עתירה: לחשוף ההליכים מול איראן

על פי פרסומים שונים לאורך השנים מתנהלים בין ישראל ואיראן הליכי בוררות בכל הנוגע לחב' קצא"א. עו"ד דרשן-לייטנר דורשת לחשוף אותם.

שלמה פיוטרקובסקי , י' בתמוז תשע"ג

היום הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כנגד משרד החוץ ומשרד המשפטים.

בעתירה מתבקשים המשרדים לגלות האם מתקיימים הליכי בוררות בין מדינת ישראל לבין ממשלת איראן, היכן הם מתנהלים, ומי הגוף המטפל בהליכי הבוררות מטעם ממשלת ישראל.

העתירה הוגשה ע"י עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר מארגון שורת הדין, לאחר שמשרד החוץ ומשרד המשפטים דחו את בקשתה של עוה"ד דרשן-לייטנר לגלות את המידע המבוקש לפי חוק חופש המידע, מבלי לנמק את סירובם.

בעתירה נטען, כי עוה"ד דרשן-לייטנר מייצגת קורבנות טרור בהליכים משפטיים כנגד ממשלת איראן, ולאחרונה החלה באכיפת פסקי דין שבידיה כנגד ממשלת איראן. נסיונותיה של עוה"ד לנהל הליכים משפטיים מול איראן בארץ נתקלו בסירוב מוחלט של משרד החוץ להמציא את כתבי הבי-דין לאיראן, או לאפשר לעוה"ד למסור את כתבי הבי-דין בדרך חלופית.

טענת משרד החוץ היא, כי לישראל אין יחסים דיפלומטיים עם איראן, ועל כן לא יאפשרו כל ניהול הליכים שהוא כנגד איראן במדינת ישראל. התוצאה האבסודרית היא שנפגעי טרור שקיבלו פסקי דין בחו"ל נגד איראן אינם יכולים לאכוף בישראל את פסקי הדין שניתנו לטובתם

הבקשה לפי חוק חופש המידע נחוצה על מנת להוכיח באופן רשמי את מה שידוע כבר מזמן: בין ישראל לבין איראן מתנהלים מאז שנת 1985 מספר הליכי בוררות בינלאומיים, ולמדינה אין שום קושי למסור את מסמכי בית המשפט של קורבנות הטרור לנציגי איראן במסגרת הליכי הבוררות האלה.

תשובת משרד המשפטים ומשרד החוץ לבקשה לחוק חופש המידע היתה לאקונית, והפנתה לסייג הכללי בחוק, המאפשר לרשות ציבורית לסרב לגלות מידע לרבות מטעמים של חשש לפגיעה בבטחון המדינה, פגיעה ביחסי החוץ של המדינה, או מסירת מידע בנושאים ששר הבטחון אסר את גילויים בצו. בתשובה לא צוין איזה מהנימוקים הביא לדחיית הבקשה.

לטענת העותרת, תשובה מתחמקת זו אינה עומדת בדרישות החוק הדורש לנמק את הסירוב לבקשה, ולהוכיח שמתקיימת עילה לסירוב לבקשה. בעתירה נטען, כי התשובה משוללת כל בסיס עובדתי, והיא חלק מהמאמצים שנוקטים הגורמים הממשלתיים המעורבים בבוררויות נגד איראן, להסתיר את הנושא מעיני הציבור, ולהמשיך לפעול כאילו מדובר בעסק פרטי ולא בנכסים השייכים לאזרחי ישראל.

עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר מיוצגת בהליך על ידי עו"ד רועי כוכבי.

לדברי עוה"ד דרשן-לייטנר: "לקורבנות הטרור שזכו בדין נגד איראן, יש זכות לממש את פסקי הדין שלהם נגד נכסים איראניים המוחזקים בישראל. ידוע לכולם, שישראל מנהלת בוררויות מול איראן בענין קצא"א ובענין עסקאות הנפט שהיו לאיראן עם ישראל טרם נותקו היחסים ביניהם ב-1978. לאחרונה נודע, כי אף התקבל פסק דין המחייב את ישראל לשלם לאיראנים מיליוני דולרים. תמוה ביותר שישראל מעדיפה לשלם את הכספים שחוייבה בהם לאיראנים, ובמקביל – למנוע מקורבנות הטרור לקבל את המגיע להם. בית המשפט יתבקש להסיר את מעטה הסודיות המלאכותי הזה מעל כל עניין הבוררויות, אחת ולתמיד, ובכך יאפשר לקורבנות הטרור לממש את פסקי הדין שלהם נגד איראן".

עוה"ד רועי כוכבי הוסיף ואמר: "הגורמים הממשלתיים המעורבים בבוררויות בין ישראל ואיראן (משרד החוץ, המשפטים והאוצר) מתנהגים לאורך שנים ארוכות כאילו המידע הנוגע לבוררויות הוא רכושם הפרטי. אין כל הצדקה או בסיס חוקי לסירוב למסור מידע שנוגע להליך אזרחי-מסחרי ולרכוש המדינה, שהוא רכושם של אזרחי ישראל. מדובר במידע שאין לו שום קשר לביטחון המדינה, הוא ידוע במלואו לצד האיראני, ולפי חוק חופש המידע חובה על משרדי הממשלה המעורבים בנושא למסור אותו לכל אזרח או תושב ישראלי שמבקש לקבלו. הסירוב למסור את המידע מעורר חשש כבד שלגורמים המעורבים בעניין יש מה להסתיר מאזרחי המדינה ושהם רוצים להמשיך לעשות בנכסי הציבור ככל העולה על רוחם. אנו מקוים שבית המשפט יאכוף את החוק ויזכיר למשרדי הממשלה הרלוונטים, שהם אינם עומדים מעל החוק ושתפקידם לשרת את האזרח, ולא להיפך".