחה".