מאחדים כוחות במאבק נגד קיצוץ תקציבי הישיבות

איגוד ישיבות ההסדר ואיגוד הישיבות הגבוהות הציונות חוברים למאבק בקיצוץ הכבד בתקציבי הישיבות ועורכים כנס חרום.

נתנאל כ"ץ , ז' בסיון תשע"ג

תלמידי ישיבות הסדר. אילוסטרציה
תלמידי ישיבות הסדר. אילוסטרציה
פלאש 90

בעקבות הגזרות הכלכליות שעלו על הפרק בתקציב המדינה, עומד גם קיצוץ תקציבי משמעותי בכל הנוגע לתקציב הישיבות.

איגוד ישיבות ההסדר ואיגוד הישיבות הגבוהות הציוניות משתף פעולה במאבק נגד הקיצוץ התקציבי בעולם הישיבות ונגד הארכת תקופת השירות של התלמידים, ועורך כנס חירום מיוחד שיעסוק בנושא. הכנס יתקיים ביום רביעי הבא בירושלים, וצפויים להשתתף בו חברי כנסת ושרים. בכנס ידונו ראשי ומנהלי הישיבות על הדרך בה ניתן יהיה להתמודד עם אותן גזירות.

במכתב פנייה שנשלח השבוע (ב') לחברי הכנסת ושרי מפלגת "הבית היהודי" על ידי איתן עוזרי, מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר, ציין עוזרי כי מאז תחילת שנת הכספים מקבלות הישיבות תמיכה שוטפת המקוצצת ב 20% מהתקציב הרגיל עקב אי אישור תקציב 2013. בחודש מאי קוצצה התמיכה ב 20% נוספים ועמדה רק על 60% מהתקציב הרגיל. כבר עתה ישנן ישיבות רבות שאינן מצליחות לשלם לספקים ומשכורות באופן שוטף.

עוד נכתב במכתב כי "בפרסומים השונים בתקשורת מדברים על קיצוץ של 600 מיליון ₪ בתקציב הישיבות, זאת אומרת קיצוץ של 60% בתקציב השוטף של הישיבות". לטענת עוזרי, "גם בחצי מזה הרבה ישיבות יקרסו".

עוזרי כותב במכתבו כי מציאות זו נגזרת על עולם הישיבות "כשלציונות הדתית יש 12 חברי כנסת והיא שותפה בכירה בהנהגת המדינה", ומוסיף כי "איננו יכולים להרשות לעצמנו את הפגיעה העצומה בעולם התורה בכלל ואת קריסתו הכלכלית של מפעל ישיבות ההסדר זוכת פרס ישראל".

אל עוזרי מצטרף משה גוטמן, מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות, גם הוא במכתב לחברי הבית היהודי וטוען כי "קיצוץ זה יהווה מכה קשה אשר תגרום לקריסתם של ישיבות רבות".לדבריו, "אין מדובר בחוסר הבנה מצידנו לצורך הנדרש לקיצוץ בתקציב המדינה. אך לא ייתכן כי מגזר הישיבות יקוצץ בשיעור שאין לו אח ורע בכל מגזר אחר. פגיעה זו מעוררת את השאלה האם לא מדובר בקיצוץ מכוון על רקע אידיאולוגי".

גוטמן מוסיף כי האיגוד מתנגד בתוקף לפגיעה בלתי מידתית זו אשר תפגע קשות בעולם התורה בכללותו ובתוכו גם הישיבות הגבוהות הציוניות, אשר מחנכות לתורה של מעורבות ואחריות לחברה הישראלית. לדבריו, "כל פגיעה בישיבות תפגע בדור העתיד של הרבנות הציונית דתית".

גוטמן מציע פתרון במכתבו וכותב כי "יקוצץ תקציב הישיבות בשיעור זהה לקיצוץ במוסדות תרבות אחרים, כדוגמת מוסדות להשכלה גבוהה, תיאטראות ומוסדות ספורט".

במכתב מציין גוטמן את הפגיעה באברכים נוכח הקיצוצים הצפויים, אשר ייפגעו מביטול ההנחות בארנונה, במעונות היום ובצהרונים. על פי האוצר, לימוד בישיבה אינו נחשב ל"מיצוי כושר התעסוקה". גוטמן טוען כי "משפחות אלו נמצאות גם כך עמוק מתחת לקו העוני, בדומה למשפחות סטודנטים. פגיעה בהם תכניס אותם לסחרור כלכלי ותפגע בפת לחמם של הילדים".

במכתב נאמר, כי "תמיכת המדינה בתקנות משרד החינוך מותנית בכך שאברך שלא שירת בצבא עד גיל 33 לא יוכל לעבוד כלל, ומעבר לגיל זה לא ניתן לעבוד במשך שעות השהות בכולל (כ-45 ש"ש). אברך בוגר צבא יכול לעבוד אף מתחת לגיל זה. אברך אשר ירצה לקבל הנחה בארנונה יצטרך לעבוד ברבע משרה במקביל ללימודיו. האבסורד הוא שייפגעו גם אברכים בישיבות הציוניות בוגרי שירות צבאי מלא, חלקם גם קצינים במילואים, אשר בחרו ללמוד "במשרה מלאה" בישיבה או בכולל למשך מספר שנים –במטרה להכשיר עצמם כנושאי דגל החינוך והרבנות".

פגיעה נוספת של הקיצוץ היא בתקצוב הישיבות עבור בני חו"ל ויפגעו מוסדות אשר מעודדים עליה וכל מוסד אשר לומדים אצלו תלמידי חו"ל. יש לציין כי חלקם הגדול של תלמידים אלו מתגייסים לצה"ל במסגרת שירות מח"ל.