גוש קטיף
גוש קטיףפלאש 90

1750 משפחות גורשו מגוש קטיף בקיץ 2005, לפני כשמונה שנים, אך רבות מהן חיות עדיין ללא פתרונות דיור קבועים באופק, על אף הבטחות המדינה לשקמן ולמצוא להן פתרונות. ערוץ 10 הביא הערב את סיפורן של המשפחות.

"הייתה פה משימה לאומית, לפנות את גוש קטיף", אומר אליעזר אויערבך, שפונה ועדיין מתגורר בקרווילה. "אך יש גם משימה לאומית לשקם את האנשים".

חיים זבולון, שפונה מנווה דקלים, החל לבנות בית כבר לפני שנתיים, אך אין לו אפשרות להמשיך ולבנות. המדינה הציעה לו שתי אפשרויות: לקבל סכום כסף בשווי 10% מהקרקע, או לחכות לקרקע חקלאית שתינתן לו במקום אחר. הוא העדיף לחכות. "אני חקלאי מבטן ומלידה, ורוצה מאוד לחזור לחקלאות. בכל פעם שאני רואה שדות ירוקים בדרך יש לי צביטה בלב", מספר זבולון. "אין חקלאות, אז אין לי פרנסה".

לא קיימת הסכמה בין הגורמים השונים בנוגע לאחוז המפונים שלא נמצא להם הסדר קבע. "88% נמצאים בתהליך של בנייה או בבית הקבע, ו-55% גרים כבר בבית הקבע", אומר הרב אופיר כהן, ראש מנהלת "תנופה", הממונה מטעם המדינה על הטיפול במפוני גוש קטיף. הרב כהן ציין במקביל "ועדת החקירה קבעה כבר לפני שנים, שמדינת ישראל כשלה בטיפול במפונים".

בניגוד לדבריו של ראש המנהלת טוען אויערבך כי רק 46% נמצאים כבר בבתים. "כל מי שאומר נתון אחר, או שהוא לא מדייק או שהוא מטעה". כך או אחרת, לכ-50% מהמפונים עדיין אין בית קבוע.