שר החינוך: איבדנו את הפרופורציות

שר החינוך, הרב שי פירון, השתתף בגוש עציון בסימפוזיון תחת הכותרת "חינוך הילדים – באחריות ההורים או המורים".

חזקי ברוך, גוש עציון , י"ג בסיון תשע"ג

השר שי פירון
השר שי פירון
חזקי עזרא

שר החינוך, הרב שי פירון, השתתף הערב בסימפוזיון בנושא חינוך הילדים שנערך במתנ"ס גוש עציון.

הסימפוזיון נערך במסגרת שבוע החינוך הראשון תחת הכותרת "חינוך הילדים – באחריות ההורים או המורים".

תחילה התייחס שר החינוך לסערת המבחן במתמטיקה  שהחלה בעקבות תלונות על השאלות הקשות והמסובכות והאיומים על האחראית למקצוע המתמטיקה במשרד החינוך.

"היו היום איומים על חייה של המפ"מרית למתמטיקה. מצפים שאני אגיד מחר שצריך לעצור את הלימודים לשעה ולדבר על זה? אני לא אתן לכם את הפיתרון הזה. למה לא ארגון ההורים הארצי יגיד את זה? למה לא מועצת התלמידים הארצית תגיד את זה? למה אני צריך להגיד את זה? דווקא אני לא אגיד את זה".

"זה עסק שלי רק? איבדנו את הפרופורציות. במידה מסויימת בגלל שהמחנכים הם עם שמוכן להעמיס על כתפיו משימות אין קץ, בסופו של דבר שכחנו שנקודת המוצא היא אחריות הורית".

השר הוסיף והתייחס בנימה ביקורתית להתנהלותה של מערכת החינוך הדתית במידת האחריות שהיא לוקחת על עצמה: "מערכת החינוך הדתית חוטאת חטא נוסף כי היא לוקחת על עצמה הרבה פעמים אחריות הרבה יותר גדולה ממה שהיא צריכה לקחת על עצמה. אנחנו אחראיים על הכל. על הצניעות, על הערכים, על הישיבה, על התפילה, על לימוד התורה. על הכל אנחנו אחראיים? הלו, איפה ההורים? חייבים להחזיר את השיח הזה באומת רב ולשאול את עצמינו על מי האחריות".

ראש מועצת גוש עציון, דוידי פרל, אמר כי "במוקד הדיון החינוכי בימינו עומדת השאלה על מי נופלת האחריות לחינוך הילד, או שאולי היכן נמצאת ההשפעה הגדולה ביותר – בבית? בבית הספר? ברחוב? בתנועת הנוער?".

"כאשר מצליחים בתהליך ישנם הרבה אבות להצלחה אך כאשר יש קשיים – קשה למצוא מי מוכן לקחת אחריות. החברה מסביב לא טובה.. המחנך לא ממש מחנך...ובבית הספר יגידו שההורים לא משתפים פעולה או שאפילו הילד הוא זה שלא מוצלח. קצרה היריעה מלפרוס את כל ההסברים שיצוצו על מנת שלא לקחת אחריות".

"כאשר בעיני האמת היא שמדובר בשותפות מורכבת ומיוחדת אשר תהיה מוצלחת רק אם תהיה הרמוניה והבנה כי יש לתאם את הכלים ולכוון את המיתרים ולהיות קשובים לכל המנגנים בתזמורת בדיוק כבתזמורת אמיתית".

"אין ספק כי אם נאמין בילד ונספק לו מקום חם ואכפתי, בבית ובבית הספר, ואם כל אחד יחפש היכן הוא אחראי ואיך לעשות את חלקו נאמנה יחד נצליח לחנך ולהצמיח את הילד מגיל רך לבגרות".