תעלומת הסרט המלא של מוחמד א-דורה

בראיון שהעניק לערוץ 7 חשף בכיר מז"פ לשעבר שליווה את תחקיר פרשת מוחמד א-דורה נתון מעניין: הסרט המלא שנאבקו להשיגו היה אצל האלוף.

שמעון כהן , ב' באב תשע"ג

מוחמד א-דורה
מוחמד א-דורה
צילום מסך

בשבוע שעבר נחשפה כאן, בערוץ 7, לראשונה עדותו האישית של בכיר מז"פ לשעבר שליווה את תחקיר צה"ל אחרי פרשת מוחמד א-דורה. בעדות זו גילה הבכיר, סנ"צ בדימוס אליוט שפרינגר, המכהן כיום כסגן ראש מז"פ של משטרת ניו יורק, כיצד גילה, כחודש וחצי לאחר התקרית ההיא בצומת נצרים, שלא צה"ל הוא שירה על א-דורה ואביו ג'מאל.

במשך כל תקופת שירותו במשטרת ישראל לא הותר לשפרינגר להתראיין לכלי התקשורת בעוד בעולם הערבי והמערבי חוגגים על דמו של צה"ל ומנופפים בתמונת הילד ההרוג כסיבה ראויה לפיגוע הבא, ובעוד הפלשתינים מקימים קבוצות טרור על שמו ומנפיקים בולים המנציחים את רגעי מותו של הילד. לישראל התברר שבימינו אין צורך עוד במצות כדי לייצר עלילת דם.

תוכן עדותו של שפרינגר על הדיון בלשכתו של אלוף פיקוד דרום יום טוב סמיה כפי שהובא בראיון בערוץ 7 לא פורסם עד כה. עד כה לא הצליחה התקשורת לחלץ פרטים אודות אותה ישיבה שזימן האלוף ללשכתו, ישיבה בה בחנו מומחי צה"ל והמשטרה יחד עם מומחים מקצועיים נוספים את צילומי האירוע.

"נקראנו ללשכתו של אלוף הפיקוד. לראשונה היינו עם החוקרים שבדקו את הנושא. הראו לנו שם את סרט הוידאו המקורי, לא החתוך והערוך", סיפר שפרינגר על הישיבה ההיא. לצד התיאור של שפרינגר את הרגע בו הבין מתוך הסרט שהוצג בישיבה כי חיילי צה"ל לא יכולים היו לירות בא-דורה, תובנה שהתקבלה גם אצל שאר המומחים שבחדר, עולות מספר שאלות סביב הפרשה ההיא.

אחת השאלות המוכרות שכבר נשאלו בעבר ועלתה גם בשיחה עם שפרינגר היא מדוע החליט צה"ל להרוס את הקיר שמאחורי א-דורה ואביו בטרם ניתנה שהות לחוקרים מטעמו לבחון את הזירה כפי שהיא, ובין השאר לבדוק את זוויות הפגיעה של הכדורים בקיר, ובכך להוכיח הוכחה ניצחת שהירי לא הגיע מזווית של 180 מעלות, הזוית בה הייתה עמדת צה"ל, אלא מזווית ישרה יותר, זווית הקרובה יותר לעמדת הצלם. (ואולי תוכן המפגש בלשכת האלוף נחסך מהציבור כיוון שככל הנראה נמתחה במהלכו ביקורת על ההחלטה להרוס את הקיר החשוב כל כך לחקירת האירוע. אולי)

אבל כאמור השאלה הזו נשאלה כבר בעבר ואין מקום להאריך בה, אך שאלה תמוהה נוספת שעלתה מהשיחה עם שפרינגר היא שאלת הסרט המלא של אירוע הירי ההוא.

זמן קצר לאחר פרוץ עלילת הדם הא-דוראית ולאחר נטילת האחריות התמוהה והמהירה של ממשלת ישראל לאירוע, החלו קצינים בכירים להעלות ספקות באשר לאמיתות הטענות נגד צה"ל, ובמקביל החלו גם גורמים פרטיים להיאבק ציבורית, תקשורתית ומשפטית לטיהור שמו של צה"ל. במאבק זה מפורסמים בעיקר שלושה: פיליפ קרסנטי, ד"ר יהודה דוד והפיסיקאי נחום שחף.

קרסנטי נאבק משפטית נגד ערוץ הטלוויזיה הצרפתי, ובין השאר תבע (במשפט השלישי) מבית המשפט לחייב את הערוץ לחשוף את הסרט המלא של האירוע בצומת נצרים, ולא להסתפק באותן כמה עשרות שניות שנראו על מסכי התקשורת בעולם כולו והיוו את בסיס העלילה.

בשנת 2008 מבקש גם ד"ר יהודה דוד מהטלוויזיה הצרפתית את הסרט המלא. שניהם משוכנעים בשלב זה שצפייה בסרט המלא, ללא עריכת אנשי ערוץ 2 הצרפתי, תגלה פרטים נוספים שיוכלו לסייע בטיהור שמו של צה"ל, אולי אפילו ניתן יהיה להוכיח שא-דורה כלל לא מת באירוע הספציפי הזה.

בנקודה הזו עולה שאלה לא פשוטה: אם הסרט המלא נמצא בלשכתו של אלוף פיקוד הדרום יום טוב סמיה לפחות חודש או חודשיים לאחר האירוע, כפי שהתברר מעדותו בערוץ 7 של סנ"צ בדימוס שפרינגר, מדוע היו צריכים ד"ר דוד ופיליפ קרסנטי לעבור מסכת ייסורים משפטית ארוכה בדרישה מבית המשפט הצרפתי שיורה לערוץ הטלוויזיה הצרפתי למסור את הצילומים? וכל זאת, כזכור, לא לטובתם האישית אלא כדי לטהר את שמו של צה"ל.

אפשר להמשיל את השאלה לנאשם ברצח שמחזיק בידו הוכחה לחפותו ולא מוסר אותה לעורך הדין שלו, בעוד עורך הדין נלחם משפטית למען אותו נאשם ללא ההוכחה הזו. אתם יודעים מה? זה אפילו לא משל. זה בדיוק מה שקורה כאן. איך קורה שאיש במערכת הצבאית לא מוצא לנכון להרים טלפון לקרסנטי או לד"ר דוד ולומר להם שההוכחה שתסייע להם להיאבק בעלילת הדם נמצאת בלשכת אלוף הפיקוד? לא ברור.

היה מי שניסה לטעון שאולי הם פשוט לא ביקשו ולכן צה"ל לא מצא לנכון לדווח על כך. טיעון מגוחך, אם יותר לי. מעבר לכך שידוע לי על שאלות שהועברו לצה"ל במהלך השנים לגבי הסרט, הרי חשיפת הסרט המלא היא אינטרס של צה"ל ושל מדינת ישראל. מישהו צריך לחכות עד שתגיע פניה רשמית ומנומסת כדי לאפשר לעשות שימוש בחומר הזה? ואולי דוד וקרסנטי כלל לא העלו על דעתם שייתכן והסרט נמצא בידי צה"ל. הרי ההיגיון הפשוט אומר שצה"ל יהיה הראשון לחשוף את הדברים ולמסור כל סיוע למי שמבקש, ואם הוא לא עושה זאת ברור שהסרט לא בידיו, לא?

היה גם מי שטען שאולי צה"ל כלל לא ידע על המאבק המשפטי שמנהלים השניים. טיעון מגוחך אפילו יותר. די לגגל מעט ולגלות כמה דיווחים תקשורתיים ליוו את המאבק המשפטי הזה, מאבק שדילג בין ישראל לצרפת תוך קפיצה לגרמניה, שם הגיע תחקיר טלוויזיה מעמיק למסקנה שלא צה"ל הוא היורה בא-דורה. הסיכוי שקציני צה"ל ודובר צה"ל לא שמעו על מאבקיהם של ד"ר דוד וקרסנטי למען צה"ל מופרך יותר מהערכה שחוצנים מהמאדים הם שירו באב ובנו בצומת נצרים.

אז מה גרם לצה"ל להחליט שלא לסייע למי שמבקש לסייע לו? תשובה פשוטה: לא יודע. אפשר לתת הערכות כאלה ואחרות, אך הן תישארנה בגדר הערכות בלבד. לא יותר. מה שנותר כעת לקוות הוא שאם וכאשר (וזה צפוי. הפרשה לא הסתיימה) תחזור פרשת א-דורה אל בתי המשפט יידע צה"ל להתגייס למען מי שמתגייסים עבורו.

אגב, אם שאלתם אז פנינו לדובר צה"ל לבקשת תגובה ומענה לתהייתנו. בדובר צה"ל העדיפו שלא להגיב לדברים.