מי חותר להעברת אדמות מושב יהודי לג'סר אזרקה?

איש לא שאל אותם ובכל זאת: בניגוד להנחיות ואולי גם בניגוד לחוק מתוכנן סיפוח אדמות המושב בית חנניה לג'סר אזרקה. למה?

שמעון כהן , ב' בתמוז תשע"ג

למי שייכת הקרקע?
למי שייכת הקרקע?
פלאש 90

ד"ר ראובן ברקו

במושב בית חנניה הסמוך לג'סר אזרקה לא מבינים מאיפה זה בא להם. מבלי שאיש שאל אותם נבדקת אפשרות להעביר אדמות חקלאיות של המושב לטובת פרויקט כבישים תמוה שיספח את האדמות לג'סר אזרקה.

היום (שני) מתכנסת הועדה המחוזית כדי להכריע אם להמליץ על המיזם שעליו מציבים תושבי בית חנניה סימני שאלה לא פשוטים.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר נצ"מ בדימוס, ד"ר ראובן ברקו, תושב המושב על המיזם שלדבריו חשוד גם במעורבותם של בעלי אינטרסים וגם בסיכונים ביטחוניים.

על ראשיתו של המיזם הוא מספר כי המהלך החל כחלק מהמגמה להפוך את כביש מס' 2 לבטוח יותר תעבורתית, להרחיבו ולבטל עקלתונים. המהלך הדורש השקעת כספים רבים זכה להסכמת השרים וההכנות לו החלו. במסגרת הכנות אלו הגיעו אנשי משרד התחבורה להסכמות עם מושבים לאורכו של הציר, אך כאשר הגיעו לג'סר אזרקה שונה מתווה העבודה והוחלט במקום לייצר עקלתונים לייצר עקלתון ובלבד שלא לפגוע באדמות ג'סר אזרקה. בנוסף לזאת יוצר העקלתון החדש סיפוח למעשה של אדמות ביצה שיובשו על ידי ראשוני בית חנניה, ניצולי שואה שהגיעו למקום, לטובת ג'סר אזרקה.

ד"ר ברקו מציין בדבריו כי המהלך נעשה מבלי להיוועץ באיש מתושבי בית חנניה וכאשר פנו אלה לאחראי על המחוז והציגו בפניו תהיות על המהלך הנרקם מתחת לאפם נענו בכך שלא ניתן לאלץ את האוכלוסייה הערבית של ג'סר לבנות לגובה ומכיוון שאלה רגילים לחיים עם עיזים וכיוצא באלה יש לאפשר להם התפתחות לרוחב, ובאין חלופה יש לאפשר להם לבנות על האדמות המדוברות.

ברקו מצידו מביע זלזול בתגובה וקובע כי הן בלבנון והן בדובאי הבניה הערבית נעשית לגובה ואין לקבל את הטיעון. בנוסף הוא מציין שניתן לאפשר לג'סר לבנות מזרחה ולא לכיוון אדמות המושב. בנוסף הציעו אנשי בית חנניה להעביר זוגות צעירים מג'סר לבניה באדמות ההר במקום באדמות חקלאיות ובכך ישודרג מעמדם הסוציואקונומי, אך טענותיהם לא נשמעו.

לדבריו נטען בפניהם שערביי ישראל לא יסכימו לקלוט את אנשי ג'סר הנחשבים נחותים, טענה שנשמעת באוזניו כגזענית, לבד מכך שמשמעותה שתושבי בית חנניה הם אלה שאמורים כעת לקלוט את האינטגרציה עם תושבי ג'סר אזרקה.

בדבריו הוא מדגיש כי אין להתנגדות היבט לאומי כלשהו אלא היבט ענייני, והתנגדות שכזו הייתה מגיעה גם לו היה מדובר בסיפוח לטובת זיכרון יעקב, מעגן מיכאל או קסריה.

בהמשך דבריו מספר ד"ר ברקו על התפתחות דרמטית בעלילה כאשר חבר הכנסת אלי ישי, בכהנו כשר הפנים הוציא מכתב לאנשי משרדו ובו הוא אוסר עליהם לקדם את הפרויקט אלא לאפשר אך ורק בנייה לגובה, לכאורה טענות דומות ואף זהות לאלה של אנשי המושב, ואולם במקביל לזאת איפשר השר דאז ישי לקיים ישיבה מיוחדת של בכירי משרדו לקידום הפרויקט. ברקו חושד שהמכתב לא נועד אלא להוות כיסוי לאפשרות בה יקרוס המיזם, על מנת שיוכל ישי להציגו ולקבוע שהתנגד למהלך.

להערכתו מאחורי המהלך כולו קיימים לא מעט אינטרסים עלומים. תחושה המתחזקת גם לנוכח הודעתה של רשות העתיקות ולפיה מדובר בשטח שאינו אלא אתר עתיקות וכל קידום של מיזם בנייה במקום נחשב לעבירה פלילית.

ברקו מחדד את הדברים וקובע כי ההחלטה על קידום הפרויקט התקבלה כמחטף יום לפני הבחירות, בתפר שבין שר הפנים לשעבר ישי לשר הפנים הנוכחי סער.

בדבריו מציין ד"ר ברקו כי למהלך יש גם היבטים ביטחוניים בשל תוואי הדרך הנצרכת להעברת כלי רכב צה"ליים כבדים, מעבר שלא יתאפשר במידה ותיסלל הדרך המתוכננת.

באשר לחשש שמא אנשי משרד הפנים שאינם מקדמים את תכנית הרחבת הכביש הישרה והראשונית חוששים מעימותים עם הציבור הערבי בג'סר אזרקה, אומר ד"ר ברקו כי אכן נשמעו איומים ברוח 'תהיה כאן אינתיפאדה' מכיוונם של ראשי ג'סר, אך הוא כקצין משטרה בכיר אינו חושש מאינתיפאדות ומאיומים. "צריך לעזור להם, אבל לא על חשבון אדמות בית חנניה".

בנוסף לכל אלה טוען ד"ר ברקו כי בדיקה של ארכיטקטים גילתה כי אם ייצא המהלך לפועל לא יישאר הרבה לטובת ג'סר אזרקה, אלא כחמש מאות יחידות דיור, עובדה המלמדת שבעלי האינטרסים יתכן וקשורים לסוללי הדרך. הוא מציין כי גם פניות לשר החקלאות האמור לייצג את החקלאים במושבים לא נענו בתגובה כלשהי. להערכתו הסיבה מאחורי הדברים היא היותו איש מע"צ לשעבר. גם משר התחבורה לא הגיע מענה, מזכיר ברקו.

לעומת זאת מי שכן החליטה לקדם את המאבק בפרויקט היא דווקא חברת הכנסת איילת שקד שפנתה לשר הפנים גדעון סער ובמכתב תקיף דרשה למנוע את המהלך. "אני קוראת לשר הפנים להפסיק לאלתר את המחטף באדמות יהודים. לא ייתכן כי המדינה תיתן שטחים חקלאיים של מושבים וקיבוצים יהודיים לטובת כפרים ערביים מבלי לבצע הערכת מצב ראויה וביקורתית .החלטה שכזו עלולה ליצור תקדים חמור בו מתחת לאפינו מעבירים משאבי מדינה", אומרת שקד.

במכתבה לשר סער כתבה שקד: "התכנית מהווה פריצת דרך מסוכנת בהיבט של ניהול אדמות המדינה והיא מהווה תקדים מסוכן של הפקעת שטחים חקלאיים לטובת הרחבת שטחי השיפוט של רשויות ערביות בשעה שאלו אינן מוכנות לעודד פתרונות אחרים, מה שיעודד רשויות אחרות לפעול בצורה דומה ויהווה פגיעה אנושה בחקלאות במושבים ובקיבוצים. ישנם פתרונות חליפיים לבעיות ג'סר א-זרקא ובהן בנייה לגובה, פינוי בינוי, בניה מערבה, שינוי מפתח הצפיפות המרווח בכפר או מעבר צעירים לכפרים מפותחים אחרים".

יצוין כי במכתבה ביקשה מסער להורות על דחיית כינוס הוועדה היום, אך בקשה זו ככל הנראה לא נענתה. ברקו מצידו, המברך על מאבקה של שקד, מקווה שהמאבק נגד המשך קידום המיזם יוביל להצלחה.