תלמידים דתיים תלמוד תורה בית ספר כוכב יעקב
תלמידים דתיים תלמוד תורה בית ספר כוכב יעקבפלאש 90

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בראשות ח"כ עמרם מצנע דנה היום בהצעה לשינוי סעיף 11א לחוק החינוך הממלכתי- תשי"ג 1953, הידוע בכינויו "חוק נהרי", במסגרת הצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים.

לפי החוק הקיים, רשויות מקומיות מחויבות במימון מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים בשיעור של 75% מהמימון הניתן למוסדות חינוך רשמיים, עם אופציה למתן מימון של עד 100%.

בדברי ההסבר לתיקון נכתב: "במטרה לחזק את החינוך הממלכתי-רשמי מוצע לבטל את הסעיף ולהשיב את המצב לקדמותו".

ח"כ משולם נהרי (ש"ס), שיזם את החוק המקורי, הבהיר כי החוק נועד במקור למנוע את המצב בו רשויות בחרו אילו מוסדות מוכרים שאינם רשמיים לתקצב. "היה תוהו ובוהו ברשויות המקומיות ואלו תקצבו ככל העולה על רוחם. החזקים והמקושרים קיבלו כסף ואילו החלשים, במקרה הטוב, קיבלו פחות". 

ח"כ נהרי הוסיף ואמר כי אם משרד החינוך מעוניין להפוך את בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים לממלכתיים עליו לייצר מסגרת מתאימה ורק אחר כך להפסיק את התקציבים, "למה לסגור היום כשעדיין לא נתנו את האלטרנטיבה. 200 אלף תלמידים במדינת ישראל לא יקבלו שירותים בסיסיים. מי יתן יד  לכך?".

ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) ציין כי "יש מי שמנסים להשתמש בשינוי החוק כסוג של ענישה לאנשים שבחרו דרך מסוימת בחייהם. בואו נקרא לילד בשמו - זוהי ענישה. אם רוצים ענישה יש לנקוט בצעדי ענישה ולא לקשור את זה לנושאים חינוכיים".

ח"כ אשר הדגיש כי רשויות המדינה חייבות לאזרחיהן את אותם התנאים בלי קשר להשקפתם ואורח חייהם.

ח"כ רות קלדרון (יש עתיד), הבהירה כי לדעתה הבעיה שיש לפתור היא זו שהביאה במקור להקים מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, "כנראה עוד לא הצלחנו ליצור בתי ספר ממלכתיים חרדים וערבים שאנשים רוצים לשלוח אליהם את ילדיהם".

ח"כ חנין זועבי (בל"ד) אמרה כי מדובר בפגיעה "לשם פגיעה, שאחת התוצאות שלה היא העמקת אי השוויון. כשלרשות המקומית בחירה אם לתקצב את המוסד או לא, הרשות החלשה לא תתקצב ותעדיף תחומים אחרים ובכך נגביר את הפער".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) שלא קיבל זכות דיבור בשל ריבוי המשתתפים אמר לח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), "אני מתנצל בפני הציבור הערבי בישראל שיש חרדים, כי אחרת לא היו פוגעים בכם".

ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי), סיפר כי ערך סיור כדי ללמוד את הסוגיה בשטח, "הגעתי לעיר מוכרת ושאלתי איך הם מתמודדים עם ההשלכות של ביטול החוק. המנהל השיב  לי: 'אני וראש העיר כבר סגרנו שייתן לנו את התקציב הדרוש'. יש לנו תפקיד פה בוועדת החינוך צריך למצוא מנגנון תהליכי בחוק".

משה בר סימן טוב, סגן הממונה על התקציב במשרד האוצר, הבהיר: "האמירה בתיקון היא שהמדינה נותנת עדיפות לחינוך הממלכתי ציבורי. זוהי אמירה לגיטימית וראויה, והכלי שבו המדינה משתמשת הוא כלי תקציבי".

דורית מורג, היועצת המשפטית של משרד החינוך,אמרה "בעקבות החוק התקשינו לתת עדיפות לבתי הספר הרשמיים. החקיקה שחייבה את הרשויות המקומיות יצרה אבחנה לטובת בתי הספר המוכרים שאינם רשמיים".

יו"ר הוועדה, ח"כ מצנע סיכם: "ליצור שוויון בחינוך משמעותו אינה לתקצב את כולם באופן שווה. חינוך שוויוני לכל מחייב פרוגרסיביות ומחייב תקצוב שונה בין אם זה פריפריה לעומת מרכז או בתי ספר פרטיים למול ממלכתיים. בשנים האחרונות פגענו בעיקר בחינוך הממלכתי ועלינו לתקן זאת. כמובן שלא באבחת גרזן, אלא עם יצירת אלטרנטיבות מתאימות".