רק מי שעבר גיור. אילוסטרציה
רק מי שעבר גיור. אילוסטרציהפלאש 90

בשבוע שעבר היה זה מבקר המדינה שהציג נתונים מטרידים ביותר אודות סוגיית הגיור בישראל. מהנתונים עולה כי למרות תקציבים ומשאבים המופנים לסוגיה זו עקומת הגיור בירידה בעוד למעלה משלוש מאות אלף מאזרחי ישראל מבקשים להתדפק על דלתותיה של היהדות ובתי הדין מונעים מהם ומקשים עליהם את דרכם.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נפתלי קנדלר, מנכ"ל מוסדות 'אור עציון' שבהם גם אולפני הגיור 'עמי'. לדבריו יש לראות בסוגיית הגיור סוגיה לאומית המחייבת פיתרון. הוא מציין ירידה גם באחוזי הגיור אצל עולים מאתיופיה וגם מעולי חבר העמים. זאת בעוד קיימת עלייה של כחמישים אחוזים בהשקעות התקציביות במערך הגיור.

קנדלר קובע כי הכספים לא הופנו כראוי למקומות שיכולים היו להביא לעלייה במספר הגיורים, ולנוכח הרצון של העולים להגיע לגיור אורתודוקסי ניתן היה להגיע לעלייה שכזו. כעת, עם מעבר המערך לאחריות משרד הדתות מקווה קנדלר שהדברים ישתנו ויובילו למהפך.

לטעמו של קנדלר מקור הבעייתיות היא המונופול שניתן למספר מצומצם של עמותות לטפל בסוגיית הגיור, כאשר עמותות אלה , למעט 'עמי' מקומיות ואינם פרוסות על פני הארץ כולה בעוד הבעיה קיימת בארץ כולה. "המונופול לא צלח", הוא אומר, "זה הפך להיות בעיה של יחידים שמטפלים בגיור, אבל צריך לשנות את התפיסה וכשם שבכל מקום יש גרעין תורני, מתנדבים ושליחים כך צריך שבכל מקום כל אדם שפוגש מכר שרוצה להתגייר יהיה ניתן לעזור לו להתחבר לעם ישראל.

את הצורך הדחוף בטיפול ממקד קנדלר בחמישים אלף נשים בגיל הפריון. קבוצה זו היא זו שעם ישראל זקוק למצוא לה פתרון כיוון שהתערותה בתוכו כפי שקורה היום ללא הליך גיור תהיה אסונית בעתיד, בעוד קבוצת הגברים מתערה פנימה אל תוך העם כהליך טבעי.

לדבריו בניגוד למצופה תקציבים מגיעים באיחור של שנה וחצי ושנתיים ומכון גיור כמו 'עמי' נאלץ לבקש הלוואות מבנקים כדי לממן את פעילותו ההתנדבותית עד שיועבר התקציב מהמדינה. זאת בשעה שתמריצים ראויים ופתיחת כיתות נוספות ומכונים נוספים היו יכולים להוביל לפתרון הבעיה.

כדי לחדד את הבעיה מזכיר קנדלר כי כיום המציאות היא ששכן יכול לצאת עם בחורה גויה בשם מיטל ואף מיטל כהן ולא יידע שהיא גויה.

במציאות שכזו יש וניתן למצוא את ההקלות הרחבות שמצאו גדולי ישראל גם במקרים מסובכים בהרבה באירופה ולעשות בהם שימוש על מנת לפתוח את דלתות היהדות בפניהם, בעיקר כאשר הם מעוניינים בכך והפרהסיה הישראלית מביאה אותם ממילא לשמור על מרבית הלכות כשרות ושבת. זאת לבד מכך שלא קיים כיום החשש שגוי שיתערה בעם ישראל יוליך אותו אחורה ויבולל את העם היהודי.

באשר למתקפות הצפויות מהעולם החרדי כפי שספג בעבר הרב חיים דרוקמן, סבור קנדלר כי אלה גם אם יבואו הרי שהם יבואו מקטני תורה ולא מגדולי התורה של הציבור החרדי, ומולם יש להמשיך ולדבוק בתורתם של גדולי התורה שאנו הולכים לאורם, כלשונו.