"נכון לעכשיו אין בישראל חולה פוליו"

במשרד הבריאות נערכים למקרה שבו יתעורר הצורך בהרחבת החיסון לכל אזרחי מדינת ישראל, "נערכים להמשך בדיקות מעקב בכל הארץ".

חזקי ברוך , י"ח בתמוז תשע"ג

יעל גרמן
יעל גרמן
צילום: פלאש 90

שרת הבריאות, יעל גרמן, הודיעה היום (רביעי) כי במשרד הבריאות נערכים למקרה שבו יתעורר הצורך בהרחבת החיסון לכל אזרחי מדינת ישראל.

"אנו פועלים במטרה להצטייד בחיסון הרלוונטי, נערכים להמשך בדיקות מעקב בכל הארץ". השרה הדגישה כי מדובר בממצאים במערכת הביוב בדרום הארץ ולא בתחלואה, "נכון לעכשיו אין בישראל חולה פוליו". במדינת ישראל היקף ההתחסנות גבוה ועומד על 95%. עוד הדגישה השרה כי "ממצאי הנגיף הם בביוב ולא במי השתייה, מי השתייה בישראל בטוחים".

ראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, הציג סקירה של הפעולות שננקטו על ידי משרד הבריאות מרגע שבניטור שגרתי יזום על ידי משרד הבריאות, התגלתה נוכחות של נגיף פוליו.

בשלב הראשון הושלמו חיסונים ברהט בילדים ובמבוגרים. בוצעה פנייה יזומה אקטיבית בטיפות החלב בכל הארץ לילדים עד גיל 6 להשלמת חיסונים, כולל פתיחת טיפות החלב בימי שישי. עודכנו הודעות שוטפות לציבור באמצעות התקשורת, אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של המשרד.

פרופ' גרוטו הסביר כי משרד הבריאות הזמין את נציגי ארגון הבריאות העולמי וה- CDC בעקבות מגמת התפשטות הנגיף לאזורים נוספים בדרום, והסיכוי האפשרי לתחלואה קלינית הנובע מכך.

ישראל מאופיינת במצב מיוחד של ניטור ביוב מאסיבי, רמת חסינות גבוהה של האוכלוסיה, תנאים סביבתיים של מדינה מערבית השוכנת בצומת היבשות- אפריקה, אסיה ואירופה.

המשלחת מארגון הבריאות העולמי סיירה בנגב, ברהט, בפזורה הבדואית ובבאר שבע, והתרשמה מרמת הארגון הגבוהה של תחום החיסונים בישראל וכן מתחנת חיסונים ניידת שנעה בין המבנים של הפזורה. עוד התרשמה המשלחת מיכולת הניטור והחסינות הגבוהה בישראל.

פרופ' גרוטו הדגיש שהציבור צריך להקפיד להתחסן בחיסוני השגרה וכן להקפיד על כללי ההיגיינה: שטיפת ידיים לפני מגע עם אוכל, ולאחר יציאה מהשירותים והחלפת חיתולים.

שיתוף הפעולה של הציבור הוא האמצעי החשוב ביותר להדברת הנגיף.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, ציין כי המשרד מנהל את המצב בכובד ראש, "אנו רואים את הימצאות הנגיף במערכת הביוב מספר חודשים. נוכחות הנגיף נמשכת לאורך זמן, והנגיף מופרש על ידי תושבים באזור הדרום, החשש הוא שהנגיף מועבר מאדם לאדם ולכן יש לנהל את האירוע בכובד ראש. אנו פועלים במשותף עם ארגון הבריאות העולמי וה-CDC".

על פי מתווה הפעולה שהוסכם בקונצנזוס הוחלט בשלב הראשון לאסוף מידע פרטני מהתושבים ולקבל דגימות צואה במדגם אפידימיולוגי, במטרה לאשש נשאות הנגיף על ידי אנשים, ואפיון של נשאות זו, בין אם בכיס אזורי מצומצם או מורחב.

התפשטות הנגיף אפשרית גם כאשר אדם מחוסן ולכן קיימת הסתברות סטטיסטית לפגישה עם אדם לא מחוסן וכתוצאה מכך להדבקה ואף לתחלואה. במקביל יוכפלו מקומות הניטור הקיימים מ-16 מט"שים (מרכזים לטיהור שפכים) ל-32 מט"שים. כמו כן, יבוצע מעקב צמוד אחר מצבים קליניים שונים בבתי חולים.

 בהתאם לממצאים שיאספו תתקיים הערכת מצב עדכנית, אשר יתכן ותוביל לאפשרות לחיסון נוסף של ילדים עד גיל 8 בדרום בתרכיב חי מוחלש. (מדובר בתרכיב משופר בהיבט הבטיחות המיוצר ב-3 השנים האחרונות). משרד הבריאות נערך לתוכנית לוגיסטית לפי הערכות מצב שונות.

עוד ציין פרופ' גמזו: "אנו מנהלים את האירועים במעקב יומי, בשקיפות ובהסברים. בישראל מדובר במצב מיוחד, ישנה העברה מאדם לאדם, אין תחלואה, רמת חיסון גבוהה, צומת גיאוגרפית בין היבשות- אסיה, אפריקה, ואירופה, הערכתנו רצינית ואנו נערכים ומתכוננים לפעולה אפשרית כדי למזער ככל הניתן תחלואה".