"אני? אני בכלל לא מוביל מאבקים, אני מוכר במבה, בקושי אחראי על הגרביים שלי", צוחק היום קובי ברמר, מי שהוביל את מאבק בעלי המכולות. בשבוע שעבר התייצב בית המשפט העליון לצדו, וקבע כי העירייה חייבת לפעול באופן אפקטיבי ליישום חוק העזר העירוני האוסר על פתיחת עסקים בשבת.
בית המשפט העליון ביטל בכך את פסיקת בית המשפט המחוזי אשר קבע כי העירייה יכולה "לצאת ידי חובה" בהטלת קנסות על העסקים הפתוחים בשבת. השופטים קבעו כי העירייה צריכה להחליט האם לאכוף באמת את חוק העזר שחוקקה בעצמה או לבטל אותו. הניצחון של ברמר הוא בעל משקל, אבל מבחינתו יש עוד דרך, והיא פורצת את גבולותיה של תל אביב.
מלחמה נגד הטייקונים
המאבק של קובי ברמר החל לפני שש שנים וחצי, "כשהעירייה התחילה לתת לי רפורטים: פה צריך לסגור עד השעה הזאת והיום עד השעה ההיא", הוא מספר לנו מהמכולת של אביו ברחוב שינקין, "אמרתי שזה לא יכול להיות, הרי יש כאן מרכולים גדולים שפתוחים 24/7. הבנתי שזו פשוט יוזמה לסגור את העסקים הקטנים". ברמר עבר בין עסקים דומים לשלו, צירף עוד שישה אנשים ופנה לבית המשפט המחוזי כדי שחוק העזר העירוני ייאכף. "השופטת משכה אותנו ארבע שנים ואז יצאה לפנסיה, והשופטת החדשה לא אהבה אותנו. הייתה לה הדרת פנים כלפי סוללת עורכי הדין של הצד השני". בבית המשפט המחוזי הוא הפסיד, ונאלץ לשלם 75 אלף שקלים. "שילמתי את זה במטבעות של 10 אגורות", הוא אומר ברצינות.
אבל בשבוע שעבר התייצב בית המשפט העליון לצדו. "אני לא מצטער על הזמן שעבר. בתקופה הזאת עם ישראל היה צריך להתבשל עם הנושא הסוציאלי, ועם ההבנה של שבת. ידוע ש90 אחוזים מהישראלים רוצים שהעסקים יהיו סגורים בשבת". ועוד דבר קרה בתקופה הזאת: הצטרפו אליו בעלי עסקים רבים, ליתר דיוק 9,000, מכל רחבי הארץ. "אלה שיש להם טמבורים ו'הום סנטר' שפתוחה בשבת הרסה אותם, אלה שיש להם בית מרקחת ו'סופר פארם' שפתוחה בשבת הרסה אותם, ובעצם מכל סוגי החנויות".
"אין לי בעיה עם הסוּפּרים הגדולים ששומרים על החוק. זה שאני עסק קטן והם מתחרים שלי, זו בעיה שלי. העניין הוא שהם לא שומרים על החוק ואף אחד לא רוצה להתחיל איתם, כי לבעלים יש גם שליטה בכל מיני אמצעי תקשורת", הוא אומר ומזכיר כדוגמה את אליעזר פישמן, בעל אחזקות ברשתות קמעונאיות וגם ב'ידיעות אחרונות'. ברמר מספר שבשנות המאבק המשפטי הוא חווה הכול, גם הצעות להשתיק אותו בסכומים גדולים וגם איומים - "שמו לי רימון באוטו". אבל הוא המשיך עם האמת שלו: "אני לא צדיק ואין לי זכויות - אבל אני רוצה להיות נקי מול אבא שבשמיים".
לאור פסיקת בית המשפט העליון, ברמר ציפה מראש העיר שלו לפעולה של ממש. "חשבתי שהוא יגיד 'טעיתי, פגעתי בבעלי העסקים', ויאכוף את החוק, אבל לא. ואף חבר כנסת לא פוצה פה. כל הזמן רוממות הבג"ץ בפיהם, אבל פתאום כשבית המשפט מצדד בצד השני - הכול משתנה". אגב, הוא אומר, המכולת הספציפית שלו סובלת מחרם צרכנים. הדתיים מעדיפים את המכולות של הדתיים בסביבה והחילונים מעדיפים להדיר את רגליהם ממי שמקדם את סגירת החנויות בשבת. אבל ברמר מתכוון להמשיך קדימה, "לצומת ביל"ו, לגעש ולשפיים. נעשה את זה מוניציפלית ואחר כך לכנסת, המדינה צריכה להחליט. או שמותר או שאסור. אם מותר לפתוח בשבת – שיחזירו את כל הקנסות שלקחו, ואם אסור - אז לסגור".
ברמר מוסיף עוד הערה, המכוונת לציבור הדתי שהוא ממעט לשמוע ממנו, החל משר התמ"ת הקודם, איש ש"ס, ועד אישי הציבור הסרוגים. "מי שלא נלחם על השבת יצטרך להתגייס לצבא, כי תהיה כאן מלחמה. לא תהיה לנו ארץ ישראל בלי שמירה על השבת. מי שלא ישמור על השבת, אין לו מה לעשות פה", מזהיר ברמר, על אף שאינו חובש כיפה.
עוד לא ניצחון
"זה אינו ביטוי לניצחון", מצנן הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון, את ההתלהבות מהתייצבותו הכמעט חד פעמית של בג"ץ לצִדה של השבת. "אולי יש כאן קצת הבנה מצד בג"ץ לעניין שלנו, אבל לא יותר מכך".
הרב מדן, שפועל רבות למען שימור הצביון היהודי של השבת, גם אינו מצפה מראש עיריית תל אביב לחולל מהפך בעירו. "אינני מאמין שעיר שערכה את מצעד הגאווה העולמי, באופן שבו ערכה אותו, תסגור עכשיו את העסקים בשבת. תל אביב של חולדאי היא לא תל אביב של דיזנגוף או ביאליק. חולדאי רוצה להיאבק בשבת ומצליח".
האם בכלל אפשרי להסיג לאחור את מגמת חילול השבת ההולכת וגדלה, או שזה בלתי הפיך?
"זה אפשרי, אבל זה יקרה רק עם תוספת של שומרי שבת שיגיעו לעיר ועם חינוך. דרוש שינוי עמוק יותר בתודעת התושבים וזה ייקח לפחות דור".
כידוע, הרב מדן חיבר יחד עם פרופ' רות גביזון את אמנת כנרת לחיים להסדרת יחסי דתיים-חילונים במדינה. השניים הקדישו לנושא למעלה משנתיים, וחיברו מסמך של הסכמות. "אני חושב שקבלת הדרך שהייתה באמנה יכולה להוסיף לצביון השבת", אומר הרב. האמנה קובעת ששבת הוא יום המנוחה של ישראל, ואנשים לא יועסקו ולא יידרשו לעבוד בשבת. מצד שני, מקומות תרבות, בידור וגם תחבורה ציבורית יופעלו לפי הצורך, אך באופן מצומצם יותר מאשר בימות החול. "רק צריך לזכור לקבל את ההחמרות שבשני הצדדים, ולא רק את אחד מהם", מבהיר הרב.
הרב מדן מספר שבעת כתיבת האמנה נוצר קשר עם 70 ראשי רשויות, "כולם רצו שהעסקים ייסגרו בשבת. אבל ראשי הערים כפר סבא ורעננה אמרו לי אז 'תסגור את מרכז הקניות בשפיים'".
מי שאמון היום על האכיפה של חוק שעות עבודה ומנוחה בכל הארץ הוא שר חובש כיפה, נפתלי בנט. האם היית מצפה ממנו להגביר את האכיפה בנושא הזה?
"ממה שאני רואה מבנט עד כה, הוא פועל במרחב גדול ובקצב נכון. אני פחות בונה על אכיפה, צריך אכיפה כשיש תודעה מינימלית של שבת והסכמה בין הצדדים. כשאכיפה תהיה בלי מודעות לשבת, על בסיס דברים שנקבעו בהסכמים קואליציוניים - זה יצליח שבועיים-שלושה ואז ייפול. צריך לעשות כאן תהליך של הסכם".
אבל בעשור שחלף מאז כתבתם את האמנה ועד היום חל כרסום גדול מאוד בשמירת השבת בכל הארץ. המצב אינו כפי שהיה.
"נכון. להאמין שניתן להחיות עכשיו את האמנה זה כמו להאמין בתחיית המתים. אבל", הוא מוסיף, "אנחנו מאמינים בתחיית המתים. ויש היום ניסיון של מנהלי האמנה להקים שדולה בכנסת לצורך הנושא הזה".
"חולדאי שבוי בקואליציה דתית"
"מה זאת אומרת לסגור את החנויות בשבת כי יש בעלי עסקים קטנים? אולי נסגור את כל החנויות בשעה ארבע אחר הצהריים כי יש כאלה שקשה להם לעבוד?" טוענת מיטל להבי, חברת מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ. "חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שלעובד יהיה יום חופש. ביפו מותר לפתוח גם בשבת עסקים מגוונים כי האוכלוסייה ברובה צורכת אותם גם בשבת, ולעובדים מגיע יום חופש חלופי". להבי מסבירה שבתל אביב קיים חוק עזר עירוני המתיר פתיחת עסקי בידור, בילוי ופנאי גם בשבת כולל מסעדות, תיאטראות וקולנוע. חוק כזה, מיותר לומר, סותר את חוק העזר לפיו אסור לפתוח עסק, כל עסק, בשבת. אך להבי אומרת שבדיוק בשביל הדברים האלה נועדה השבת.
אז מה, מבחינתך שבת היא יום רגיל?
"לא, אני לא בעד שהשבת תהפוך ליום חול, גם בגלל ההיבט הסוציאלי וגם כי אני אוהבת שהשבת שקטה. אני בעד שתהיה נוסחה שתאפשר פתיחת עסקים בשבת תחת מדיניות עירונית מוסכמת". להבי מציעה שכמו שלא פותחים דיסקוטק בכל מקום, כך גם לא ייפתחו עסקים בשבת בכל רחוב, אלא ברחובות ראשיים, בתורנויות אזוריות או במתחמי מסחר. "יש ציבור גדול שרוצה לעבוד בשבת, זה מהווה עבורם תוספת הכנסה גבוהה, ויש ציבור גדול שרוצה לקנות בשבת, ובצורה מבוקרת צריך לאפשר את זה".
ומה עם העובדים שלא רוצים לעבוד בשבת, אבל בלי זה לא יקבלו אותם לעבודה בכלל?
"אני לא חושבת שמישהו יכול להכתיב תנאי העסקה שאינם עומדים בתנאי החוק".
ומה עם שמירה על הצביון היהודי של המדינה?
"זו מדינה דמוקרטית לתושביה והצביון היהודי לא צריך להכתיב את חיי היומיום שלנו. טוב שיש יום מנוחה ויש שקט, אבל הכול צריך להיות בצורה לא פוגענית. למה למשל אין תחבורה ציבורית בשבת, לפחות בצירים הראשיים?".
על חולדאי אומרת להבי שהוא תומך בהפעלת עסקים בשבת, אם כי, כאמור, פוסח על שתי הסעיפים. "כל המתחמים שנמצאים בבעלות העירייה עובדים כיום בשבת, ויש בהם לא רק מקומות בילוי ותרבות אלא גם עסקים לממכר אופנה ומזון וזה אפילו תנאי בחוזה שלהם. מצד שני הוא כמובן קונס אותם". להתנהלות הזאת היא קוראת "צביעות".
להבי מעריכה שחולדאי לא רק שלא יאכוף את החוק בזמן שהותיר לו בג"ץ, אלא "גישתו הרבה יותר מקלה משלי, בגלל מחויבותו לקופה הרושמת של העיר". לדעת להבי, לו הדבר היה תלוי בו, הוא היה משנה את חוק העזר העירוני כאן ועכשיו לטובת פתיחת עסקים בשבת בצורה רשמית. "אבל כרגע הוא שבוי בתוך קואליציה דתית, ולכן הוא יעשה את השינויים האלה אחרי הבחירות".
ומה עם המתרחצים?
ליאורה מינקה, יו"ר 'אמונה', היא תל אביבית בעבר ובהווה, ושימשה גם חברת מועצת העיר. בראשית דבריה היא מבקשת להשיב על הטיעון של אוטונומיית הפרט מול כפייה חברתית. "כל חיינו הם מערכות איזונים בין הרצונות שלנו לכפייה של החברה. אדם רוצה לרשום את בנו לבית ספר מסוים, אבל הוא לא נכלל באזורי הרישום. האם זו לא כפייה? אני מסיימת לעבוד בשש בערב ומבקשת ללכת אז לחוף הים, שעה מצוינת לשחות בה גם מבחינת השמש, ומה? המצילים מסיימים אז את יום העבודה שלהם. זה הוגן? חופי הים של תל אביב מפוצצים בשעה שש בערב באנשים שלא יכולים להיכנס למים, כי יש כאן מערכת של הבנות והסכמות. הם צריכים לעבוד וגם צריכים לנוח".
מיטל להבי אומרת שמגיע לה לעשות שופינג עם הבת שלה בשבת. זה היום החופשי היחיד שיש לה.
"על חשבון מי זה? מדובר בציבור שאני קוראת לו 'העבדים החדשים'. בשביל שהיא תעשה שופינג, אנשים ונשים משכבות סוציואקונומיות חלשות חייבים לעבוד בשבת, כי אחרת המעסיקים שלהם לא ייתנו להם לעבוד באמצע השבוע". מינקה מספרת שבהיותה אשת ציבור בתל אביב היא קיבלה לא אחת פניות מאנשים שביקשו עזרה וסיפרו שמכריחים אותם לעבוד בשבת כדי שיוכלו לעבוד גם באמצע השבוע. "מי שהפגין ברוטשילד, ומי שמבקש צדק חברתי, לא יכול שלא לראות את העניין הסוציאלי כאן". מינקה מזכירה אנשים דוגמת ברמר: "אסור לשכוח את בעלי העסקים הקטנים שלא יכולים לעמוד בתחרות הזאת. הם לא יכולים להרשות לעצמם לשבת בבית בשבת ושהקופה תמשיך לרשום".
לפי זה, צריך להכריח את כולם לסיים לעבוד בארבע אחר הצהריים בגלל שיש אנשים שקשה להם לעבוד הרבה שעות ברצף.
מינקה מתקוממת. "למה לא מאפשרים לפתוח את כל העסקים בכל מקום עד אמצע הלילה? למה יש חוקי רעש? אנחנו חברה תרבותית וסובלנית ויש צורך להתחשב בצרכים שונים של האזרחים וגם באופן סביר בעובדים".
את מכירה היטב את עירך. האם להערכתך אפשר להעביר את השיח מהשדה הסוציאלי-תרבותי גם לשדה היהודי?
מינקה אומרת שכן. "דתי לא במובן הריטואלי, אלא במובן של פרהסיה יהודית ברחוב". הדוגמה שהיא מביאה היא מיום לאומי אחר: "ברור לכולם שליום הזיכרון לשואה צריך להיות צביון מסוים. הרשויות דורשות לסגור את מקומות הבילוי ואת החנויות, ומי שלא סוגר נקנס, ואנשים מבינים את זה. כך גם אפשר להסביר שלשבת צריך להיות צביון יהודי ומערכת תרבותית. המשפחות צריכות להתכנס, אולי צריכים להיות מקומות פתוחים עם אירועי תרבות. בעניין הזה אני מתחברת לאמנת גביזון-מדן, אבל בלי קופה רושמת כל הזמן".
ההערכה של מינקה לגבי צעדיו המעשיים של ראש העיר שונה מזו של להבי. גם היא אמנם מאמינה שעד הבחירות לא יהיה שינוי חקיקתי, אבל סבורה שגם אחריהן לא יהיה שינוי דרמטי בחוק. "הציבור הדתי בתל אביב תמיד היה קטן. היינו שלושה נציגים מתוך 31, במועצה הנוכחית יש רק שניים. למרות זאת יש סטטוס קוו עם זליגה מסוימת". מינקה מקווה שהכוח של הציבור הדתי במועצה יגדל בבחירות הקרובות, אבל כך או כך "איך שאני מכירה את חולדאי, הוא לא בעניין של מלחמות דת. נכון, יהיו כמה צעירים שנצטרך לשבת ולדבר איתם", אבל היא מאמינה שאם הדברים על צביון יהודי לא ידברו ללבם, הטיעונים הסוציאליים ישכנעו אותם.
וראש העיר? חולדאי דיבר בצורה מפורשת בכינוס האחרון של מועצת העיר. הוא אמר שחוק העזר נחקק לפני 33 שנה, וכי פסיקת בג"ץ בעצם מחייבת אותם לבחינת התאמתו למציאות של היום בתל אביב, שהיא "עיר פתוחה, חופשית ופלורליסטית". הוא הבטיח שעירו תמשיך להיות כזאת. חולדאי דיבר על "רוח תל אביבית" שבה מתקיים יום המנוחה, ולכל אחד יש את החופש גם ליהנות ממנו. "אין בארץ עיר שהשבת שלה עשירה יותר באירועי תרבות, אמנות, ספורט ונופש... כשבמקביל מתאפשר למי שאין מזווה בדירתו להצטייד במכולות ובמרכולים השכונתיים במה שחסר לו. ואם זה היה תלוי בי ובמועצת העיר המכהנת היום – היה מקום להעמיד... בשבת גם שירותי תחבורה נגישים יותר".
מודע היטב, ואולי קצת יתר על המידה, לחשיבות עירו, הוסיף חולדאי ואמר כי "תל אביב-יפו נדרשת להיות חלוצה לפני המחנה, ועלינו מוטלת האחריות הכבדה להכריע מהו הצביון הרצוי והמתאים של השבת במדינת היהודים החופשית, ובעיר חופשית כמו שלנו. הדבר אינו פשוט ורשויות רבות מחכות למוצא פינו". הוא הבטיח שחוק עזר חדש יוכן בהתייעצות עם צוותים רבים ולאורך זמן, אך יחוקק רק אחרי הבחירות. בינתיים, הכריז, ב60 היום שקיבל מבג"ץ לא יוטלו קנסות על איש.
משרד התמ"ת: 28 כתבי אישום, 120 קנסות
ממשרד התמ"ת נמסר כי מטרות חוק שעות עבודה ומנוחה ואכיפתו "אינן סגירת עסקים בשבת, אלא מניעת העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי שלהם בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה". יום המנוחה של עובד יהודי הוא אמנם שבת, אבל "ככל שחברה או עסק מעסיקים בשבת עובדים שאינם יהודים ויום המנוחה השבועי של העובדים האמורים אינו נופל בשבת, אין הדבר מנוגד לחוק שעות עבודה ומנוחה". למשרד יש סמכות להטיל קנסות של עד 35 אלף שקלים.
מהמשרד נמסר עוד כי מינהל ההסדרה והאכיפה שבמשרד אמון על אכיפת 21 חוקי עבודה שונים. הוא מונה 250 עובדים ועוד ארבעה תקנים ייעודיים לנושא השבת, והוא משלב טיפול בתלונות, אכיפה יזומה והסברה.
לפי המשרד, בשנה וחצי האחרונות נבדקו כ450 מעסיקים לעניין העסקה במנוחה השבועית, ועוד 50 מעסיקי בני נוער. בתקופה זו הוגשו 28 כתבי אישום נגד מעסיקים שהפרו הוראת חוק זו ונסגרו ארבעה תיקי חקירה במסגרת נוהל המרת כתב אישום בהתראה; הוטלו כ120 קנסות מינהליים בסכום של למעלה משני מיליון שקלים; ניתנו התראות מינהליות ליותר מ50 מעסיקים והוטלו 15 עיצומים כספיים בסכום של למעלה מ1.5 מיליון שקלים.
ולמרות כל אלה, מרכזי הקניות הגדולים ממשיכים לפעול ולגרוף רווחי ענק. בג"ץ, אגב, עמד לצד משרד התמ"ת בתביעות שונות שהגישו בעלי עסקים לאורך השנים.