סדרת חינוך
סדרת חינוךמור לנוער

שאלה שנשלחה אליי ע"י הורים לילד שאובחן כ – ADHD: "אנחנו הורים לילד בכיתה ד' שאובחן בתחילת השנה כADHD. מאז הוא מקבל ריטלין והחיים בבית ובכיתה נעימים וזורמים יותר. חשבנו שאולי כדאי שנימנע מהטיפול התרופתי בחופשת הקיץ כשהילד אינו במסגרת. נודה ונשמח מאד לשמוע את דעתך בעניין."

לפני שניכנס לניתוח השאלה ולמתן התשובה, חשוב להבהיר שהטיפול התרופתי וההדרכה הרפואית הצמודה לו, תינתן רק ע"י המוסמכים לכך. המידע שיינתן בשורות הבאות נלמד מפי רופאים בכנסים שונים בהם השתתפתי.

ולענייננו. שימו לב שמהשאלה עולות המסקנות הבאות:  א. בנם הוא בתוך ה- 80% שהטיפול התרופתי מסייע להם בהתמודדות עם הפרעת הקשב.  ב. בחופשת הקיץ אין מסגרת.   ג. הטיפול התרופתי מיועד רק למסגרת החינוכית.

עדיין חסר הרבה רקע בכדי להשיב תשובה ממוקדת ומועילה. למשל, ההורים היקרים לא פירטו בשאלתם מה הרקע להגעה לאבחון ומה היו בדיוק מסקנותיו. לא ברור למה הם מתכוונים במילים "חיים נעימים וזורמים יותר" שניתן לפרש אותן באלף צורות. מה שברור הוא שאם עכשיו החיים "נעימים וזורמים יותר" בבית ובכיתה, סימן שלפני האבחון והטיפול התרופתי שבעקבותיו המצב היה שונה לחלוטין.

נתון זה כשלעצמו אומר ברורות, שאם ההורים האלה רוצים גם בקיץ חיים כאלה להם ולבנם, שכנראה נתון במצוקה ללא הטיפול התרופתי, עליהם להמשיך בהתמדה את הטיפול גם בחופשה.

אך עדיין איננו יודעים משאלתם מה היו מסקנותיו המדויקות של האבחון? – בהיעדר מידע מדויק, נוכל להציע לפחות שני כיוונים:

אם האבחון קבע שהפרעת הקשב של בנם היא מ"הטיפוס המשולב" (עם מרכיב ה – H היפראקטיבי, ועם מרכיב ה – I אימפולסיבי), הרי שהריטלין מסייע לו להיות שקול יותר, להשהות את תגובותיו ולשלוט בדחפיו, ואז בוודאי שהחיים נעימים וזורמים יותר בכל מקום בו הוא נמצא. ואם האבחון קבע שהפרעת הקשב של בנם היא מהטיפוס "הלא קשוב בעיקרו" (ADD), הרי שהריטלין מסייע לו במיקוד תחת הפיזור והמוסחות שמקיפים אותו בלעדיו.

בנוסף, ההורים החסירו בשאלתם מידע בנוגע למצבו הלימודי והחברתי של בנם.  האם בנם חווה תת הישגיות כתוצאה מהפרעת הקשב, ומה מצבו הלימודי עכשיו. ייתכן ש"החיים נעימים וזורמים יותר", שכן הוא לא מפריע עוד בכיתה ולא מורט את עצביהם בבית, אך הוא נשאר תקוע עם הישגיו הנמוכים משכבר הימים. 

אם אתם הורים לילד עם ADHD, סביר להניח שהחיים כבר לימדו אתכם שכדאי לכם מאד להיות מומחים בעניין. אתם לא חייבים לבקר פעמיים בחודש במחלקה הנוירולוגית ולנסוע לכנסים רפואיים בחו"ל, אבל ממש לא כדאי שתישארו לנצח עם ההסבר הקצר שקיבלתם לפני שלוש שנים בשעת האבחון. הרשת עמוסה בידע עדכני ונגיש על אפשרויות הטיפול השונות בADHD, ומה שנשאר לכם הוא פשוט להכין רשימה של מילות מפתח כדי שמר גוגל ייקח אתכם בדיוק למקום שאתם מחפשים.

במה שנוגע לטיפול התרופתי בהפרעת הקשב (ריטלין ודומיו), זו לא דלקת גרון או סינוסיטיס שמטפלים באנטיביוטיקה ונגמר. אם תסמכו רק על הטיפול התרופתי סביר להניח שלא תגיעו לתוצאות המבוקשות משום שהפרעת הקשב משפיעה על מכלול חייו של האדם, בבית, בכיתה ועם החברים. נכון, גם דלקת גרון עשויה לרתק למיטה לכמה ימים ואז אין בית ספר וחברים, אבל יומיים שלושה עם התרופה ואתה כמו חדש. בהפרעת קשב אתה כמו חדש רק למשך פעולת התרופה וגם אז, אתה נהיה יותר ממוקד אבל הקושי המרכזי של הביצוע יישאר ויחמיר אם לא למדת כיצד לטפל בו. הגלולה לא תלמד אותך לנהל את זמנך ולא תקנה לילדך הרגלי למידה. היא כן תרים אותך על הרגליים אבל רק אתה תצטרך ללמוד ללכת ואם ממש תרצה תוכל אפילו לרוץ למרחקים.

אם תשכילו ללמוד את הפרמקולוגיה של התרופה כחלק מההיכרות המעמיקה שלכם עם הפרעת הקשב של ילדכם, תוכלו לסייע לו ולכם להשיג תוצאות טובות יותר בחיים ולעבור את חופשת הקיץ בשלום.

אם מדובר בילד היפראקטיבי המקשה על עצמו וסביבתו את היום-יום, הרי שעם בית ספר ובלי בית ספר יש לעשות איתו את החסד הבסיסי ולעזור לו להיכנס לשליטה. כנראה שיומלץ לכם על גלולה בעלת טווח ארוך שתכסה את זמן הערות של בנכם בדיוק כמו בתקופת הלימודים. האם תעלו על דעתכם להסיר מבנכם את משקפי הראייה שלו בגלל ש"עכשיו אין בית ספר"?.....  ואם מדובר בילד עם הפרעת הקשב הבסיסית (ללא היפראקטיביות), יש להתאים את מתן התרופה לסוג הפעילות. שהרי דווקא בית הספר דורש ממנו ריכוז אינטלקטואלי במשך שעות רצופות – מה שלא קיים בהכרח בחופשה. לכן, לקראת יציאה משפחתית לטיול קרוב לוודאי שאין צורך בתרופה, אך אם מדובר בהשלמת חוברות חופש, שיעורים פרטיים, חוגים וכדו' שדורשים ממנו ריכוז רב ולא תמיד מעניינים ואטרקטיביים – ניתן בהחלט לתת תרופה לפני אותה פעילות. במקרה זה כנראה שיומלץ לכם על גלולה רגילה בעלת פעולה נקודתית.

ולסיום, השאלה הציפה חיבור מקולקל שקיים אצל הורים ומורים רבים והוא: מסגרת יש רק בבית הספר. האומנם? האם בביתכם אין מסגרת כל שהיא ללא קשר לבית הספר? זה מאד יפה מצדכם שאתם סומכים על בית הספר אך בואו נסכים שהבן הזה הוא קודם כל שלכם והוא זקוק למסגרת כיתר הילדים ואפילו יותר. הוא מתקשה מאד ליצור לעצמו מסגרת וכאן אתם צריכים להיכנס ולבנות יחד איתו מסגרת שתחזיק אותו בשבועות הארוכים עם עשייה וביטחון בעצמו ובסביבתו.