תלמידי ישיבות הסדר. אילוסטרציה
תלמידי ישיבות הסדר. אילוסטרציהפלאש 90

פגיעה חמורה בישיבות - הרב צפניה דרורי / רבה של קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר

לא יעלה על הדעת לעשות זאת.

משמעות הארכת השירות היא שכל ישיבות ההסדר יתפרקו. בחורים באים להסדר כדי ללמוד לפחות שלוש שנים, והם רוצים להיות תלמידי חכמים. אם יאריכו את השירות, אפילו רק בחודשים אחדים, הם ילמדו פחות זמן בישיבה וישרתו יותר זמן פעיל בצבא.

לכן תלמידים יילכו לישיבות בלא הסדר, או שהמסלול של ההסדר ישתנה והדבר יביא לאיבוד החשק של התלמיד ללמוד. כך או כך, מישיבות הסדר לא יצאו תלמידי חכמים. כמעט כל אנשי התורה של הציבור הדתי-לאומי צמחו מישיבות הסדר, והמהלך הפוגע הזה ישפיע בעוד מעגלים.

תושבי ערי הפיתוח יפסידו את המערכת השלמה שמחזיקה את חיי הציבור והקהילה באזורים אלו, כי ישיבות ההסדר פעילות מאוד שם. הצבא עצמו יינזק כי התרומה של ישיבות ההסדר לצבא היא עצומה. יהיו פחות חיילים שיעברו ליחידות שנחלשות ושיעשירו אותן גם בהעלאת המוטיבציה. אסור לשכוח שחייל רגיל נמצא רק 36 חודשים במסגרת צבאית, ואילו בן ישיבה נמצא 60 חודשים במסגרת צבאית, כך שאין מקום להשוואה או לדיבורים על שוויון.

לדעתי, גם החודש שנוסף בפועל לישיבות ההסדר יירד בסופו של דבר. הוספת החודש אפשרית רק בחלק מן הישיבות, ואני משער שהצבא לא יעמוד על זה, כי הוא גם לא משתלב בתכנית האימונים של צה"ל.

דרוש שוויון אמיתי - אלעזר שטרן / ח"כ ('התנועה'), לשעבר ראש אכ"א

אפתח ואסיר ספק: כן, אני בעד מסלול ההסדר, אבל למען כולנו חשוב שנבין שהמסלול דורש שינוי דחוף. וָלא - לא רק שנביא להרס המסלול אלא גם נגרום לחילול השם.

אם אנחנו רוצים להיות הוגנים עם עצמנו, הוגנים עם החרדים, ואולי יותר מהכול הוגנים עם חברינו משרתי המילואים, כדאי שהשינוי הנדרש יגיע סוף סוף דווקא מצדם של ראשי ישיבות ההסדר. 

בטרם אפרט אבקש להדגיש שאמנם אני בעד מסלול ההסדר במתכונת חדשה, אבל באותה מידה אני בעד ביטול מסלול הנח"ל והעברתו מלשכות הגיוס למקום המכובד מאוד השמור לו, בפנתיאון של צה"ל. גם ביטולו של מסלול זה יקל את העומס על משרתי המילואים. 

מסלול ההסדר עמוס לצערי הרב במאות מקוצרי שירות שאינם באמת ראויים לו. בהימנותם על חיילי ההסדר הם לא רק מגבירים את העומס על משרתי המילואים שצריכים להיקרא לשירות נוסף, אלא גם פוגעים בחבריהם המתמידים, אלה שעבורם נולד ההסדר.

ייתכן שאם להסדר היו מתגייסים בכל שנה לא 1,400 אלא רק 800, היה מתייתר הדיון על הארכת משך השירות, שהרי את מצוקת כוח האדם בצבא הסדיר המוטלת על משרתי המילואים ניתן לצמצם הן על ידי הארכת משך השירות והן על ידי הגבלת מספר התלמידים הלומדים.

אין זה סוד בציונות הדתית שרבים מאוד מבחורי ישיבות ההסדר הנהנים ממסלול זה יוצאים לאזרחות כשהם מצוידים במבחנים פסיכומטריים או בתעודות הסמכה אחרות, פרי התמדתם לא על התורה אלא על חומרי לימוד אחרים בשוליים הרחוקים מבית המדרש. 

הנורמות המקובלות היום בישיבות ההסדר הן עוד ביטוי לאימוץ דרכי התנהגות והערכים שאומצו על ידי הציונות הדתית מתוך העולם החרדי: המדינה נותנת, אז אנחנו ניקח. בעולם החרדי נפתחות ישיבות בלי קשר למספר הלומדים ולעלותם? נפתח גם אנחנו ישיבות הסדר רבות בלי קשר למספר הלומדים ולעלותם. ואז נאיים על המדינה ונאמר לה שאם יוארך משך השירות או תצומצם הכמות, יירשמו רבים מאיתנו למסלולי הלימוד בעולם החרדי.

הגיע הזמן שנאמר גם לחברינו ולרבותינו מהציונות הדתית –  אולי זה איום על החברה הישראלית, אבל יותר מהכול זה איום על הציונות הדתית. אז במטותא בואו נשב ונדבר, אבל נדבר באמת.

לא להפר את האיזון  - הרב חגי לונדין / ר"מ בישיבת ההסדר שדרות

בחור דתי-לאומי ממוצע ניצב בגיל 18 בפני כמה משימות שעליו להספיק במספר שנים קצוב: עיצוב אישיות תורנית, שירות צבאי, רכישת מקצוע והקמת משפחה. כל המשימות חשובות ואחת באה בהכרח על חשבון השנייה מבחינת זמן ומשאבים נפשיים.

חלום הנעורים להיות שילוב של רמטכ"ל, רב ראשי, זוכה פרס נובל לפיזיקה ומשורר בשעות הפנאי הוא חלום ילדותי. הרצון לשלב באופן מלא בין העולמות איננו משימה אישית של כל אחד ואחד, אלא משימה ציבורית ולכל אחד יש בה תפקיד שונה.

מכיוון שכך, יש כיום בציבור הדתי-לאומי מגוון מסלולים המאפשרים שילוב במינון זה או אחר של המרכיבים הללו. מסלול ישיבה גבוהה מאפשר התמסרות לתורה, ואולם בא על חשבון השירות הצבאי; במסלול מכינה היחס הוא הפוך; ובמסלול ההסדר מצוי איזון שונה.

הדרישה מבני ישיבות ההסדר להאריך את שירותם הצבאי מגיעה במהותה מזלזול באחד המרכיבים של האיזון, ושלא במפתיע הוא המרכיב התורני. המספר 16 – וכעת 17 – חודשי שירות צבאי במסלול ההסדר, אינו שרירותי. זהו פרק הזמן הנדרש על מנת לסיים הכשרה צבאית מלאה (נוסף על עוד כמה חודשי שירות); מה שמאפשר הכנה למצב מלחמה ושירות מילואים פעיל למשך שנים ארוכות. כל יום של שירות צבאי בא על חשבון הזמן שבו הבחור אמור ללמוד תורה ולעצב את אישיותו התורנית.

ואגב, בניגוד להשמצות שנשמעות מדי פעם בפעם, רוב בחורי הישיבות יושבים ולומדים כמו שנדרש מהם ואף יותר מכך. יש כמובן שוליים שמנצלים את המסלול בצורה בוטה, ואולם שוליים יש בכל מערכת ויש צורך לטפל בהם באופן נפרד.

לסיכום, מסלול ההסדר הוא מסלול המאפשר לשלב באופן מכובד בין הצדדים השונים ואסור לפגוע באיזון העדין שהוא יוצר.

חלוקה דיפרנציאלית - משה אורן, שעלבים / גולש ערוץ 7

כמו בחלוקת המשימות בכל משפחה, יש לחלק את הנטל של המדינה בין כולם בצורה מתחשבת בצרכים וביכולות של כל אחד. 

לכל מי שתורתו אמונתו ומקדיש את כל זמנו ללימוד תורה, יש להתחשב בייחודיות זו, אשר תורמת לערכיות הכללית. כנ"ל לגבי בחורי ההסדר אשר בחרו לשלב גם לימוד תורה וגם שירות בצה"ל: יש לחלק את שהותם בצה"ל בהתאם.

חלוקת הנטל הצבאי או האזרחי בצורה שוויונית, ללא התחשבות בצרכים וביכולות של כל אחד, היא אבסורד ובלתי הגיונית, ולהערכתי גם לא מעשית.

להאריך בחוכמה - אלישע סתיו, פתח תקווה / גולש ערוץ 7

השירות הכולל הוארך מארבע וחצי שנים לחמש שנים, כך שזה  לא נורא אם נאריך את השירות הצבאי לשנתיים.

הבעיה בשירות הצבאי היא שמסגרת היחידה קטנה. אם פעם הייתה פלוגת הסדר, היום מדובר בחיילים בודדים במחלקה, ומסגרת כזאת מקשה על אורח חיים דתי בשירות הצבאי.

לפיכך, בתמורה להארכת השירות לשנתיים יש לדרוש חזרה למסגרות הסדר גדולות יותר בצבא, כך שבני הישיבות יהיו הרוב המוחלט בפלוגה.