להתכונן לחופש הגדול: הכלה תכנון וזהירות

מנהל מועדוני 'דאורייתא' ממליץ על דרכי היערכות לחופש הגדול גם במשפחה פנימה וגם במערך המוניציפאלי. לעבור את החופש בשלום – אפשרי.

שמעון כהן , ד' בתמוז תשע"ג

אילוסטרציה
אילוסטרציה
פלאש 90

אפשר להתכונן. פלזנר

ברשויות המקומיות כמו גם במרבית הבתים הפרטיים קיימת היערכות של ממש לקראת תקופת החופש הגדול המתקרבת בצעדי ענק. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חיים פלזנר מנהל רשת מועדוני הנוער "דאורייתא" של OU ישראל על ההיערכות הנכונה לתקופה המורכבת לקראתה חוששים כל כך הורים רבים ומערכות חינוכיות וארגוניות רבות.

בראשית הדברים מתאר פלזנר את פעילותם של המועדונים בראשם הוא עומד, מועדונים הפזורים בעיקר בפריפריה, אך לטעמו ראוי היה שייראו גם במרכזי הערים הגדולות. הבעיות, כך מסתבר, דומות כמעט בכל מקום בארץ.

מועדוני 'דאורייתא' ממקדים את פעילותם בקרב בני נוער שאינם מאוגדים בתנועות נוער. לקראת הפעילות מקבלים אנשי הארגון מהרשות המקומית מבנה גדול בו הם מקימים מועדון סנוקר ולצידו בית מדרש בו לומדים תחומים שונים של יהודות בצוותא עם רכז חינוכי. הלימוד המדובר אינו מתאפיין באדם אחד שמשמיע את דבריו והאחרים שומעים אלא בשיח הדדי בו שותפים בני הנוער באופן חי.

על העירוב שבין סנוקר לבית מדרש הוא אומר כי אכן היו וישנם מתנגדים לכך, אך לא מדובר ב"חגיגה בסנוקר", אלא בהתמקצעות לכל דבר בתחום. התמקצעות זו שולחת את הנערים להתמודדות בתחרויות גדולות, ובמהלך התרגולים הם מתרגלים כללי משמעת והתנהגות, "אין ניבולי פה, אין אלימות וכו'", הוא מספר.

לאחר שעה או שעה וחצי של סנוקר מתקיימים הלימודים המשותפים, ולדבריו גם אותם שבשלבים הראשונים מגיעים רק לסנוקר ואחר כך נעלמים, ברבות הזמן מחליפים כיוון ולא פעם מגיעים רק ללימוד ומדלגים על הסנוקר.

את הלימוד החווייתי והמשותף מדגים פלזנר מביקוריו במועדון אחד בדיוק כאשר למדו את המונח 'אם אין אני לי מי לי' מפרקי אבות. אחד התלמידים אמר לחבריו 'אני יודע מה זה 'אם אין אני לי מי לי'. כשהייתי במעצר בית אף אחד מכם לא הגיע אלי לבקר אותי...' ומכאן התפתחה שיחה על ההדדיות והחברות.

פלזנר סבור שקיים צורך בהקמתו של משרד לענייני נוער וצעירים, משרד שיאגד תחתיו את מכלול הפעילויות לבני נוער בימי ובשעות הפנאי. לדבריו יוזמות רבות ותקצובים רבים מתמוססים בשל ריבוי בעלי תפקידים והשקעות לא מנותבות, שבסופן מהכסף הרב נותרים שקלים בודדים לפעילות האמיתית, זו שנפגשת עם הנוער ברחוב.

כשהוא מתבקש להמליץ למשפחות כיצד להיערך לתקופת החופש הגדול מציג פלזנר רשימה מוגדרת של מטלות משותפות לבני הבית:

תכנון מוקדם – כמו בכל מערכה, יש להכין תוכניות ברורות, תאריכי אירועים מרכזיים, זמני יציאה, יעדי תיור ביקור והשתלמויות של כל בני המשפחה. מומלץ להדפיס בגודל A4 לניילן ולמגנט על המקרר כאשר כל בן משפחה יקבל צבע נפרד.

הגדרות ברורות – הגדרת תחומי אחריות אישית של כל בן משפחה, ציפיות מכל אחד מהשותפים בבית. כללים ברורים של מותר/אסור ומצופה. רצוי לקיים דיון משפחתי כהכנה לקראת החופשה .

הכלה – יכולת שאנו כהורים ניאלץ לאמץ לקראת החופשה מדיניות ברורה על מה נתעקש ועל מה לא.

סביבה בטוחה – הכוונה למסגרות משמעותיות בקיץ, סמינרים, מחנות, חוגים ועוד. אם מדובר בילדים שאוהבים לשבת בבית או סתם לבלות עם חברים יש לוודא האם קיימת חסימה לאינטרנט, לברר עם אילו חברים הוא מסתובב ולא להתבייש להתעניין בסדר היום של הילד.

במישור המוניציפאלי ממליץ פלזנר לרשויות לא למקד את משאביהם בעוד הופעה עתירת משאבים וכספים, הופעה ש"בסופה לא יישאר לילדים כלום חוץ מבקבוק בראש וטינופת", אלא בעבודת שטח תהליכית ויסודית שתיתן בידם כלים כסדנאות יצירה ומחשבה והכשרה לחיים בעולם המבוגר.