כמעט חודש חלף מאז הרצח של אביתר בורובסקי הי"ד תושב יצהר בצומת תפוח, ורק השבוע (ג') העבירה משטרת ישראל לידי האלמנה צופיה את מכשיר הטלפון הנייד של בעלה המנוח.
את חסרון המכשיר גילתה המשפחה מיד עם תום ימי השבעה, כאשר הועברה לידיה חבילה ובה חפציו האישיים של אביתר שנאספו בזירת הרצח, מלבד תעודת הזהות ומכשיר הטלפון הסלולרי. היעלמות המכשיר גררה עוגמת נפש רבה לבני משפחתו של הנרצח. בטלפון היו מאות תמונות וסרטוני וידאו של המנוח עם רעייתו וילדיו, ולכל אותם חומרים יקרי ערך לא היה גיבוי במקום אחר.
במסגרת הניסיון לאתר את המכשיר פעל גם אושרי מימון, מנהל התיאטרון שבו שיחק אביתר ושקו הפלאפון היה רשום על שמו. הוא פנה למשטרה בבקשה לקבל את המכשיר. "דיברתי עם קצין במרחב שומרון, הוא בפירוש הסיר אחריות ואמר לי: 'אנחנו לא יכולים לרדוף אחרי כל מכשיר טלפון במדינת ישראל'", סיפר מימון וטען: "מרגע שהמקום הפך לזירת רצח, למשטרה יש אחריות מלאה על מה שקורה בו". במקביל לכך, ביקש מימון פירוט שיחות מהחברה הסלולרית ונדהם לגלות כי במהלך ימי השבעה בוצעו שיחות טלפון מהמכשיר האבוד, אולם מאז תום השבעה המכשיר היה כבוי ולא הייתה יכולת לאתרו.
השבוע (ג') פורסמה הפרשה ב'מעריב'. בתגובה הבהירה המשטרה כי מונה קצין בודק ונפתחה חקירת המקרה במשטרת מרחב שומרון. מספר שעות לאחר פרסום הפרשה באמצעי התקשורת נמצאה באורח פלא האבידה ומכשיר הטלפון הנייד הוחזר למשפחה.
בשיחה עם העיתון 'בשבע' מעלה אחיו של הנרצח, אלידע ברק, טענות קשות על התנהלות המשטרה: "מדובר במחדל גדול. הפלאפון היה כל אותו זמן ברשות המשטרה. אנחנו פנינו אליהם שוב ושוב, דיברנו וביקשנו שיעזרו לנו ולא עלה בדעתם לבדוק בשקית הראיות מהזירה, שהייתה מונחת אצלם. כמעט חודש התחננו שיעשו יותר כדי למצוא את המכשיר שהיה באחריותם והם ניסו להתנער מאיתנו. שעתיים בלבד לאחר הפרסום בתקשורת פתאום, הפלא ופלא, קיבלנו טלפון ממשטרת אריאל שהפלאפון נמצא".
ברק מסביר את גודל עוגמת הנפש עבור בני המשפחה: "היה חשוב שתישאר לילדים מזכרת מאבא שלהם וזה ממש שבר את צופיה. לא חבל להוסיף כאב על הצער שכבר קיים ממילא?". ברק טוען כי מדובר בטיפול חסר רגישות, רשלני ולא מקצועי. "הטיפול היה לא רגיש. זה היה זלזול נוראי בנו ונראה שמישהו שם עובד ברשלנות וממש לא כמו שמצופה".
תגובת משטרת ישראל לא התקבלה.