משרדי הרבנות הראשית
משרדי הרבנות הראשיתפלאש 90

1."ללמדך שאין לך דיוטה שאין דיוטה אחת למטה הימנה", כתב הסופר חתן פרס ישראל ש"י עגנון, אולם ספק רב אם גם הוא תיאר לעצמו אי פעם לאיזה תהום תידרדר תדמיתו של מוסד הרבנות הראשית.

חקירתו של הרב הראשי לישראל בסוף השבוע האחרון היא בסך הכל עוד צעד אחד בדרך לאובדן גמור של אמון הציבור הישראלי ברבנות הראשית ובמה שהיא מייצגת. כאשר הרב הראשי לישראל מובל לחדרי החקירות, לא בפעם הראשונה יש לציין, לא רק תדמיתו האישית נפגעת ולא רק תדמיתה של הרבנות הראשית נפגעת. הפגיעה בכבודה של תורה היא קשה מאוד, משום שבין אם נרצה ובין אם לא נרצה הרב הראשי הוא זה המייצג את התורה בעיני מרבית הציבור שאיננו חשוף ביומיום לרבנים וגדולי תורה.

חשוב להזכיר שהרב מצגר מעולם לא הורשע בדבר, גם כעת מדובר בשלב זה בחשדות בלבד, אולם הדיון הוא במישור הציבורי, ושם הנזק כבר נגרם.

2. המצב קשה עוד יותר כשנזכרים שהחודשים האחרונים כולם היו גם הם קשים מאוד לתדמיתה של הרבנות הראשית. ההתמודדות המתוקשרת מאוד על כהונת הרבנים הראשיים והניסיון שעשו כמעט כל הצדדים הנוגעים בדבר לשנות את החוק לא עשו שירות טוב לאמון הציבור ברבנות הראשית. התחושה שמדובר בקלחת שהבחישות בה לא נעשות דווקא לשם שמיים איננה ייחודית דווקא למערכת הבחירות הנוכחית, אולם הבולטות התקשורתית של העניין היא זו שהשתנתה.

הבולטות התקשורתית הזו גרמה בין השאר לרבים וטובים, לאו דווקא מבין אלו שאינם חפצים בכבודה של תורה, לשוב ולהרהר באפשרות פשוט לבטל את מוסד הרבנות הראשית. האם לא היה לעם ישראל טוב יותר ללא רבנות מרכזית, וללא הצורך "להמליך" שני רבנים ראשיים ולהתמודד עם הליך הבחירה ובסוף גם עם תוצאותיו?

3. כעת עומדת על הפרק שאלת התיקון, כשהיא נעה בין שני מישורים, מישור אחד הוא הבחירות הקרובות, אלו שתתקיימנה בתוך כחודש, והמישור השני הוא המישור העקרוני, צופה פני השנים שתבואנה.

במישור הראשון חייבים להבטיח דבר אחד, בחירת שני רבנים ראשיים שיביאו כבוד למוסד הרבנות הראשית. בהקשר זה האחריות המוטלת על חברי הגוף הבוחר (שתיכף נאמר עליו משהו) היא כבדה ועצומה, אולם מנגד לא מסובכת במיוחד. שיָקוּם חבר הגוף הבוחר שלא שמע את הרינונים על הרב מצגר עוד טרם נבחר לכהונת הרב הראשי. שיָקוּם חבר הגוף הבוחר שלא שמע על פרשת שלילת תעודת הכושר לרב עיר מהרב מצגר והחזרתה המוזרה זמן מה לאחר מכן, טרם הצביע בעדו לפני מעט למעלה מ-10 שנים.

חברי הגוף הבוחר שהצביעו עבור כהונת הרב מצגר עשו מעשה נבלה והאחריות לחילול ה' וביזוי כבוד התורה רובצת על כתפיהם לא פחות ממה שהיא רובצת על כתפי הרב עצמו. כעת מוטל על חברי הגוף הבוחר לברר היטב עבור מי הם מצביעים. מי שיצביע עבור מועמד שאיננו הגון באופן מלא, על פי מיטב כושר שיפוטו, וזאת ממניעים חיצוניים לאישיותו של המועמד, עתיד לתת על כך את הדין.

4. מעבר לכך, העובדה שתחת יד הגוף הבוחר במתכונתו הנוכחית יצאה תקלה דוגמת התקלה הזו מחייבת לחשוב שוב על מבנה הגוף הבוחר. את המחשבה הזו אסור לדחות ב-9 וחצי שנים, צריך לעשות אותה עכשיו ומיד, יום למחרת הבחירות הקרובות לרבנות הראשית. אם הגוף הבוחר ישונה כעת, השינוי שיעשה בו יוכל להיות שינוי הנובע ממחשבה עקרונית ולא מהצורך לבחור לכהונה רב פלוני או אלמוני.

יש מי שיאמר שהרב הראשי צריך להיבחר בידי ועדת מינוי כדוגמת הוועדה לבחירת שופטים. יש מי שיחשוב שהגוף הבוחר צריך להישאר על כנו אך צריך למנות ועדת סינון מוקדמת למועמדים. יתכנו עוד כמה אפשרויות אך הצד השווה שבהן הוא החובה לשנות. מה שהיה אסור שיהיה עוד.