אפרים הלוי
אפרים הלויצילום: פלאש 90

ראש המוסד לשעבר, אפרים הלוי, יקבל תואר 'דוקטור לשם כבוד' מאוניברסיטת בר אילן.

הענקת התואר תתקיים במסגרת מושב ה-58 של אירועי חבר הנאמנים של האוניברסיטה ביום שלישי, 21 במאי בפארק האחדות ע"ש דהאן באוניברסיטת בר-אילן.

התואר יוענק להלוי "על שייחד את חייו לביטחון ישראל ותושביה. כראש המוסד פעל הלוי לסיכול האיומים על ישראל ולהעלאת יהודים ממדינות אויב. קשריו ההדוקים עם מנהיגים בכירים בעולם תרמו רבות לקידום האינטרסים הגיאופוליטיים של ישראל בקהילה הבינלאומית".

הלוי, שכיהן במשך השנים בתפקידי מפתח בשורות המוסד, כיהן גם כשגריר ישראל לאיחוד האירופאי. הלוי עמד בראש מכון 'שאשא' למחקרים אסטרטגים של האוניברסיטה העברית בירושלים, כתב שני ספרים בתחומי הביטחון והדיפלומטיה; "מקומה של קהילת המודיעין בעיצוב החלופות אסטרטגיות של ישראל" ו-"אדם בצל", הלוי זכה לעיטור ממלכתי מידי מלך ירדן, עבדאללה.

הוא נולד בשנת 1934 באנגליה, גדל במשפחה דתית ציונית, למד בבית ספר ממלכתי ובישיבה והיה חניך בתנועת בני עקיבא. לישראל עלה כחודש לפני הקמת המדינה. הוא נינו של הרב חיים ברלין, אחיו הבוגר של הרב מאיר בר-אילן, שעל שמו קרויה אוניברסיטת בר-אילן.

הלוי הוסמך למשפטים, בהצטיינות, באוניברסיטה העברית. בתקופה זו הוביל את ארגון הסטודנטים הדתיים ושימש נשיא התאחדות הסטודנטים בישראל. בשנת 1961 הצטרף למוסד, פיקד על שלושה אגפים שונים בו וקודם לפורום המנהל שלו. לאחר שכיהן כשגריר ישראל לאיחוד האירופי, חזר בשנת 1998 למוסד ועמד בראשו בתקופת כהונתם של שלושה ראשי ממשלה.

בין המאורעות המשמעותיים בחייו הוא מדגיש את נישואיו להדסה ואת לידת שני ילדיו ונכדיו. "אלה מעצבים את המהות שלך כאדם עם משפחה, עם שורשים". הלוי אומר שאינו חופשי לדבר על רוב פעילויותיו במוסד, שעסק בתקופתו, בין היתר, בסיכול איומי הגרעין האיראני והטרור הבינלאומי.

לאור זאת, הוא בוחר להזכיר שני תחומים מחייו המקצועיים שבהם חווה עשייה משמעותית. האחד-  ביצירת האפשרות לחתימת חוזה שלום עם ירדן, מאמץ שצוין על ידי ראש הממשלה יצחק רבין בפומבי. על כך גם זכה כאמור לעיטור ממלכתי מידי מלך ירדן. "היה זה מעמד בעל חשיבות היסטורית לעם ישראל ולעתיד המדינה. ברגע החתימה  חשתי כי הלב צר מהכיל את הרגשות ואת עוצמתם".

התחום השני מתמקד בפועלו בשנות השמונים, כאשר פיקד על הפעולות להצלת יהודי אתיופיה דרך סודן. "זה היה המבצע הגדול, אך לא הנועז ביותר, שביצענו. פעלו בו גיבורות וגיבורים אלמונים רבים שסיכנו את חייהם כדי להביא יהודים ארצה באמצעים יוצאי דופן".

בתקופת כהונתו כשגריר ישראל לאיחוד האירופי הביא הלוי להצטרפותה של ישראל כחברה בתכנית המחקר והפיתוח של האיחוד בתחומי והמדע והטכנולוגיה, למרות היחסים המתוחים ששררו באותה תקופה בין ישראל לאירופה. בשל פעילותו זו ופעילויות נוספות זכה הלוי לפרס מאת הנשיא חיים הרצוג ז"ל.

כיום, בהתבסס על ניסיונו המדיני המגוון, משוכנע הלוי כי "ניתן להגיע לשלום עם אויבינו המרים ביותר".

הוא מזדהה עם המסורת היהודית וערכיה, שאותם הוא כורך עם הפלורליזם והסובלנות שמתקיימים, לדבריו, הלכה למעשה באוניברסיטת בר-אילן. "בר-אילן מוכיחה יום יום בפעילותה ובדרך ניהולה שחילוניים ושומרי דת ומסורת יכולים לחיות יחדיו. זו דוגמא ומופת למה שצריך להיות במדינה ולצערי לא בא לידי ביטוי מספיק".