סדרת חינוך
סדרת חינוךמור לנוער

מישהו אמר לי פעם , שאם ארצה ביום מן הימים לנהל בית מלון, כדאי שאתחיל ממשרה של נער מעלית. יש משהו במנהל שצומח מלמטה, מקומת הכניסה של המערכת, ולאט ובזהירות ותוך כדי למידת השטח עולה במעלות התפקידים עד לכס המנהל. זה לא חייב להיות כך, אך יש עדיפות למנהל שסגולותיו הניהוליות מצטרפות לניסיון ולעלייה בסולם הדרגות. בצבא הבינו זאת מזמן. לא יקרה שתהיה מג"ד אם לא היית מ"מ. אולי רק במקרים נדירים לאחר הצטיינות יתרה בקרב וכד', אך בסדרים הרגילים צריך להתלכלך לפני שעולים על בגדי השרד של הקצונה. להלן סיכום של כמה נקודות שעלו מפי רמי"ם בכמה ישיבות תיכוניות ביחס לתוכנית החדשה. זהו הפיקוד הזוטר, המפקח בשטח, שאחראי על התוכנית בשדה ולא תמיד מקבל במה להשמעת קולו.

אין ספק שהגיע הזמן לעשות סדר במבחני הבגרות בגמרא. זה לא הנושא שלנו כאן אם יש לערוך מבחני בגרות בגמרא או לא, אך כל עוד יש מבחן – הוא צריך להיות רציני ככל שניתן. זה לא סוד שבמשך עשרות שנים בחינת הבגרות בגמרא הייתה שערוריה אחת גדולה עם קומבינות מהסוג שרק דתיים מכירים ודי לחכימא. כשהבחינה מרישא עד גמירא הייתה בידיה של כל ישיבה בפני עצמה, נרשמו אי סדרים ברמה כזו או אחרת בתכנון הבחינה ובדרכי ההיבחנות.

על כן החליט הפיקוח ובצדק, להחזיר לידיו את בחינת הבגרות בתלמוד, שלא תהא כוהנת כפונדקית. מזה שנתיים שבחינת הבגרות בתלמוד, מגיעה לישיבות התיכוניות, כשאר בחינות הבגרות, במעטפת ניילון חתומה תרתי משמע בידי המדפיס הממשלתי. התלמידים מקבלים שאלון ומחברת בחינה ככל השאלונים המוכרים. בנוסף, התלמידים מקבלים חוברת דקה עם צילומים של דפי הגמרא הרלוונטיים. כך נמנעות העתקות מהגמרא בה השתמש התלמיד במשך השנה (או חודש לפני הבחינה...).

גם מבנה הבחינה שונה בתכלית. לדפי הגמרא נוספו עכשיו כ – 10 סוגיות מתוך דפי הגמרא, הנידונות בהרחבה ע"י רבותינו הראשונים והאחרונים. המיקוד המתפרסם לאחר חג הפסח מצמצם את ביאורי התוספות כמו גם את הסוגיות המורחבות לכדי 6 סוגיות. 

אלא שכאן הלך הפיקוח שני צעדים רחוק מידי לדעת רמי"ם רבים ותיקים גם חדשים. מעתה ישנו סבב בן 7 שנים שאינו ידוע מראש. הפיקוח טען שסבב ארבע שנתי מדרבן כתיבת חוברות סיכומים המקלות על הנבחנים ומונעות או מצמצמות את ההשקעה בלימוד במשך השנה כולה. בנוסף, יוותרו כותבי הסיכומים על חוברותיהם הנחשקות, אם הביקוש הבא שלהם יהיה רק בעוד 7 שנים תמימות.

באופן לא מפתיע, הופיעו חוברות סיכום מעולות לקראת הבגרות האחרונה רק לפני כחודשיים....

ההשקעה של התלמידים במשך השנה היא חלק מאחריותו של הר"מ ללא כל קשר למבנה בחינת הבגרות ותוכנה. אם החשש הוא שתלמידים יקלו ראש במשך השנה, אנא השאירו לרמי"ם לטפל בעניין. הנעת המתבגרים ללימוד גמרא הייתה מאז ומעולם חלק אינטגרלי מתפקידו של הר"מ בישיבה התיכונית, בשל אופיו של הלימוד וקשייו המרובים במיוחד בתחילת הדרך.

בתוכנית הקודמת היה מקובל שכל ישיבה בוחרת לה 4 מסכתות לסבב ישיבתי ארבע שנתי, כך שכל תלמיד שלומד בישיבה מט' עד יב' עבר דרך מסכתות אלו. בחירה זו הייתה צריכה לקבל את אישורו של הפיקוח. המציאות הקודמת אפשרה מצב בו הרמי"ם ש"גלגלו" את המסכתות הללו במשך שנים היו יכולים להיות בקיאים בה ובדרכי הוראתה. כך היה תחום התלמוד ככל תחום למידה אחר במערכת החינוך, בו תכני הלימוד הבסיסיים נשארים קבועים ונוספים עליהם עדכוני מערכת מידי פעם. באותם ימים טובים, הרמי"ם היו ניגשים לסוגיות כשהן מוכרות ושגורות על פיהם והיו פנויים להרחבת הדעת שלהם ושל תלמידיהם. כמו כל מורה לתנ"ך והיסטוריה, גם הם ניגשו לסיכומים ולטבלאות שלהם משנים עברו, ולקחו משם את הטוב והבדוק והוסיפו עליו כיד ה' הטובה עליהם. אין אף מקצוע בו דורשים מהמורה להכין תוכנית לימוד שתילמד שוב בעוד 7 שנים!

נראה כאילו היה רצון לחנך את הרמי"ם אך נראה שמרביתם לא סיימו את הש"ס 7 פעמים, ולהוראה טובה הם זקוקים למיקוד של מסכתות מסוימות בסבב ארבע שנתי.

אך יש משהו מעבר להוראה ולדידקטיקה שנוגע לדמותו של הר"מ בישיבה התיכונית. פעם הייתי בהרצאה של מורה ותיקה למתמטיקה שמחזיקה כ - 500 תלמידים מידי שנה בכמה מוסדות חינוך. בהרצאה היא הציגה תובנות ודרכים כיצד להשתלט על המספר העצום הזה. בסוף ההרצאה שאלתי אותה אם בוגריה שומרים איתה על קשר בשנה שלאחר סיום התיכון ולאחריה לאור השקעתה האינסופית בהוראה, והיא ענתה חד משמעית "לא". תעשו בעצמכם חשבון לכמה בוגרים במשך 35 שנה היא לא רלוונטית יותר מאשר לעבור בהצלחה את בחינת הבגרות במתמטיקה.

בלי לפגוע באף מורה מקצועי חלילה, זהו תמצית ההבדל בין הוראה מקצועית ובין חינוך ובמיוחד כשמדובר ברמי"ם בישיבות תיכוניות, שגדלים ביחד עם תלמידיהם שעות רבות כל כך בתקופה הקסומה של גיל הנעורים. בדקו בעצמכם את מי הם מזמינים לחתונותיהם, עם מי הם מתייעצים לקראת הישיבה הגבוהה, השירות הצבאי והחתונה ואת מי הם באים לבקר שנים לאחר שסיימו את לימודיהם.

הקשר המיוחד הזה נוצר ע"י השקעה בתחום האישי. תפקיד הר"מ בישיבה התיכונית מורכב משעות הוראה (גמרא, מחשבת ישראל וכו') ומחינוך. ככל מחנך, עם השנים נצברים ידע, ניסיון וחומרי הוראה שמאפשרים למחנך לקחת מן המוכן ולא להמציא כל שנה את הגלגל מחדש. עובדה זו מקלה על המחנך לעסוק בעיקר שהוא כמובן החינוך. החינוך הוא השיחות האישיות לאורך השנה כולה עם כל תלמיד. שיחות עומק ולא רק שיחות מסדרון. מי שעובד עם מתבגרים יודע שלרוב שיחות עומק אינן מתקיימות עם ההורים אלא עם הר"מ, וכשהוא עסוק עד צוואר בהכנת חומרי למידה שיהיו טובים בפעם הבאה רק עוד 7 שנים (או עד שיוחלף הפיקוח...) הוא אינו פנוי למשימות העיקריות שלו כר"מ בישיבה התיכונית שהן החינוך, התמיכה, העידוד וההכוונה.