המחלוקת סביב חוק הגיוס החדש, כפי שהתוותה אותו ועדת פרי, לא הגיעה לסיומה השבוע.
הוועדה סיכמה אמנם על נוסח סופי, אך נראה כי הנושא עוד יעסיק רבות את הממשלה והכנסת בחודשים הקרובים, וימשיך להיות מוקד התכתשות פוליטי שימחיש את הפערים האידיאולוגיים בתוך הממשלה כיום.
הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא שונה באופן מהותי מההסכם הקואליציוני, למעט יעדי הגיוס, שפחתו בהשוואה להסכם. על פי ההסכם, בשנת 2014 צומצם היעד ב200 מתגייסים (2,300 במקום 2,500), בשנת 2015 ב300 מתגייסים (2,700 במקום 3,000) ובשנת 2016 ב400 מתגייסים (3,200).
יצוין כי ארבע השנים הקרובות, כולל שנת 2013, יהיו שנות מעבר שבהן עדיין לא תחול חובת גיוס על כל בני הישיבות החרדיות. יש עתיד, אגב, דרשה לקצר את תקופת המעבר לשלוש שנים, וגם זאת בניגוד להסכם הקואליציוני.
במקביל אושרה גם כמות ה"מתמידים", או "העילויים" מהישיבות החרדיות – 1,800 במספר, שיקבלו פטור משירות צבאי תמורת התחייבות להתמיד בלימודים עד גיל 26, ויקבלו על כך תגמול גבוה מהמקובל. המחלוקת המרכזית סביב סעיף הסנקציות הפליליות שיוטלו או לא יוטלו על מי שישתמטו משירות, תלובן בהמשך בממשלה ובכנסת. על פי מרבית ההערכות, הסעיף לא יימצא בנוסח החוק הסופי.
פירון: חוק רגיש ומתחשב
ביש עתיד טענו כי התנגדותו הנחרצת של שר הביטחון משה יעלון להטלת סנקציות פליליות על משתמטים מנוגדת להסכם הקואליציוני. אולם בדיקה שערך 'בשבע' מגלה כי לטענה של יש עתיד אין אחיזה במציאות. נספח ג' להסכם הקואליציוני עוסק במתווה המשותף לשוויון בנטל. בסעיף 8 במסמך, המתייחס ל"פעולות וההכרעות הנדרשות על מנת לעגן בצורה הוגנת, צודקת ובת קיימא, את חובת השירות של כלל אזרחי ישראל למדינתם", נכתב כי יועדף "שימוש בכלים כלכליים על פני הכלים הפליליים". סעיף ט"ז, תחת הכותרת "תהליך השירות במתווה ארוך הטווח", קובע כי "מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון, נ"ק) אשר ייקרא לשירות ולא יתייצב - יוענש בסנקציות כלכליות, וכן יינקטו סנקציות כלכליות נגד ישיבות ששיעור המשתמטים משירות בהן יהיה גבוה מהתקן שנקבע".
מעבר לכך אין שום התייחסות בהסכם לסנקציות פליליות או אחרות.
הדיון בנושא הסנקציות הפליליות הסעיר השבוע את הקואליציה כולה, ואף גרם ללפיד לאיים בפירוק הממשלה. בתום ישיבה סוערת של ועדת פרי שהתקיימה ביום ד' אושרו הסנקציות. על אף שהליכוד היה שותף לאישור הסעיף, אמר נתניהו כי "אם יהיה צורך, נגיע לדיון בסעיף הזה בהמשך החקיקה ונבדוק את ההתאמה להסכמים הקואליציוניים". נתניהו ציין כי יש ניסיונות של לפיד ואנשיו ליצור משבר מדומה על דברים שממילא לא יאושרו ואינם מצויים בקונצנזוס.
על רקע עמדת נתניהו, נראה שאישור הסנקציות הוא צעד הצהרתי בעיקר, שייעלם מהצעת החוק בהמשך. סגן שר הביטחון, ח"כ דני דנון מהליכוד, מבהיר כי שום דבר בהצעת החוק שאושרה בוועדת פרי אינו סופי. "אני חושב שאנחנו נראה שינויים בהליך החקיקה, גם בממשלה וגם בכנסת – וראש הממשלה הבהיר זאת. הליכוד לא ייתן יד להסתה נגד הציבור החרדי. צריך להתאזר בסבלנות ולראות את הנוסח הסופי של החוק", הוא מצהיר, וטוען בבטחה כי החוק ישונה. "מי שחושב שיאיר לפיד ויעקב פרי יבואו וינסחו חוק בלי ביקורת - טועה", אומר דנון ומאיים כי עניין הסנקציות הפליליות יכול להביא להפלת החוק בכנסת.
"ברור שהיה כאן ניסיון של לפיד להסיט את תשומת הלב מהבעיות שלו כשר אוצר לגיוס חרדים. אני לא אתמוך בחוק כפי שהוא מנוסח כעת, ואני אומר זאת לא רק על דעתי אלא גם על דעת רבים מחבריי בליכוד".
גם סגן שר הדתות, הרב אלי בן-דהן מהבית היהודי, ציין כי מפלגתו אינה שלמה עם החוק כפי שהוא. "אנו לא נסכים למתווה פרי במתכונתו הנוכחית. יש בו חלקים טובים וטובים פחות, כגון הטלת אישומים פליליים, ואנו נפעל לשנות אותם".
מנגד, שר החינוך הרב שי פירון לא מבין מה לא בסדר בהתעקשות מפלגתו על שינוי השוויון בנטל, גם אם הדברים לא תמיד מעוגנים בהסכם הקואליציוני. "כששר הביטחון עומד ואומר שהימנעות משירות בצה"ל אינה עבירה פלילית, זה מקפיץ לי את הפיוזים", אמר פירון השבוע, וטען כי החוק "מידתי, רגיש ומתחשב ברגשות הציבור החרדי". בתגובה להערכות לפיהן נוסח החוק ישונה, אומר פירון כי הוא משוכנע שהחוק יעבור במלואו.
באחד מהראיונות הרבים שהעניק השבוע פירון לכלי התקשורת, הוא התבטא בצורה חריפה כלפי הציבור החרדי. אחד המשפטים שאמר נצרב בתודעה החרדית. "פרזיטים לא יקבלו הכשר, לא גלאט כשר ולא גלאט יושר. מי שרוצה להיות אזרח במדינת ישראל חייב לשאת בנטל, הוא חייב להיכנס מתחת לאלונקה, וכל מיני אמירות פופוליסטיות שלוקחים את התורה, והופכים אותה להיות בית כלא של ציבור רחב שלא מתאים ללמוד בישיבה כל ימיו רק כדי שהילד שלהם והילד שלי לא ייפגשו ביחד - הדברים האלה נגמרו והסתיימו", אמר פירון וקומם עליו את הקולגות מיהדות התורה וש"ס.
ח"כ מאיר פרוש אמר בתגובה לאישור מסקנות ועדת פרי כי "רבים מאישי הציבור בישראל רואים בחוק הזה מגמה פסולה, המוּנעת משנאה ללומדי התורה ומהרצון להרוויח הון פוליטי ותו לא. נתניהו יירשם בהיסטוריה כמי שממשלתו החליטה להגביל את מספר לומדי התורה".
עמיתו לסיעה ח"כ יעקב אשר טוען שנראה שמדובר בניסיון להפנות את האצבע כלפי הציבור החרדי כבעיה, בדיוק כפי שעשה לפיד בענייני התקציב. "יש עתיד העדיפו מעצרים על פני גיוס, והפגנות על פני פיוס", אומר ח"כ אשר.
אבל כדאי לשם לב לשתיקה הרועמת של מרבית המחוקקים החרדים. סיעת ש"ס קיבלה הוראה שלא להתבטא כלל בנושא השוויון בנטל, וחברי יהדות התורה מתראיינים בעיקר בתחנות הרדיו החרדיות, שם הם מבהירים לציבור כי מדובר ברדיפה. "אני מניח ששר האוצר מרגיש שהוא איבד את העם ושכל המצביעים שלו עזבו אותו, אז הוא מחפש תירוץ כדי שלא יצטרך לעשות את הגזירות הכלכליות", אמר השבוע יו"ר יהדות התורה, ח"כ יעקב ליצמן, בהתבטאות נדירה כלפי חוק הגיוס ברדיו קול ברמה. השתיקה הזו היא חלק מאסטרטגיה.
אחרי שבסוגיית התקציב הלכו הח"כים החרדיים ראש בראש נגד לפיד ומפלגתו, הם מעדיפים כעת שלא ליפול בלשונם. בשיחות סגורות הם מבהירים כי לדעתם לחוק הגיוס, לפחות במתכונתו הנוכחית, אין כמעט סיכוי לקבל את אישור המליאה, ולכן גם איננו צפויים לראות הפגנות או מחאות ציבוריות בעתיד הקרוב.
פרץ לומד משטרן
ויכוח עז ניטש השבוע בוועדת פרי גם בסוגיית שירותם של בני ישיבות ההסדר. גורמים בוועדה ביקשו להאריך את השירות לשנתיים במקום 16 החודשים הנהוגים כיום, אך מסתבר שגם הצעה זו סותרת את ההסכם הקואליציוני. תחת הכותרת "החלטות נלוות לחוק החשובות להשלמת המתווה", בסעיף ב', נכתב בהסכם כי "ההסדר יתוקן בחוק השירות הצבאי... כאשר תאריך הגיוס יהיה בכ"ד באדר למשך 17 חודשי שירות, שיסתיימו בכ"ד באב".
אנשי יש עתיד בוועדה הציגו את 17 חודשי השירות כפשרה בין 16 חודשים לשנתיים, ולא כנקודת המוצא המקורית בהסכם. הארכת השירות בחודש נוסף עברה בוועדה ברוב, כשהמתנגד הבולט לה הוא נציג מפלגת התנועה, השר עמיר פרץ. הוא כנראה שמע את עמיתו, ח"כ אלעזר שטרן, שאמר כי מסלול ישיבות ההסדר חיובי, אבל גדול מדי.
"יש 1,400 איש במחזור! אם הם היו לומדים כל היום זה דיון אחד, אבל אני יודע שמאות מהם אחרי השירות הצבאי בישיבה כבר לא באמת צריכים להיות במסלול של הסדר. קח בחשבון שזה מסלול של חמש שנים. הילדים שלנו, אחרי שעשו שלוש שנים צבא, בשנה החמישית כבר עושים מילואים", טען שטרן והוסיף "יהיה טוב לציונות הדתית אם יבדקו אותם, ולא יאמצו דפוסי התנהגות חרדיים".
באיגוד ישיבות ההסדר אומרים בתגובה כי "לפי מתווה ועדת פרי, הציבור החרדי זכאי לפטור של 1,800 איש שתורתם אומנותם ואינם משרתים אפילו יום אחד, ומי שכן יתגייס ישרת רק שנתיים. זאת בניגוד לבני הציונות הדתית, שרובם המכריע משרת שירות צבאי מלא, ורק מיעוט מהם ובתוכם העתודה התורנית ציונית של בני ישיבות ההסדר, רוצה לשרת שירות פעיל יותר קצר".
באיגוד מציינים כי "אין כל מקום להשוואה בין המגזר החרדי למגזר הדתי-לאומי. חיילי ישיבות ההסדר משרתים בסך הכול 60 חודשים, כשמתוכם 16 חודשים שירות פעיל. שירות זה משלב בין שירות פעיל ביחידות הקרביות בצה"ל יחד עם לימודים תורניים ועשייה חברתית ברחבי המדינה. במשך כל התקופה הזו עומדים חיילי ישיבות ההסדר לרשות צה"ל והם הראשונים שנקראים להתייצב בשעת חירום, במלחמות, במבצעים ובסיוע להגנת העורף. השיעור הגבוה של הנופלים מקרב בני ישיבות ההסדר מעיד על כך יותר מכול".
עד כה אף אחד מהצדדים לא הצליח להסביר את ההבדל המהותי של חודש שירות נוסף, ומדוע היה צורך בצעד הזה.
הצעת החוק מותירה אחריה סימני שאלה רבים וסעיפים לא פתורים. כך למשל, הורדת כמות המתגייסים לצה"ל מקרב בני הישיבות העלתה במקביל את מספר האברכים שאמורים ללכת למסלול השירות האזרחי. אלא שבמנהלת השירות האזרחי הופתעו לשמע הנתונים. "איננו מצליחים לעמוד ביעדים הקיימים כלפי הציבור החרדי, והוספת עוד מאות צעירים נעשתה ללא התייעצות איתנו", אומרים במנהלת.
שאלה מהותית נוספת היא מי יקבע מיהו עילוי ומי לא. האם תוקם ועדה של גדולי ישראל שתגבש רשימה כזו? גורמים חרדיים רומזים שכאן תהיה בעיה עוד יותר גדולה. השר יעקב פרי קרא השבוע במסיבת עיתונאים לראשי הישיבות להיות אלו שיעסקו בסוגיית קביעת העילויים. אולם קריטריון ברור בחוק אין, וגם העניין הזה נופל לפי שעה בין הכיסאות.
להצעת החוק הזו יש עוד דרך ארוכה. לכשתגיע לכנסת תטפל בה ועדה מיוחדת בראשות ח"כ איילת שקד, כפי שסוכם בהסכם הקואליציוני. לקראת השלבים הבאים בחקיקת החוק, אומר גורם חרדי בכיר כי סביר להניח שהציבור יוכל לחיות עם החוק כפי שינוסח בסופו של דבר. "יאיר לפיד הרוויח את הכותרות, אבל איבד את המהות. רוב בכנסת אינו תומך בצעדים הקיצוניים, והרוב הזה בסופו של דבר יעצב מחדש את חוק הגיוס".