ד"ר יחיאל הררי מציג בספרו, סודו של הרבי, את אחת הביוגרפיות האיכותיות ביותר שנכתבו מאז ומעולם על רבי מנחם מענדל שניאורסון, האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד.
הספר מלווה את הרבי משנות ילדותו, דרך שנות הבחרות בהן עוצבה במידה רבה אישיותו, ועד לשנים בהן פרץ בתחילה לתודעת חסידי חב"ד בארץ ובעולם ומאוחר יותר לתודעת העם היהודי ומנהיגים בעולם כולו.
הספר שופך אור על כמה מפרקי חייו של הרבי שהיו עלומים במידה רבה ומעניק פרספקטיבה נכונה גם לשנות לימודיו האקדמיים וגם לשנות פעילותו כאדמו"ר. הספר נכתב מנקודת מבט אוהדת אך איננו כתוב בכתיבה חסידית ועל כן הוא כללל איננו עוסק במעשי ניסים ובנפלאותיו של הרבי.
רקעו האקדמי של המחבר, אשר כתב את עבודת הדוקטור שלו בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל אביב (2005) בנושא משיחיות ורטוריקה קבלית ביהדות בת זמננו, בא לידי ביטוי בולט בספר, בו המחבר איננו נמנע מלעסוק באופן ישיר גם בהגותו של הרבי, זאת למרות שעיקרו של הספר הוא ביוגרפי.
אולם, הספר מעט מאכזב בנקודה אחת, אכזבה שהיא במידה רבה תולדתה של הציפייה אותה מעורר שמו של הספר והבטחה מסויימת הניתנת בגב הכריכה. על פי ההבטחה בגב הכריכה, "סודו של הרבי מבקש לפענח את סוד כוחו של הרבי מלובביץ'".
הבטחה זו מתממשת בספר באופן חלקי מאוד. ניתן לומר בהחלט שלמחבר ישנה משנה סדורה בעניין. לטענתו של הררי סוד כוחו של הרבי לא נעוץ בגורמים "חיצוניים". זו איננה יכולת ארגונית מופלאה ולא כריזמה אישית יוצאת דופן. לטענת הררי סוד כוחו של הרבי נעוץ במשנתו הרוחנית-תיאולוגית.
את הטענה פורש הררי בצורה רחבה לאורך פרק משמעותי מאוד בספר, אולם הוא איננו מצליח להבהיר באופן ב רור את אופי הקשר בין המשנה הרוחנית ובין ההצלחה המדהימה של תנועת חב"ד בראשותו.
למרות זאת, מדובר בביוגרפייה מרתקת ומחכימה מאוד, רוצו לקנות ולקרוא.