'ארבה? אל תשמידו אותם. תגדלו אותם'

במשרד החקלאות גאים בניצחון על מכת הארבה. מומחה לארבה ממליץ לא רק שלא להשמיד אותם אלא אפילו לגדל, ומסביר גם מדוע.

שמעון כהן , ב' בתמוז תשע"ג

הארבה מוגר? אילוסטרציה
הארבה מוגר? אילוסטרציה
צילום: אליקים סולומון

נתנאל שור

במשרד החקלאות מברכים על מה שמוגדר שם כניצחון על מכת הארבה.

שר החקלאות, יאיר שמיר, אמר כי "בזכות המאמץ המשותף והעבודה הקשה מסביב לשעון של צוותי משרדי החקלאות, המועצות האזוריות וחקלאי הנגב, הצלחנו למגר את הארבה תוך מניעת הנזק לצומח ולחקלאות", ואולם יש מי שסובר שמיגור התופעה הוא הפסד של ממש, ואפילו ממליץ לגדל את הארבה בחממות.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם נתנאל שור, מומחה לארבה ואחד ממחבריו של ספר אודות הארבה תכונותיו וסגולותיו. לדבריו מדובר במזון בריא מאוד, עשיר בחלבונים הרבה יותר מבקר ובעל מינראלים רבים שתכונותיו ידועות במסורת העמים העתיקה.

לדבריו יש לחשוש שהדברת הארבה תפגע בשרשרת הטבע כאשר ציפורים ובעלי חיים יאכלו את החגבים המתים ויפגעו מהחומרים, פגיעה שהשלכותיה עשויות להיות ארוכות טווח.

שור מתאר את התקופה האחרונה, תקופת הארבה בדרום, כמעט כתקופה חגיגית. "חיכיתי למכה הזאת כבר עשרות שנים. ירדתי לדרום. צילמנו", הוא מספר ומציין שבמקצועו הוא גם צלם, "ראינו את שלבי ההתפתחות המעניינת של החגבים. גם הפוסק שמתנגד לאכילת חגבים ציין ששלבי ההתפתחות שלהם הם משהו מיוחד, נפלאות הבורא.מדובר בחמישה או שישה שלבים שבהם החגב יוצא מעצמו אל השלב הבא. כשרואים את הנשל זה נראה כמו חגב חי, אבל כשמתקרבים רואים שזה ריק. הוא מגהץ את הכנפיים שלו, זורק בהם אוויר כדי ליישר אותם ומחכה עד שהעור מתקשה".

עוד מספר שור כי בתחילת המאה הקודמת היו החוקרים משוכנעים שמדובר בחמישה סוגים שונים של ארבה, אך ככל שהתרחב המחקר אודותם התברר שמדובר באותו חגב בשלבי התפתחות שונים. את אחד השלבים הוא מכנה 'ברסלב', שלב שבו צבעיו וצורתו של החגב נראים כחסיד לבוש בבגדיו השחורים לבנים.

שור מספר כי הוא עצמו מגדל בביתו שבירושלים כמה פריטי ארבה, ולדואגים הוא מרגיע ומדווח על יעילותם של ציפורי האזור שאינם מותירים לחגב שמצליח לברוח מהכלוב סיכוי ואוכלים אותו, כך שלהקות ענק לא יהיו כאן גם אחרי חגביו של שור שאגב ממליץ לכולנו לגדל חגבי ארבה.

הוא מציין שהארבה אינו שותה מים ודי לו במזון פשוט, ובאשר לחשש לתבואת השדות הוא ממליץ על הקמת חממות סגורות שבהן יגודלו פרטי הארבה לצורכי אכילה.

"החגבים בריאים מאוד ויש בהם גם תכונות רפואיות.  אפשר גם להכין קמח ארבה כמו קמח דגים. זה מאוד מחזק. במסורת התימנית ידוע הארבה כטוב ללב. חוקר צרפתי קובע שהארבה מסייע גם מול סרטן. חוקרים בעולם ממליצים במקום להשמיד לגדל אותם. אמנם לא קל לתפוס אותם אבל צריך לנסות".

עם כל יתרונותיו הבריאותיים של החגב ממליץ שור לאוכלים אותו להישמר מטיפת רעל שנמצאת מתח לראשו של היצור הקופצני.

בהמשך דבריו מתייחס שור לאפיק אחר במחקרו סביב החגבים, האפיק המיסטי דתי. הוא מציין שהארבה מסמל אחווה ואחדות כאשר הפריטים בלהקת המיליונים אינם מתקוטטים זה עם זה אלא חיים בהרמוניה ובמעופם כמו גם בחנייתם הם נראים כצבא אחד הפועל על פי פקודות, משל לעם ישראל שגם הוא צריך לשאוף לאחדות שכזו.

עוד הוא מציין את דבריו של הרבי מלובביץ' שדווקא החגב טהור למאכל משום יכולתו לנתר בשניות ממקום אחד למקום אחר מבלי שתיראה בו כל היערכות לכך, עובדה המדמה את המעבר הנצרך גם אצל האדם במעברו בין טומאה לטהרה, קפיצה ודילוג מהירים לעזיבת הטומאה.